אוכל בזמן: לפיתות אין עונה

עונת השנה

לפיתות אין עונה. רוב תושבי הארץ אוכלים אותן כל השנה, כל יום (למעט שומרי כשרות בפסח).

בשוק

מי שמכירים מאפייה שבה אופים פיתות בטאבון, ייתקלו בטעם יוצא דופן. פיתה נוספת ששווה להתאמץ למענה היא כזאת שנאפית בסיר חשמלי עם חימום גם במכסה. הפיתות האלה עבות ורכות במיוחד.

איור: איגור טפיקין

במטבח

אפשר לאפות פיתות במטבח הביתי בקלות: לקילוגרם אחד של קמח מנופה מוסיפים כפית מלח, כף וחצי־שתיים שמרים יבשים ו־5-4 כפות סוכר. מוסיפים 2 וחצי כוסות מים פושרים ולשים היטב לקבלת בצק גמיש אך לא רך מדי. אם צריך, מוסיפים עוד חצי כוס מים עד למרקם הרצוי שלא נדבק לידיים. אחר כך עוטפים את הקערה בניילון נצמד ומניחים לבצק עד שיכפיל את נפחו. כשהבצק תפח מפילים את גובהו בלישה קצרה מאוד ומניחים לו לחצי שעה נוספת. את הבצק שתפח שנית, מחלקים לכ־20 כדורים. מניחים את הכדורים על משטח מקומח ומכסים בשקית גדולה. מניחים להם כ־20 דקות ומחממים תנור ל־250 מעלות או יותר, אם אפשר בתוכנית גריל עם חימום עליון. מניחים תבנית בשליש העליון של התנור, שתתחמם. מרדדים כל כדור לפיתה בגובה חצי סנטימטר. מניחים שניים־שלושה עיגולים על התבנית. צופים בפיתה מתנפחת. האפייה כולה אורכת דקות אחדות וכשהפיתה זהובה, היא מוכנה. מוציאים ומניחים לתנור לחזור לטמפרטורה גבוהה. חוזרים על הפעולה עם יתר הבצק ולא מצמידים את הפיתות כדי האדים שלהן יתנדפו ולא יוותרו פיתות רטובות.

את הפיתה אפשר לצלות על האסכלה במילויים שונים. למשל, הערייס הערבי: חצי פיתה מלאה בתערובת קבב ומונחת על רשת ברזל לוהטת. מכינים את תערובת מבשר בקר וכבש, בצל קצוץ ומטוגן, פטרוזיליה, שום ותבלינים. ממלאים כל חצי פיתה בחופן נדיב. מניחים את הפיתה על רשת האסכלה, תחילה משני הצדדים ואחר כך גם על חלקה הפתוח שממנו מציץ הבשר. מגישים חם עם טחינה טובה ופרוסות עגבניה. אפשר גם להניח את פרוסות העגבניה בתוך הפיתה מלכתחילה. באופן דומה אפשר למלא גם את הפיתה בתערובת קבב דגים או במטבוחה חריפה ופיסות דקיקות של סינטה מיושנת, למשל.