משיחת יתר: אז מי ישלם?

רשימת השינויים שיידרשו בעקבות אותן תקנות, שנדונות כיום בהליך מזורז בוועדת המשנה של ועדת העבודה והרווחה בכנסת, נשמעת כמעט דמיונית. להלן רשימה חלקית: רכישת ציוד הגברה מיוחד לחירשים וכבדי שמיעה; רכישת טלוויזיה במעגל סגור שבה יוצגו מוצגים מוגדלים עבור כבדי ראייה; כל דלפקי הקבלה וויטרינות התצוגה יצטרכו לעבור שינוי כדי להתאים לגובהם של בעלי כיסאות גלגלים; וכל התאורה תעבור שינוי עבור לקויי ראייה.

נוסף על כך, כל מוצג במוזיאון ילווה בטקסט שיתאר אותו עבור העיוורים, וכל אובייקט במוזיאון ילווה בדגם תלת־ממדי שישמש מודל למישוש. מה יעשה, למשל, מוזיאון ישראל, שיש ברשותו עשרות אלפי פריטים, לא רק מתחום האמנות אלא ממחלקות היודאיקה, האתנוגרפיה והארכיאולוגיה? ולא רק זאת. איפה יאוחסנו המודלים? גם כך סובלים המוזיאונים ממצוקת אחסון.

לבן ישראל קשה להעריך בכמה כסף מדובר, אך ברור לה שתקציב המוזיאונים לא יספיק לזה. "במוזיאונים הקטנים בקושי יש מנהל", היא אומרת. "חובת המדינה לא להפלות, אך חובתה גם לכסות את העלויות של אי־ההפליה".

במכתב ששלחה לשרה לימור לבנת הציעה בן ישראל לתבוע מהביטוח הלאומי לממן את התאמת התשתיות, כפי שנעשה בעבר, ומהאוצר להגדיל את התקציב של המוזיאונים. ממשרד התרבות והספורט נמסר: "אנחנו דורשים שכל שינוי בתקנות בנושא זה ילווה בתוספת תקציבית".

אלף אחוז רווח

"Bouquet de fleurs en pot sur fauteuil" של חיים סוטין מ־1918 היא היצירה היקרה ביותר המוצעת במכירה של מצארט שתתקיים ב־1 בדצמבר במלון קינג דיוויד בירושלים. מחיר ההערכה המוקדמת נע בין 800 אלף דולר ל־1.2 מיליון דולר. מי שמתכוון לרכוש יצירה בסכום שכזה עורך לרוב מחקר מקדים.

"Bouquet de fleurs en pot sur fauteuil" של חיים סוטין

שני מאגרי המידע המובילים לבדיקות שכאלה הם artnet ו־artprice. שניהם מאפשרים להתעדכן בכל המכירות הפומביות שהתבצעו ומתבצעות בעולם. אספן שיקליד את שמו של סוטין באחד מהם יגלה שעבודה זו נקנתה באפריל השנה בבית המכירות הפריזאי Artcurial תמורת 554,940 דולר. בדיקה מעמיקה יותר תגלה שב־1985 היא נמכרה במכירה של סותביס ניו יורק ב־65 אלף דולר. רווח של 1,000% מהמכירה ההיא לזו האחרונה ב־24 שנים. תצוגה מוקדמת של המכירה מתקיימת בגלריה הוראס ריכטר ביפו (סמטת מזל אריה 24).