לישון באמצע מנהטן
בשבועות האחרונים צצו בפינות שונות בניו יורק דמויות ענק של אנשים שמוקרנות על בניינים כשהן מנסות, ובכן, להירדם. מיהם אותם נמנמנים מסתוריים, ומה הם מנסים להגיד לתושבי מנהטן על החיים שלהם?
08:5814.04.15
למי שנקלע באחד הלילות בחודש שעבר לשדרה העשירית פינת רחוב 22 בשכונת צ'לסי במנהטן ציפה מחזה לא רגיל: על הקיר רחב הידיים שמעל מסעדת אמפייר דיינר המפורסמת ריצדה דמות של בחורה ממושקפת שהוטלה על הבטון החשוף באמצעות מקרן רב עוצמה. ממדיה הותאמו בצורה מושלמת לגודל הקיר, כך שהיא נראתה כאילו היא מניחה את כפות רגליה על הפאה הימנית שלו. הנערה האלמונית לא עשתה הרבה - היא פשוט נמנמה לה במשך כמה שעות מעל המסעדה ומול הרחוב הריק למדי מאדם, כשמדי פעם היא משנה מעט את תנוחת הרביצה שלה. אפילו המכוניות החולפות לא הפריעו את מנוחתה.
הדיירת המסתורית של אמפייר דיינר היתה רק אחת משורה של "נמנמנים", כפי שמכנים אותם האנשים שמאחורי הפרויקט, שצצים בשבועות האחרונים בשעות הלילה על קירות מבנים בניו יורק, בכל פעם לכמה שעות. על אחד מגשרי הרכבת התחתית (במקום שבו היא עולה מעל הקרקע) הוקרנה דמות של בחורה במעיל עור, מכוסה בסדין לבן, שכובה על הצד בעוד הרכבות חולפות מעליה בשאגה. על צד בניין בהארלם הופיע בחור בלונדיני כשהוא מתהפך ימינה ושמאלה, ועל בניין אחר נפרסה בחורה בחולצת כפתורים שמנסה להישען באי־נוחות על צד אחד, ואחר כך על הצד השני של הקיר. בעבודה מרשימה במיוחד כיכבה אשה שתפסה תנומה על ערסל שנתלה, כביכול, בין שני חלונות. הנמנמנים צצים ונעלמים, בכל פעם במקום אחר וללא התראה מראש. התעלומה נפתרה בסוף החודש שעבר.
קולקטיב האמנות Dawn of Man העלה לרשת סרטון בשם "Projection Napping", שקיבץ כמה שניות מכל אחת מההקרנות והפך לוויראלי.
בחורה מנמנמת על ערסל תלוי בין שני בחלונות. מועדים ומיקומים משתנים
לרענן את העיר
"הכל התחיל בתור משחק מילים", מספר ל"כלכליסט" מקס נובה, אחד ממייסדי קולקטיב האמנות. נובה הוא פרופסור לאמנות באוניברסיטת NYU שמתמחה בשילוב בין פרפורמנס ארט להקרנות וידיאו חיות. "ערב אחד ישבנו, כמה חברים מהקולקטיב, ודיברנו על פרוג'קשן מאפינג (טכניקה אמנותית שמשתמשת בהקרנת וידיאו על עצמים תלת־ממדיים כדי ליצור אשליות אופטיות ומציאות מדומה - נ"צ). פתאום מישהו זרק לחלל האוויר את הביטוי Projection Napping. בהתחלה כולם חשבו שזו סתם בדיחה, אבל אז הבנו שעלינו פה על משהו", הוא מספר.
מטרת ההקרנות היתה נושא לספקולציות שונות - חלק סברו שמדובר בניסיון לאתגר את התדמית המוכרת של ניו יורק כעיר שאינה ישנה לעולם, ואחרים חשבו שיש פה אמירה על הטרנדיות המוגזמת של הטכניקה ששמה משמש השראה לפרויקט.
"העניין העיקרי שלנו היה לעשות משהו חדש עם הארכיטקטורה של הבניינים. רוב העבודות בז'אנר הפרוג'קשן מאפינג נוטות לכיוון מאוד טכני ודיגיטלי. אנחנו רצינו לעשות משהו יותר אורגני ואנושי, ובחרנו באנשים ישנים", אומר נובה. ההתייחסות לתפיסה של ניו יורק כעיר שערה תמיד אכן היתה חלק מהעניין, הוא מאשר, אבל לדבריו הפרויקט יכול להתאים גם לערים אחרות.
Projection Napping. התחיל כמשחק מילים
התרחשות חד־פעמית
המצולמים בפרויקט, אומר נובה, הם חברי הקבוצה ומכריהם, שצולמו במיוחד לאחר שהוא וחבר נוסף, JR Skola, בחרו את הקירות המתאימים והחליטו כיצד תתבצע האינטראקציה בין הנמנמן והבניין. ההקרנות עצמן מבוצעות ללא כל הודעה מראש, כחלק מתפיסה של התרחשות חד־פעמית שפולשת במפתיע למרחב האורבני. "אפילו המצולמים עצמם לא יודעים ברוב המקרים שאנחנו עומדים להקרין אותם", הוא מספר.
הנמנמנים של ניו יורק רחוקים מלהיות הפעם הראשונה שבה חברי Dawn of Man מקרינים וידיאו על קירות ציבוריים. חברי הקולקטיב, שפועל מאז 2008, השתתפו בפסטיבל SXSW באוסטין ובאירועי אמנות אחרים, ויצרו בעבר עבודות בהזמנת גופים כמו מוזיאון MOMA וחברות מסחריות כמו סוני וקלווין קליין. מלבד סרטון לקט הקצר הפרויקט הנוכחי צפוי להפוך בעתיד גם לתערוכה שתכלול צילומי סטילס וקטעי וידיאו ארוכים יותר, בני כמה דקות (פרטיה עדיין לא נקבעו סופית). ההקרנות עדיין נמשכות - האחרונה שבהן צצה לפני שבוע - ולמי שיבקר בשבועות הקרובים בניו יורק יש סיכוי להיתקל באחת מהן בזמן אמת, אבל הדבר מצריך לא מעט מזל.
"ההמלצה הכי טובה שלי למי שרוצה לראות הקרנה של Projection Napping היא לעקוב אחרי חשבונות האינסטגרם והטוויטר שלנו - באירועים הבאים אנחנו מתכננים לפרסם עדכון על המיקום בתחילת כל הקרנה", מבטיח נובה. "יש בעיר עוד המון קירות יפהפיים שיכולים לארח את הנמנמנים שלנו, ומה שעשינו עד עכשיו זו רק ההתחלה".
