מצחיק לאללה

"בכפר שלי לא היתה תשתית לחשמל, אבל קיבלנו שכל, משכנו כבל מאריך מכרמיאל. הבעיה שלא חשבנו על זה עד הסוף: בכל פעם שעברה מכונית בכביש עכו־כרמיאל, הכבל התנתק. זה תמיד נפל על התוכנית הערבית היחידה שאני מת עליה - 'אייל גולן קורא לך'".

מופע הסטנד־אפ המצליח של מוחמד נעמה, סטנדאפיסט ערבי מדיר אל־אסד, הוא רק אחד המקומות שבו ניתן היום לתפוס אותו על הבמה. במקביל להופעות מול אולמות מלאים, נעמה תיזז בין פינה בתוכנית "מחר שבת" של יעקב כהן ושמואל וילוז'ני, הופעות אורח בתוכניות בידור, ותפקידים בסרטי קולנוע.

מוחמד נעמה בהופעה. "כל החיים הייתי מצחיק, ופה עושים מזה קריירה" צילום: תומי הרפז

סיפורו של נעמה (24) מזכיר יותר מכל את זה של עבד מואסי, כוכב הסטנד־אפ הערבי של שנות התשעים שחזר בתשובה ופרש מהתחום. מואסי הגיע לקאמל קומדי קלאב, המועדון המיתולוגי של שמואל וילוז'ני בנמל תל אביב, כשליח של הירקן. נעמה, לעומת זאת, התחיל כטבח באותו המועדון.

"אחרי השירות הלאומי בבית החולים איכילוב חיפשתי עבודה, וראיתי שצריכים טבח בקאמל קומדי קלאב", אומר נעמה. "עשיתי חומוס, לבנה, דברים כאלה. שם בפעם ראשונה ראיתי מה זה סטנד־אפ. התחלתי לחשוב לעצמי: אני מצחיק, כל החיים הייתי מצחיק, ופה עושים מזה קריירה. כתבתי לי כמה בדיחות. רועי לוי, גורי אלפי ואלי ומריאנו חיזקו אותי. כולם אמרו: 'תעלה, הם לא יהרגו אותך, אם אתה מאמין בעצמך, אין לך מה לפחד'. באיזשהו שלב פגשתי את קובי חמו, שותפי לשעבר, ויחד כתבנו מופע שנקרא 'דו־קיום בצחוק'. בזכותו התחלתי לקבל חשיפה".

מבחינת נעמה, דו־קיום אינו סתם צמד מילים שמטרתו למשוך קהל להופעות.

שמואל וילוז'ני. "עבד סלל לפחות חלק מהדרך שעליה מוחמד צועד היום" צילום: עמית מגל

"המסר שלי הוא השלום", הוא אומר. "רוצים שיהיה שלום עם הערבים? תעשו שלום קודם ביניכם. אתם עם שמסוכסך עם עצמו: אשכנזים שונאים מרוקאים, מרוקאים שונאים עיראקים, עיראקים שונאים תימנים, תימנים שונאים רוסים, רוסים שונאים אתיופים ואתיופים מתגייסים למג"ב ומוציאים הכל עלינו. בשבילי לא חשוב מי אתה ומה אתה, יהודי, ערבי, יבוסי. מבחינתי, קודם כל תהיה בן אדם. אם כולנו נהיה בני אדם - השמים הם הגבול. אלא אם אתה ערבי ואז מחסום של צה"ל זה הגבול".

"למזלי הצטלבה דרכי עם הקריירות של שניהם - עבד ומוחמד. שניהם מאוד מוכשרים", מספר וילוז'ני, "עם עבד, במועדון, חווינו לפני שני עשורים רגעי אופוריה של דו־קיום. היה רגע שהאמנו בזה, במה שחשבנו שהוא מייצג, במיוחד כשהוא היה שר על הבמה 'אני ואתה נשנה את העולם'. בסיכומו של דבר השיר נשאר כשהיה, נצחי ואלמותי, המועדון נסגר ועבד חזר לכפר. אבל זה לא נכשל - עבד סלל לפחות חלק מהדרך שעליה מוחמד צועד היום. ההבדל המרכזי בין מוחמד לעבד, לדעתי, הוא שעבד בסופו של דבר לא התמיד".

שלום אסייג. "מיד זיהיתי את הפוטנציאל שבמוחמד"

"עבד היה החלוץ של קונספט ה'דו־קיום בצחוק'", אומר נעמה, "לדעתי הוא יכול היה להיות מהמובילים בארץ אם הוא היה ממשיך. הוא היה בדרך למעלה וחתך באמצע. שמעתי כל מיני הסברים לכך, כמו הבעייתיות שבלשכור דירה. לפני 20 שנה בעלי דירות עשו בעיות לערבים שרצו לשכור בתל אביב. כיום זה עדיין קיים, אבל במינון קטן. לפעמים תמצא בעל בית שעדיין תקוע בגזענות הזאת, אבל יש המון ערבים ששוכרים דירות בתל אביב. עבד סיפר לי שיום אחד הוא קם בבוקר ולא אהב את החיים שהיו לו, הם היו ריקים. אין תכלית בחיים האלה לפי דעתו".

פריצה טלוויזיונית

"אני מגיע למשרד הפנים, כמובן, המאבטח בהיסטריה. יד על הנשק. אני אומר לו: שלום, אדוני, באתי לעשות תעודת זהות. הוא אומר לי: אוקיי, תראה לי תעודת זהות. אמרתי לו: אבל אני באתי לעשות תעודת זהות".

לפני שנה וחצי, מספר נעמה, דבר דומה קרה לשותפו חמו. "גם קובי חזר בתשובה. אני לא יודע למה החזרה בתשובה גרמה לו להפסיק להופיע, אבל כיבדתי את ההחלטה שלו ושם נפרדו דרכינו. בזמן הזה האחים מני ושלום אסייג נכנסו לחיים שלי. התחלתי לעבוד עם מני במתכונת שהמצאנו: אני סיפרתי לו על החיים שלי והוא תרגם אותם לשפת במה. דרך האחים הגעתי לסוכנות שאני נמצא בה היום (יואב גרוס ואורון כלפון, 'גאגא בוקינג' -ד"מ), ומשם התחלנו לפעול. זה התחיל בפינה בטלוויזיה, אחר כך הגעתי להופעת אורח בסדרה 'שנות השמונים' ולתפקיד בסרט 'סמירה'. כיום אני עובד על פרויקטים טלוויזיוניים משלי".

"ארגנתי מופע התרמה לילד חולה בנהריה והבאתי לשם את שלום, את קובי מימון ואחרים", מספר מני אסייג, המופקד על כתיבת המופע של מוחמד. "מוחמד הגיע בלי שהזמנתי אותו. חשבתי שזה נכון לתת לו צ'אנס. כשהתחלתי לכתוב את התוכנית של יעקב כהן ושל וילוז'ני, הצעתי אותו כפינה. בתוכנית מועטת הרייטינג הפינה הפכה להיות הכי מדוברת, ומשם נולדו החומרים למופע היחיד שלו, 'הערבי שיהרוג אתכם מצחוק'".

"ראיתי ביוטיוב דברים שמוחמד עשה עם השותף שלו, ומיד זיהיתי את הפוטנציאל", מצטרף לשיחה שלום אסייג. "הדמיון בינו לבין עבד גדול. שניהם לא מאיימים. מכיוון שהם ערבים ומופיעים מול ישראלים יש איזה אנטי. לפחות חצי מהעם הוא ימני, וכשעולה ערבי לבמה זה מלווה במתח שהם, שניהם, מצליחים באינסטינקטים שלהם לפוגג. עבד, לפחות בתחילת דרכו, עבד די טוב, אבל בניגוד למוחמד לא היתה יד מקצועית שתכוון אותו, אף פעם לא ניסו לבנות איתו מופע שלם ולשווק אותו להמונים".

כבוד לדת

"גם תשתיות לכבישים אין. מרוב שהכבישים אצלנו משובשים יש תמרור: 'עצור ולך ברגל'. הכבישים דופקים את המכוניות וזה כואב לנו, כי אלה מכוניות שלכם. בכל זאת".

נעמה אומר כי במקרה שלו, אין מה לדאוג בנוגע לחזרה בתשובה. "אני ממשיך מה שלא יהיה, לא מעניין אותי. אני כמו סוס של אלטע זעכן שיש לו כיסוי עיניים - רואה רק ישר. קיבלתי החלטה לפני שנה וחצי שזה הייעוד שלי, נקודה. לא רוצה שום חיים אחרים. אני חילוני, אני לא צם ברמדאן, אבל יש לי כבוד לדת. אני מאמין באלוהים בדרך שלי. אני מאמין בקוראן, בנביא מוחמד ובאלוהים. אני לא רואה את עצמי חוזר בתשובה כי אני לא קיצוני בשום תחום בחיים. החזרה בתשובה מבחינתי היא קיצוניות באיזשהו מקום. יש קריאה בקוראן שאומרת 'הדרך הכי טובה היא באמצע'. שם גם נמצא הסטנד־אפ שלי".

ומה לגבי סטנד־אפ בערבית?

"אני עושה. ההבדל העיקרי בין ההופעות בעברית להופעות בערבית הוא בחומרים. בהופעות לפני קהל ערבי אין גסויות. במגזר היהודי אם יוצא לקלל או להגיד מילה גסה מחליקים את זה. בקהל הערבי אין מצב. צריך להיות הרבה יותר מחושב והאלתורים צריכים להיות מתאימים. במגזר היהודי אני מדבר על ההבדלים בין היהודים לערבים, במגזר הערבי היהודים הם לא חלק מההופעה. מתמקדים רק בחיים שלנו כערבים".

למה?

"פחות מתעסקים בזה, ביחסי יהודים־ערבים, כי אני ערבי מול ערבים. כשאני מופיע מול יהודים אני עוסק בזה יותר".

הסטנדאפיסט הערבי הראשון רוצה קאמבק

"מאז שהפסקתי לעשות סטנד־אפ והתחלתי לסחור בנשק - אני מרוויח יותר", צוחק באוזניי עבד מואסי.

למה בעצם פרשת?

"נגמר. הרגשתי שלא ראיתי את הדברים נכון, שדרכתי על אנשים. חיפשתי משהו חדש, כיוון חדש. כשחזרתי בתשובה לא ידעתי כלום על דת, הכל היה חדש בשבילי. אחרי שש שנים התחתנתי ומאז נולדו לי שלושה ילדים. היום אני נושא דרשות לציבור מדי פעם, ובעיקר מביא פרנסה הביתה כנהג משאית".

כולם אומרים שהפסקת להופיע בגלל החזרה בתשובה. האם יש איסור באסלאם להצחיק?

"להפך. להצחיק זה לעשות טוב לאנשים. אני רוצה לחזור לבמה, אני רוצה לחזור לסטנד־אפ, אבל אני לא יודע עד כמה אנשים פתוחים לשמוע ולקבל אותי עם הזקן והאמונה. אני מתאר לעצמי שיהיה לי קל יותר מול אנשים מהמגזר הערבי דווקא".