חוויות ממסלול המרתון בבירה
כתב "כלכליסט" רץ 21 ק"מ במרתון ווינר ירושלים שנערך בסוף השבוע
ירושלים של בוקר המרתון, יום שישי 1 במרץ, כאילו רצתה לשבור כל סטיגמה ידועה על המירוץ בעיר הזו. את הקור הירושלמי החודר החליף מזג אוויר סגרירי קלות, אידיאלי לרצים. המכוניות הרבות זרמו אל החנייה ללא פקקים, והפקדת החפצים נעשתה במהירות רבה.
בשמונה וחצי שמענו את יריית הפתיחה לחצי המרתון והתחלנו ללכת, לא לרוץ, מפני שבינינו ובין היציאה הפרידו כמה מאות רצים, שהתקדמו באיטיות עד לנקודת הזינוק. יצאנו לדרך ארבעה חברים שהתכוננו יחד למרתון, ובהחלטה מושכלת בחרנו לרוץ בקצב נוח ולא "להרוג" כדי להשיג תוצאה מרשימה. כתוצאה מההחלטה הזו, שניים מהרצים אמנם התלוננו על תחושה של ריצה בבית אבות, אבל אנחנו נהנינו מקצב נוח לאורך הריצה.
מירוץ של 21 ק"מ הוא מירוץ שנופל בין הכיסאות - הוא לא ארוך כמו מרתון שדורש ניהול קצב ריצה באופן מדוקדק, והוא גם הוא לא מירוץ ה־10 ק"מ, שם רצים רבים פשוט נותנים את כל מה שיש להם. לכן, ריצת חצי מרתון היא תענוג המשלב בין תכנון של ריצה לקצב אמיתי - וחצי המרתון בירושלים היה עבורנו בחירה של ויתור על מהירות ושיאים חדשים, לטובת הנאה מסוג אחר.
מרתון ירושלים צילום: בשמת איבי המירוץ הזה נותן לרצים משהו שאין באף מרתון אחר בישראל: את ירושלים במלא עוצמתה. עיר שאולי יש מי שמהססים לבחור בה כעיר מגורים, אבל רבים יבחרו בה כעיר היפה בעולם. ירושלים נותנת לרצים, במסגרת פרק זמן של שעתיים, נופים שכוללים את בית המשפט העליון ברוב הדרו ורחוב יפו על ההיסטוריה המורכבת שלו. משם עובר המסלול במהירות למראות המרהיבים והבניינים בני אלפי השנים של העיר העתיקה. אנחנו עדיין לא קרובים למחצית הדרך, שכוללת מפגש עם משכנות שאננים, טחנת הקמח של ימין משה שחזרה לעבוד ועוד ועוד, כשהרצים בינתיים שורדים את העליות הקשות בדרך לבית הנשיא, בתקווה לקבל ממנו את ברכת הדרך.
ובתוך כל ההיסטוריה הזו לפתע צצים מאות רבות של מעודדים, החל בכאלו שקיבלו תשלום על מנת לסייע לרצים וכלה במשפחות הרצים וסתם ירושלמים נחמדים. אפילו נתן שרנסקי עמד לו שם בין המעודדים וסימן שלום לרצים.
אחרי כשעתיים של ריצה מאתגרת בתנאי מזג אוויר אידיאליים, הגענו, כל הארבעה בקבוצה, לקו הסיום. החלטנו שהפעם נהנים מהריצה, וכך באמת היה.
