פרונטלי - מה שלוהט עכשיו

נא לגעת

פרויקט אמנותי חדש בברוקלין מזמין את הצופים להתמזג באמנות ובנוף

צילום: The Baccarat

בשנה הקרובה יוכלו המבקרים בפארק גשר ברוקלין ליהנות מ־18 מיצבים של האמן הדני ייֵפּה הֵיין (Jeppe Hein) המיועדים לשימוש ציבורי. "Please Touch the Art" קרא היין לפרויקט שלו, והוא מפציר בעוברים ושבים לשוטט במבוך מראות, להתיישב ולהרהר על ספסלים משובבי עין שהוצבו מול הנהר, ולהירטב מזרנוקי המים של המזרקה המלבבת.

bit.ly/TouchTheArt

צילום: The Baccarat 

בוטניקה

אילנה אפרתי מלקטת וצדה

צילום: אילנה אפרתי

המעצבת אילנה אפרתי, המחלקת את חייה בין תל אביב לכפר קטן באומבריה שבאיטליה, יצרה סדרה של איורי אופנה בוטניים מקסימים מחומרי גלם הגדלים בגינה שלה. "בבוקר אני מלקטת את מה שצד את העין שלי, ואז בסטודיו אני בונה את הדמויות, ומצלמת את הקומפוזיציות המשמרות רגע חולף בטבע", היא אומרת. אפרתי מתייחסת לאיורים כאל משחק מחשבתי מניע רעיונות, חיבורי צבעים וטקסטורות, שבסופו של דבר יבואו לידי ביטוי בבגדים שהיא מעצבת. עילית מינמר masaot.com

עילית מינמר

תערוכה

חיון בחולון

צילום: The Baccarat

bit.ly/HayonHolon

יונת נחמני

עיצוב

חוזה השרטט

צילום: akihiro yoshida

bit.ly/TodsBagNendo

קולנוע

מנוער, מעורבב, כהה

צילום: Jonathan Olley

מעבר להצלחה המסחררת של דניאל קרייג אפשר כבר להריח את הבונד השחור הראשון

bit.ly/BONDSpectre

ארז דבורה

אקססוריז

מבט שני

"המשקיפה" בקולקציה חדשה ומדויקת

מימין: דפנה לוסטינג ומאיה ספיר צילום: תומי הרפז

ספיר, אופטומטריסטית זה 20 שנה, עסקה בייעוץ, בין השאר ל־pq, מותג המשקפיים שעיצב רון ארד; לפני שלוש שנים פנתה ללוסטיג, שדרנית רדיו ופשניסטה, ומה שהחל כשיתוף פעולה חד־פעמי נהפך לשותפות של ממש.

750–960 שקל.

hamashkifa.com

עילית מינמר

כלים

קפה עם יוקו אונו

צילום: Duccio Zennaro/Giotto Enterprise

bit.ly/ONOcups

אופנה

הלוואי שכולן היו נעלי קליפורניה

vans.com/murakami

יוקרה

צילום: אלכס קצ'רנקו

זהות מוזהבת

אמנה גוב־עילאי עושה תכשיטי וואן־אוף מותאמים אישית

תפישה זו שלה ניכרת בסגנונות השונים של התכשיטים, כולם וואן־אוף, שהיא יוצרת בשיתוף לקוחותיה, החל במינימליזם מאופק ואלגנטי וכלה בבוהמייניות אקסטרווגנטית. כך, למשל, מפגש עם מעצבת פנים הוליד עגיל יחיד באורך 12.5 ס"מ, בעל מראה פיסולי, א־סימטרי, שמושך את העין. "השתמשתי בזהב ורוד 18 קראט, ביהלומים בליטוש רוז קאט, שיופיים נובע מאי אחידותם ומהעובדה שאינם מנצנצים, ולצדם יהלומים בליטוש קלאסי, וביהלומים שפורקו מאוסף התכשיטים שהלקוחה ירשה מאמה. סופו של העגיל עשוי אבני סמוק טופז" (052.289.7577).

עילית מינמר

אייקון

מונה ליזה של המאה ה־20

תערוכה חדשה מספקת הצצה לחייה של אודרי הפבורן

התמונה הראשונה המוצגת בתערוכת הפורטרטים של אודרי הפבורן היא מעין תקציר של התערוכה כולה, ושל דמותה של הפבורן: החיוך מונה־ליז'אי ודק, המבט צופן סוד, השיער הכהה ממסגר את פניה. הפבורן היא בת תשע בלבד בתמונה הזו, ובכל זאת כבר היא־עצמה.

התערוכה, Audrey Hepburn: Portraits of an Icon, כוללת צילומים של הפבורן שצילמו כמה מטובי הצלמים של המאה הקודמת, לצד 35 תמונות משפחתיות שהושאלו על ידי בניה. רוחב היריעה הזה מאפשר להציץ לחייה של הכוכבת המסקרנת והמרוחקת, מילדותה בבלגיה, בהולנד ובבריטניה, דרך ניסיונותיה להפוך לרקדנית בלט, עבור בצילומי האופנה הראשונים שלה לאנטוני ביצ'ם (כשהוא הציע לה להצטלם, הפבורן, בתמימותה, חשבה שעליה לשלם לו) וכלה בצילומים יפהפיים של ריצ'ארד אבדון, אירווינג פן, ססיל ביטון וסטיבן מייזל. דווקא מהרצף הזה ניכר עד כמה הפבורן היתה מודעת לתדמיתה: לגבות העבותות המלוכסנות, לריסים הארוכים, לשיער הגזוז ובעיקר למבט הישיר, החתום, המשועשע.

bit.ly/HepburnNPG

ספר חדש סוקר את פריחת מלאכות היד

גלימה, 1965. מתוך הקטלוג “פיני לייטרסדורף מעצבת אופנה" בעריכת דוד טרטקובר צילום: david tartakover

יונת נחמני

נסיעות

פריז כמרקחה

צילום: Jean-Philippe BALTEL

המוקד הקולינרי החדש של רובע המארה בפריז שואב השראה דווקא מארצות הברית: La Maison Plisson ("בית פליסון"), שנפתחה באביב, היא חנות אוכל המתפקדת גם כקפה־מסעדה מואר ומעוצב בחן, המושך מבקרים רבים. הבעלים, דלפין פליסון, חיה בשנות ה־90 בניו יורק וזוכרת שעות בילוי ארוכות ומענגות בחנויות האוכל הגדושות כל טוב של מנהטן. את התחושה הזו היא ביקשה לשחזר בפריז: במשך שלוש שנים פליסון טיילה ברחבי צרפת, ובחנה 10,000 מוצרים של מגדלים מקומיים - 3,000 מתוכם הגיעו לחנות ובהם, למשל, דבש חזק ועשיר במינרלים מברטאן ועוגות תבלינים מבורגונדי.

lamaisonplisson.com

תערוכה

סן־לורן לנצח

מבחר מעיצוביו של איב סן־לורן, "מלך האופנה", מוצגים כעת בטירה צרפתית בצפון אנגליה

צילומים: fondation pierre berg'e ,Jeanloup Sieff

50 מערכות לבוש שיצר המעצב הצרפתי האיקוני איב סן־לורן מוצגות כעת במוזיאון The Bowes, בבארנארד קאסל שבצפון אנגליה. התערוכה, "סטייל הוא נצחי", מציגה לראשונה בבריטניה את עיצוביו של סן־לורן - אחד ממעצבי העל הבולטים והמשפיעים ביותר במחצית השנייה של המאה ה־20, האיש שהגדיר את רוח הזמן ובה בעת היה על־זמני.

סן־לורן, שכונה מלך האופנה, עיצב קולקציות הוט קוטור בלתי נשכחות, אבל את חותמו ההיסטורי הטביע ב־1966 כשהשיק קו פרט־א־פורטה יוקרתי, Rive Gauche, בגדה השמאלית בפריז. "קוקו שאנל העניקה לנשים חופש; איב סן־לורן העניק להן עוצמה", אמר פעם פייר ברז'ה, שותפו הנצחי של סן־לורן (ומי שהיה בן זוגו כמעט 20 שנה), שעומד כיום בראש קרן ברז'ה־סן־לורן השותפה להקמת התערוכה.

איב סן לורן צילום: fondation pierre berg

הבחירה במוזיאון, הממוקם בטירה בסגנון צרפתי שנבנתה בשלהי המאה ה־19, הייתה מבחינתו של ברז'ה טבעית: "אוסף המוזיאון ומיקומו משקפים את התשוקה של איב סן־לורן ושלי למקומות על־זמניים מעוררי השראה; זה המקום המושלם", אמר. עד 25 באוקטובר.

bit.ly/bowesYSL

עילית מינמר

מוזיאון

הגראז' הזוהר של מוסקבה

מוזיאון גארז', מוסקבה צילום: john paul pacell

קשה למצוא פער גדול יותר בין השיק הכובש במשכנו החדש של מוזיאון גראז' לאמנות עכשווית במוסקבה, ובין ייעודו המקורי של הבניין: קפטריית ענק אפרורית שנבנתה בעידן ברז'נייב בסמוך לפארק גורקי והאכילה בכל יום כ־1,200 סועדים. את הפער הזה אפשר היה לסגור רק באמצעות כסף, והמון ממנו - וכאן בדיוק נכנס לתמונה האוליגרך רומן אברמוביץ', איל הנפט והאלומיניום (ובעליה של קבוצת הכדורגל הבריטית צ'לסי), שרכש את המבנה בשביל זוגתו דאשה ז'וקובה, אספנית אמנות. ז'וקובה השקיעה מאות מיליוני דולרים בשיפוץ המבנה וסביבתו וגייסה לפרויקט את אדריכל העל ההולנדי רֵם קוּלהאס, שציפה את הבניין בפלסטיק פוליקרבונט מנצנץ והפך אותו לקופסה זוהרת למרחוק, הכוללת חמישה אזורי תצוגה, אודיטוריום, חנות ספרים ובית קפה.

garageccc.com/en

טלוויזיה

קרמיט קארמה

החבובות חוזרות בגלגול נוסף, עם מנה גדושה של הומור עצמי

צילום: אי פי איי

בערך מיליון שנה אחרי שהוודוויל שלהן איבד את הצופים, החבובות חוזרות לטלוויזיה: קרמיט, מיס פיגי, פוזי, גונזו וכל שאר הכנופיה ישובו ב־22 בספטמבר ברשת ABC. כמו הסדרה המקורית, גם החדשה תהווה מוקיומנטרי מאחורי הקלעים - אלא שהפעם הקלעים לא יהיו אלו של מופע וראייטי אלא אלו של תוכנית האירוח של מיס פיגי, שתשמש פלטפורמה לאירוח סלבריטיז ולאבחנות סאטיריות.

מאז ירידת הסדרה המקורית ב־1981 היו שלושה ניסיונות להחיות את הדמויות בפורמט טלוויזיוני; בטווח הארוך, אף לא אחד מהם הצליח לבלום את דעיכת העניין של ילדי דור ה־X המתבגרים. ב־2004 נרכשו הזכויות על ידי תאגיד דיסני, וזה שיווק את החבובות מחדש בצמד סרטים שניסו להגיע לקהל צעיר דרך פנייה לרגש הנוסטלגי של הוריהם: הראשון זכה להצלחה נאה והרוויח פי־ארבעה מתקציבו; השני כשל בניסיון לשחזר את ההצלחה.

נוכח הדחייה של צופים צעירים את השתל התרבותי מעידן אחר, הפתרון המתבקש היה סדרת טלוויזיה שלא תנסה לרצות את כולם אלא תתמקד בקהל בוגר. הטייק האינטליגנטי העכשווי על הסדרה המקורית עוטף את התוכנית בעוד כמה שכבות של רפלקסיביות והומור עצמי, בניסיון לגשר על הפער בין הילדים פעורי העיניים שהיינו למבוגרים הציניים שהפכנו להיות. כל עוד הטבח השוודי יבשל שם, יש לזה סיכוי.

bit.ly/NewMuppets

ארז דבורה

צילום

נותנת עין

אחרי שכבשה את סצינת האמנות בניו יורק, הצלמת מיכל חלבין משכירה את שירותיה לצילומים פרטיים

צילומים של מיכל חלבין צילום: מיכל חלבין

הצלמת המצוינת מיכל חלבין מציעה לציבור הרחב צילומי משפחה אמנותיים ופורטרטים אישיים ומשפחתיים - כלומר צילום מוזמן, "קומישן" בשמו המקצועי. מה שהיה נהוג בקרב האולד מאסטרס, ובקרב אמנים בכל העולם, הוא משלח יד מצוין לכל אמן שמאמין ביצירה וגם רוצה להתפרנס ממנה, אבל עד לא מזמן הוא היה משהו שמתביישים בו, בעיקר בארץ. רק קומץ קומישנים ישראלים נודעו בציבור: למשל, ארם גרשוני שצייר את נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק עם פרישתו; או דוד ניפו שצייר את דיוקן הגלריסט שלו, רוני פורר.

חלבין, שהציגה תערוכות בארץ ובעולם ותצלומיה נמצאים, בין היתר, באוספי מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק ובמוזיאון תל אביב, כבר התנסתה בקומישן במהלך שהותה הממושכת בארצות הברית. אז צילמה עבור מוזיאון LACMA בלוס אנג'לס פורטרטים של נשים אספניות ופטרוניות של אמנות בלוס אנג'לס. אז נכון, אספניות הן לא בהכרח משפחות ישראליות (שרוצות להנציח חתונה, יום הולדת 80, ילדים מסורקים היטב או סתם זוגיות דביקה) - אבל אין ספק שהעין והשפה הצילומית הייחודיות של חלבין, עם העובדה שמדובר בפיתוח אנלוגי, ייצרו מזכרת ייחודית מאוד בשביל המזמינים.

052.858.7566, michal@michalchelbin.com

דנה גילרמן

עיצוב

מאוריציו קטלן מתופף על פח

האמן הפרובוקטיבי מאוריציו קטלן חוזר לשתף פעולה עם הצלם פייר פאולו פרארי. הפעם בחרו השניים דימויים מתוך המגזין Toiletpaper, והדפיסו אותם על כלי אוכל ממתכת. התוצאה סוריאליסטית, מרהיבה ומשעשעת. 13 דולר לצלחת בחנות של מוזיאון MoMA.

bit.ly/CattelanFerrari

קולינריה

קלמארי מחומוס

השפית עדי לוי משחקת מחבואים עם הסועדים שלה (וכולם מנצחים)

השפית עדי לוי צילום: עמית שעל

כבר קצת יותר משנה שעדי לוי (33), שהיתה סו שפית בכתית ואצל דניאל בולו בניו יורק, מצליחה לגנוב את ההצגה מהעיצוב המרהיב של ז'אז'ו, בר יין ומסעדה בשרונה, באמצעות האוכל שלה. המטבח של לוי יצירתי, חכם ומדויק, ותמיד מפתיע. "אני משתדלת להיות מינימליסטית בתיאור המנות בתפריט, כי אני רוצה שהסועד יופתע", היא אומרת.

וכך, מנה המוגדרת בתפריט ביבשושיות כ"קלמארי צרוב, טבעות קמח חומוס, סלט לוביה וקריספי סוקה" מתבררת כצלחת צבעונית ומרתקת שבה לוי משלבת טבעות קמח חומוס (פניס) מטוגנות המתחזות לטבעות קלמארי, קרם לימון שחור העשוי מקליפות לימונים מבושלות בסוכר עם אבקת אבץ, סלט לוביה משופע בנענע, צ'ילי, לימון ושאלוטס, גופי וראשי קלמארי צלויים על הפלנצ'ה בלימון פרסי, קרם שום קונפי וקריספי סוקה (עוד סוג של מאפה מקמח חומוס). "המנה הזאת נולדה מכך שהבנתי שאנשים תמיד מחפשים את הטבעות קלמארי בפנקו", מספרת לוי. "זה נחמד במסעדת דגים על חוף הים, אבל לא מתאים לנו. אז החלטתי לתת את הוורסיה שלי. אנשים נותנים ביס בטבעות קמח חומוס ושואלים את עצמם מה בכלל הם אוכלים".

גלי וולוצקי

ריהוט

קלאסיקה תחתית

צילום: עמית שעל

56 שנים אחרי שהוצגה לראשונה, פירמת הריהוט האיטלקית קאסינה משיקה מהדורה מחודשת של טרֵה פּצֵי, הכורסה הקלאסית שעוצבה ב־1959 על ידי פרנקו אלביני ופראנקה הֵלג. המהדורה הנוכחית מתהדרת במסגרת מתכת אדומה כמחווה למטרו של מילאנו, שאלביני והלג השתתפו בעיצובה. 4,250 דולר לפני הנחת סלב.

bit.ly/TrePezzi

אמנות מעכלת

ביתן הקיץ של גלריה סרפנטיין הוא הזדמנות להיבלע במעי של תולעת ענק

צילום: גטי אימג'ס

בכירי האדריכלים מתחרים ביניהם מי יקים ביתן קיץ אקסטרווגנטי יותר לגלריה סרפנטיין הלונדונית: פרנק גרי, למשל, יצר ב־2008 סוכת עץ וזכוכית עצומה; ז'אן נובל תכנן ב־2010 ביתן "שמש אדומה" מנצנץ. הקיץ נבחרו למשימה זוג האדריכלים הספרדי חוזה סלגס ולוצ'יה קאנו (SelgasCano) שנוהגים להתנסות בחומרים חדשניים, בצורות יוצאות דופן ובצבעוניות עזה. השניים יצרו מבנה דמוי גולם אורגני, עשוי שכבות של פלסטיק המתפצל למנהרות שבתוכן אפשר לסייר. "זה נראה כמו חורי תולעת ששואבים אותך לממד מקביל, וכשאתה צועד בפנים אתה מרגיש כמו בתוך מעי של יצור ימי חלקלק", התפייט מבקר ה"גרדיאן". עד 18 באוקטובר.

bit.ly/pavilion2015

נסיעות

רטוב וחם

בריכת הסנסציות הפריזאית חוזרת לחיים

מלון מוליטור לפני ואחרי השיפוץ צילום: צילום: Thomas Jorion

הבריכה האגדית של מלון מוליטור (Molitor) צרובה בזיכרונותיהם של פריזאים רבים. המלון, פנינת אר־דקו קלאסית, נחנך ב־1929 והפך מיד למקום הנכון באותו קיץ ובשנים שאחריו: על שפת בריכה זו, למשל, נחשף ב־1946 הביקיני הראשון והסנסציוני. אלא שלאחר ימי זוהר ארוכים הוזנח המוליטור ודעך, עד שנסגר ויועד להריסה. בתחילת העשור הקודם הוא קם לתחייה, הפעם כמעוז לאמני גרפיטי וציירי רחוב, הפך מרכז לאמנות אנדרגראונד, וב־2001 נערך בו רייב ענקי בהשתתפות אלפי אנשים.

כעת המוליטור שב ופותח את שעריו לאחר שיפוץ מאסיבי שהפך אותו למלון יוקרה עם ספא, חדר כושר, בר ומסעדה. המעצבים החדשים מבטיחים שהיו נאמנים לאופיו המקורי, אולם רק אורחיו בעלי הממון יקבלו גישה לבריכה האייקונית. השאר ייאלצו להסתפק בזיכרונות.

mltr.fr

צורפות

זמן תכשיט

הבינאלה לתכשיטים חוקרת את שורשי הצורפות הישראלית

עבודות של דניה צ'למינסקי צילום: לליאוניד פדרול

הזמן החולף יעמוד במרכז הביאנלה לתכשיטים "חומרי הזמן: תכשיט ישראלי 7", שתוצג מאמצע אוקטובר במוזיאון ארץ ישראל. העיסוק בזמן וזמניות יתבטא לא רק בעבודותיהם של 60 יוצרים שיציגו בתערוכה, אלא גם בהצבת העבר וההווה של הצורפות המקומית זה לצד זה: לראשונה יוצגו באותו חלל תכשיטים ישראליים עכשוויים לצד תכשיטים מהשנים 1948–2008, שיעניקו מבט על התפתחות הצורפות המקומית.

החלק ההיסטורי, המתמקד בגיוון הרב־תרבותי של הצורפות המקומית, מתבסס על מחקרה של אוצרת התערוכה ד"ר איריס פישוף, היסטוריונית של אמנות ומרצה בכירה במחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר. החלק העכשווי מתמקד בייצוג מציאות החיים בישראל בתכשיטים שנוצרים בה. "השאלה היא 'מה ישראלי בתכשיט ישראלי'", מסבירה פישוף. "הקריאה לתערוכה יצאה בזמן 'צוק איתן', וסיקרן אותי כיצד המלחמה תתבטא בעבודות".

עקבות הלחימה של 2014 אכן ניכרים ברבות מן העבודות שיוצגו בתערוכה. "התכשיטים מאופיינים באקספרסיביות לצד איפוק ובגימור גס ולא אחיד", אומרת פישוף. "בישראל, שלא כמו במדינות קטנות אחרות, אין אחידות סגנונית. יש מגוון עצום שמשקף את המציאות והאנשים שחיים כאן. בתערוכה מוצגות עבודות שיש בהן עיסוק מפורש בלחימה, אבל גם כשמתעסקים בטבע מתעסקים המון במוות. הרבה יוצרים התמקדו בזמניות של צמיחה, גדילה, נבילה וריקבון, והרבה בשאלת הארעיות של ניצחון ותהילה".

EretzMuseum.org.il/513

יונת נחמני

אדידס

שוחים בחומר

המעצב הבריטי הלוהט אלכסנדר טיילור עיצב בשביל אדידס את Adidas x Parley, נעל קונספט שהגפה שלה עשויה כולה פלסטיק ממוחזר שנאסף מהאוקיינוס. באדידס דיווחו שהם בוחנים כיצד לשלב את הקונספט בקולקציות העתידיות

אלכוהול

הכוס הכתומה

ענת סלע ורפאלה רונן הן אוצרות היין המרתקות ביותר בישראל

ענת סלע ורפאלה רונן, אוצרות יין צילום: תומי הרפז

הג'יאקונדות - כך מכונות רפאלה רונן וענת סלע, שחגגו הקיץ תשע שנים להיווסדה של "ג'יאקונדה", חברת יבוא היינות שלהן. השתיים לא מייבאות את החשודים המיידיים של התחום אלא מתמחות באוצרוּת קפדנית של יצרנים מעניינים מאיטליה, צרפת, ספרד, גרמניה, אוסטריה, סלובניה וקרואטיה. בין השאר, הן אחראיות למגפת הריזלינג המבורכת התוקפת את תל אביב זה הקיץ השני ברציפות, ולהתעניינות הישראלית החדשה ביינות כתומים. בחנות היין שלהן בכיכר מסריק בתל אביב (רח' פרישמן 73) אפשר לטעום את היינות, לנשנש משהו קטן ולהכיר את צמד יבואניות היין הכי מעניינות שיש לנו כאן.

גלי וולוצקי

פסטיבל

עיר איור

שבוע האיור חוזר לתל אביב עם שלל תערוכות ואירועים חינמיים

עבודה של אורור וין איור: אורור וין

זה כבר מתחיל להסתמן כמסורת: שבוע האיור, שנערך בימים אלו זו הפעם השנייה, יימשך השנה כעשרה ימים (3–12 בספטמבר) ויכלול כ־40 תערוכות, אירועים ומפגשים ברחבי תל אביב, מרביתם חינמיים.

"זאת פלטפורמה שגורמת לאנשים ליצור, בלי לקוח ובלי תכתיבים, כסוגה אמנותית לכל דבר", אומר יובל סער, האוצר הראשי והיזם. "השנה הצטרפו אלינו גם גלריות אלטרנטיביות, וזה לא מובן מאליו. רובן לא הציגו אף פעם איור ומבינות שקורים דברים נפלאים בתחום".

עם התערוכות המסקרנות שיוצגו נמנות "בובה עם סדק", שאצרה המאיירת ליאורה גרוסמן בבית ההבראה לצעצועים בנמל יפו; "קווירפריה", סיפוריהם של בני נוער גאים מהפריפריה מאוירים בקומיקס וכרזות במרכז הגאה בגן מאיר; ותערוכת הדפסי משי צבעוניים ומרובי פרטים של יהונתן ריינר בגלריה פריסקופ. illustrationweek.co.il

יונת נחמני