$
מוזיקה

הפאנק בהתאוששות

קתלין האנה, אייקון פאנק נשי, מוציאה אלבום חדש אחרי שהתאוששה ממחלת הליים. ההשראה שלה סוחפת נערות עם תודעה פמיניסטית

דנה קסלר 09:0220.07.16

קתלין האנה היא מוזיקאית, אקטיביסטית למען זכויות נשים וכתבת פנזינים (מגזינים עצמאיים), והיא אחת הדמויות החשובות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של הרוק הנשי (ולא בגלל שהיא זו שהמציאה את שם הלהיט של נירוונה, "Smells Like Teen Spirit"). בתור מי שהתחילה בתחום הספוקן־וורד הפמיניסטי בסוף שנות השמונים, היא עברה מהר מאוד למוזיקה והקימה להקה, אחרי שאף אחד לא בא לערבי ספוקן־וורד.

 

החודש היא הוציאה אלבום חדש בשם "Hit Reset" עם הלהקה הנוכחית שלה, The Julie Ruin. זאת בשורה מרגשת, במיוחד לאור העובדה שבסרט הדוקומנטרי שנעשה על חייה ופועלה, "The Punk Singer", שיצא לפני שלוש שנים, סופר על כך שהיא חולה במחלת הליים. מכיוון שהמחלה אובחנה אצלה בשלבים מתקדמים, היא הגיעה למצבים שמנעו ממנו להופיע, אחרי יותר מ־20 שנה של פעילות מוזיקלית אינטנסיבית. היא עברה טיפולים קשים ונאלצה לבטל הופעות. בדיוק לפני שנה הודיעה האנה שלפי הבדיקות האחרונות היא החלימה לחלוטין, ומיד חזרה לפעילות.

 

קתלין האנה עם הלהקת The Julie Ruin קתלין האנה עם הלהקת The Julie Ruin

 

כשבנות מרימות גיטרה

 

ב־1990 היא הקימה את ביקיני קיל, ביחד עם טובי וייל, אקסית של קורט קוביין, שהוציאה פנזין פאנק שהאנה העריצה. הלהקה, שהיתה להקת בנות (אם לא סופרים את הגיטריסט בילי קארן), עשתה פאנק־רוק פמיניסטי צעקני ורדיקלי, שמושפע מההארדקור־פאנק האמריקאי של שנות השמונים. ביקיני קיל נחשבת ללהקה המכוננת של תנועת הריוט גירל (Riot Grrrl), שלראשונה חיברה באופן מובהק בין מוזיקה לרעיונות פמיניסטיים.

 

שורשי הריוט גירל טמונים באולימפיה, וושינגטון, שבשנות השמונים היתה מרכז של פאנק ומוזיקה עצמאית. אוניברסיטת אברגרין הליברלית משכה אליה אמנים, פמיניסטיות, פאנקיסטים ומהפכנים צעירים והעיר כולה היתה חממה ליצירתיות. האווירה הזאת היוותה קרקע פורייה לצמיחת הגל המהפכני החדש. בנות לפתע קיבלו לגיטימציה להרים גיטרה, גם אם הן מעולם לא ניגנו על אחת לפני כן. ואיזו דרך טובה יותר יש להביע מחאה נגד ההגמוניה הגברית מאשר לעמוד על במה עם גיטרה ולצרוח?

 

במשך שבע שנים עמדה האנה בראש להקת ביקיני קיל, שהשפיעה על שורה של להקות ריוט גירל אמריקאיות ואירופיות כאחד — להקות כמו סליטר־קיני ובראטמוביל האמריקאיות ו־Huggy Bear הבריטית, שדגלו בעשייה עצמאית, קידמו את המסרים שלהן באמצעות פנזינים ושרו על נושאים כמו אלימות במשפחה, מיניות ומגדר, אונס, גזענות, פטריארכיה והעצמה נשית. אחר כך, בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, היא עמדה בראש שלישיית האלקטרו ודאנס־פאנק הפמיניסטית לה טיגרה, ששילבה אלמנטים של אמנות־מיצג ועסקה לא מעט גם בנושאים להט"ביים. ב־98' היא הוציאה אלבום סולו תחת השם “Julie “Ruin. בהמשך הפך הפסבדונים הזה לשמה של הלהקה החדשה שלה, The Julie Ruin, שמוציאה בימים אלה את אלבומה השני. הסינגל הראשון והמעולה מתוכו, "I Decide", לוקח את הפאנק של האנה לכיוון של נויז גיטרות. את הקול וההגשה שלה עדיין ניתן לזהות בקלות.

 

תמיכה ויראלית בהילארי

 

האנה (47), נשואה לאדם הורוביץ מהביסטי בויז וממשיכה למשוך אחריה דורות של נערות מגניבות בעלות תודעה פמיניסטית ומשיכה לאינדי. ובעוד היא ממשיכה לייצר מוזיקה חדשה, המורשת שלה ממשיכה להוות השראה. בפברואר השנה הופץ ביוטיוב סרטון תמיכה בהילארי קלינטון שהפך ללהיט ויראלי — שירה של ביקיני קיל, "Rebel Girl", ליווה אותו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x