שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אמנות ועיצוב

"אמנות נוגעת בחיים ולעתים מתריסה, אבל מכנות ומתשוקה"

האמנית דינה בליך מסבירה למה יצרה במיצב החדש דימוי של כנסת ישראל מ־120 מושבי אסלה: "לא ניסיתי לעורר פרובוקציה, זה בא ממקום טהור"

רעות ברנע 08:2325.12.17

"אמנות נוגעת בחיים ולעתים מתריסה, אבל היא עושה את זה מכוונות טובות, מכנות ומתשוקה", אומרת האמנית דינה בליך. בימים אלה בליך מציגה את העבודה "מושב החורף 2017" במסגרת התערוכה "מה נ(מ)שתנה" במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד. התערוכה חוגגת 100 שנה למזרקה של מרסל דושאן — אותה אסלה מפורסמת שהציב דושאן במוזיאון ב־1917, פעולה שבעצם שינתה את פני האמנות המודרנית וטבעה את המונחים "רדי מייד" ו"דאדא" שנוכחים באופן משמעותי גם באמנות של ימינו.

 

העבודה של בליך היא מיצב בן 120 מושבי אסלה המסודרים כמושבים בחלל מליאת הכנסת, כשבמרכזם בור שממנו בוקעים קולות בית המחוקקים שלנו. "העבודה מאוד לבנה, נקייה. מה שמלכלך אותה הוא הסאונד שמשקף את השיח הרדוד של מליאת הכנסת. כמו דושאן אני משלבת את מושבי האסלה הנמוכים עם נבחרי העם הגבוהים". העבודה מרפררת באופן ברור לדושאן ולתנועת הדאדא ומאופיינת בשבירת גבולות במטרה להביא לשינוי.

 

בליך ו"מושב חורף 2017" במוזיאון ינקו דאדא. "המציאות יותר גסה" בליך ו"מושב חורף 2017" במוזיאון ינקו דאדא. "המציאות יותר גסה" צילום: זהר שחר

 

 

ניסית לעורר פרובוקציה?

“לא, זו עבודה שבאה ממקום טהור. התפיסה של תנועת הדאדא היא להגזים ולעורר, לא לייצר פרובוקציה. אני חושבת שבמציאות יש הרבה יותר גסות רוח מאשר בעבודה הזו. להפך, היא באה ממקום טהור".

 

לזכר חוני המעגל

 

בליך (55) נולדה בסנט פטרסבורג ועלתה לארץ בגיל 16. עוד בבריה"מ החלה ללמוד ציור ובישראל נחתה היישר לבית ספר תלמה ילין ומשם ללימודים בבצלאל. "התחלתי דווקא מאמנות קלאסית", היא מספרת, "אבל כנראה שיש משהו באישיות שלי שרוצה לפרוץ גבולות, להתנסות. זו תפיסת העולם שלי — אני נותנת מקום לנסתר. אני מאמינה שהעולם שלנו מלא סתירות ושאבסורד הוא בעצם הריאליזם הנסתר". אחת הנקודות שהשפיעו באופן הכי בולט על הקריירה האמנותית שלה היתה פגישתה עם האמן הדאדאיסט חוני המעגל שהלך לעולמו במפתיע בגיל 60 לפני כשנה וחצי. "הכרתי אותו במשך 25 שנה. יומיים לפני מותו עוד דיברנו בטלפון. הוא היה אמור להשתתף בתערוכה הזו אבל לא הספיק. לכן הוחלט להקדיש אותה לזכרו".

 

הקהל מגלה דברים

 

אחרי מותו לקחה על עצמה בליך את הניהול האמנותי של קבוצת האוונגרד "סמרטוט" שהקים וניהל חוני, יחד איתם העלתה את המופע "קונצ'רטו נשי ברה מינור", שהוצג ברחבי הארץ. לאחרונה החליף אותה בניהול הקבוצה דודי מעיין ובליך חזרה לעסוק באמנות שלה. "בעשור האחרון עסקתי בעיקר בתיאטרון, ביימתי שש הצגות (בהן 'המפטי דמפטי' שזכתה להצלחה רבה — ר"ב). בתקופה האחרונה אני מרגישה שיש בי המון רעיונות אמנותיים שאני עוד רוצה להוציא. בסוף השבוע האחרון נפתחה תערוכה נוספת שלי עם האמנית טניה פרמינגר בגלריה העירונית בראשון לציון, ויש לי עוד כמה וכמה רעיונות למיצבים גדולים ויקרים", היא צוחקת.

 

את מרגישה שעקרונות הדאדא נשארו כפי שהיו לפני 100 שנה?

"העבודה שאני מציגה בינקו דאדא היא מאוד דאדאיסטית מכל מיני בחינות. מנגד, היא גם מאוד מחוברת לכאן ולעכשיו. לעבודת אמנות טובה תמיד יש כמה שכבות. עניין נוסף הוא שכמו בעבודות הדאדא האחרות, גם בעבודה הזו החשיפה שלה לקהל היא חלק משמעותי מהעבודה. דרך הצופים אני מגלה דברים שאפילו לא חשבתי עליהם".

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x