900 שהם אחת: הצורפת ורד קמינסקי מציגה במוזיאון ת"א

"תמיד רציתי להציג במוזיאון תל אביב", אומרת האמנית והצורפת ורד קמינסקי. "כל השנים הצגתי את עבודותיי בגלריות מסביב לעולם וזרים לי ראו את התערוכות שלי. עכשיו יוכלו להיחשף אליהן גם חברים ומכרים ותלמידים שלי, וזה מרגש אותי מאוד".

קמינסקי (62) תקבל ביום שישי הקרוב את פרס אנדי היוקרתי, המוענק על ידי המיליארדר צ'ארלס ברונפמן ליוצרים יוצאי דופן בתחומי הטקסטיל, האופנה, הצורפות והזכוכית. חלק מהפרס הוא גם תערוכה במוזיאון תל אביב, שתיפתח ביום שלישי (עד 28 בנובמבר) ותכלול כ־900 עבודות שנוצרו משנות השמונים ועד היום. קמינסקי יוצרת תכשיטים עשויים צורות גיאומטריות מופשטות, ועובדת בעיקר עם מתכות כמו זהב, כסף, נחושת וברונזה. "אני נוטה לעבוד עם חומרים שמאפשרים לי ליצור לבד, ללא תלות בבתי מלאכה", היא אומרת. "מעבר לכך, אני אוהבת את הגמישות של החומרים האלו ואת המשחק בין חום לקור שנדרש בתהליך היצירה.

"900 עבודות הן דרך נהדרת לספר סיפור מלא, לגרום לקהל להבין שיש המשכיות וחזרות ושפה אחידה שזורמת כל השנים. אפשר ממש לראות את כל העבודות כעבודה אחת שנעשתה בהמשכים".

קישוט והגנה

קמינסקי, שמתגוררת בירושלים, גדלה בקיבוץ רבדים ולמדה צורפות בבצלאל. משם המשיכה לאקדמיית ריטפלד באמסטרדם ואת התואר השני עשתה באוניברסיטת פריז. עוד במהלך הלימודים יצירותיה הוצגו בגלריות בז'נבה, בריסל, איטליה, אמסטרדם, ניו יורק ופריז. מאז ועד היום היא יוצרת סדרות של תכשיטים, שכל אחד מהם הוא ייחודי ונעשה רק פעם אחת.

"אני עוסקת המון בשאלה מה המשמעות של התכשיט, תוך שאני נשענת על מסורת של שימוש בתכשיטים מבחינת צרכים אנושיים בסיסיים וההיסטוריה שלהם", היא אומרת. "בטבע לפרחים ולבעלי חיים יש מעין צורך דואלי כזה, גם לבלוט כדי למשוך זיווג וגם להסוות את עצמם כדי להתגונן מפני אויבים וטורפים. אני מרגישה שאנחנו משתמשים בתכשיטים באופן דומה: מצד אחד הם מייפים אותנו לדעתנו, ומצד שני יש תכשיטים שגורמים לנו להרגיש מוגנים בעזרת סמלים מסוימים, כמו קמעות. ניסיתי ליצור תכשיטים שמשדרים את הדואליות הזו, כמו תכשיט שנראה כמו רשת עדינה. מובן שהוא יפה ומקשט, אך לא ניתן להתעלם מכך שהרשת משדרת הגנה ואולי אפילו חסימה".

יצירות של קמינסקי

מעבר לדיאלוג הזה ישנה עוד נקודה שמעסיקה את קמינסקי ביצירתה, והיא נוסחתיות מתמטית וחזרתיות, שכן רבים מהתכשיטים עשויים שתי וערב או בצורת אשכולות. "מרתק בעיניי איך בתכשיט עם מאות או אלפי הצטלבויות תיתכן בעצם רק חזרה אחת בכל לולאה", היא אומרת. "גם תכשיטים שנראים תמימים מסתירים מאחוריהם ביטוי מתמטי יציב, שאם נרצה נוכל ללמוד ממנו איך רעיון מופשט נראה כשהוא מעוצב בחומר".

זה לא מוצר

מעבר לעבודה בסטודיו, קמינסקי היא גם פרופסור במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל. "מצאתי את האיזון שלי. אני יכולה

להתפרנס מהעבודה ובמקביל לעשות את האמנות שלי", היא אומרת.

למה לא להתפרנס מתכשיטנות?

"ראשית, אני מאד אוהבת לעבוד בעצמי. להקים חברה, מערך שיווקי, ניהול כספים וכל הדברים שמלווים עסק לא כל כך מתאימים לי. שנית, בעיניי יותר מאתגר ליצור תכשיט מזווית ראייה אמנותית מאשר מוצר ליצור בכמויות מסחריות".

קמינסקי עצמה, אגב, היא התגלמות הקלישאה על הסנדלר שהולך יחף: מלבד שעון גומי שחור על מפרק כף ידה, היא חפה לחלוטין מתכשיטים וקישוטים.

"לתכשיטים עבורי יש המון משמעות", היא מחייכת, "אני עוסקת בשאלת המשמעות שלהם כל כך הרבה זמן, שאני לא מצליחה לא לחשוב עליה אם אני רוצה להתקשט בעצמי. אם אשים על עצמי משהו, ישר אתחיל לחשוב למה, מה זה אומר".