$
פנאי

ישיבה מזרחית: על פריחתו של הריהוט האוריינטלי

הריהוט האוריינטלי, שהיה בעיקר נחלתם של צעירים יוצאי הודו, משתלט היום על הסלון הבורגני כתגובת נגד לניאו־מודרניזם הקר והמתועש. דגנית כהן מווילה מרוק: "אנשים רוצים משהו שמרגישים שאדם עשה באהבה"

דקל גודוביץ 09:0830.07.08

הסגנון האתני היה כאן תמיד, אלא שהתחום שהיה מזוהה עם ריהוט זול של אומנים כפריים וטיילים פריקים צעירים שחזרו מארצות אקזוטיות, קיבל כיוון יוקרתי בשנתיים האחרונות, עם פתיחתן של חנויות רבות הפונות דווקא לבעלי אמצעים.

 

ערן לנדאו, למשל, פתח לפני שלוש שנים את גלריית הימאליה. "החלטתי לא להביא דברים שימושיים כמו שולחן אוכל ושישה כיסאות, שאתה יכול למצוא בכל מקום, אלא ללכת על פירוקים של מבצרים עתיקים, בתי מידות וחפצים שבטיים, כמו משבטי ההרים ב־Nagaland, שהרהיטים שלהם חצובים תמיד מחתיכת עץ אחת ללא חיבורים". לנדאו נוסע שמונה פעמים בשנה ומביא פריטים בהזמנה אישית שהוא מוצא בעזרת אנשי הקשר שלו, למשל שער של מבצר עתיק, שמוכיח שרהיטים מהודו יכולים להימכר גם ב־100 אלף שקל.

 

חברת הריהוט הצרפתית היוקרתית רוש בובאה מציגה קו עיצובי שכולל ישיבת מזרונים נמוכה בסגנון אוריינטלי עם בדים יוקרתיים של קנזו, והמעצב פרנק לפברה למותג Blue Nature הצרפתי מציג גם הוא קו טבעי ובלתי מעובד של ריהוט הבנוי מעצי סחף נהרות ובדי צמר נקי ופשתן אורגניים.

 

עוני עולה ביוקר

את העניין של האלפיונים בתחום האתני ניתן להסביר כתגובת נגד לסגנון הניאו־מודרני, ההייטקיסטי, המתועש, ממוחשב, קר ומנוכר של קירות לבנים חלקים, ישרים, חדים עד כדי כאב ודומים זה לזה, ללא ייחוד ומגע אישי. כמו כן, "גל המיחזור והמגמה הירוקה־אקולוגית העולמית סוחפים לכיוון האתני", טוענת דגנית כהן, הבעלים של המרכז הוותיק לעיצוב מרוקאי וילה מרוק.

 

 

ריהוט אתני. גם בסלון הבורגני ריהוט אתני. גם בסלון הבורגני

"העיצוב המרוקאי, למשל, כולל מטבעו חומרים ממוחזרים וידידותיים לסביבה כמו בדים טבעיים, ברזל בניין, רהיטים מעץ ממוחזר משולב בקש, כדי חרס שנחרטו ונצבעו ביד וצבעים טבעיים בלבד. אלה מוצרים שעושה אותם אדם עני, והם משדרים פשטות ויופי פנימי. אנשים רוצים לשים בבית שלהם משהו שמרגישים שאדם עשה אותו באהבה. באלומיניום אתה לא רואה אדם אלא רק מכונה".

 

כהן, שעיצבה את רשת אגאדיר ואת פיצה עגבניה, לצד בתים פרטיים רבים, נוסעת כל חודשיים למרוקו. נסיעות שמטרתן אינה למלא קונטיינר מחנויות מקומיות ולייבא אותו ארצה, אלא לייבא פריטים בהזמנה אישית מאומנים מקומיים, תוך התאמה של העיצוב המרוקאי המסורתי לטעם הישראלי העדין יותר.

 

"זה לא זהב ובורדו כמו במרוקו, אלא שילוב של הישראלי־אירופי, כמו נחושת לבנה וצהובה". אלא שלהתאמה לסגנון המקומי יש לפעמים תוצאות מצחיקות: "הזמנתי פעם ללקוח שולחן גדול מורכב רק מכוכבים מקרמיקה לבנה. הכל התנהל כמו שצריך, וכשהמשלוח הגיע לארץ פתחתי את האריזה ונהיה לי שחור בעיניים. במרכז השולחן שובץ כוכב אחד כחול בוהק. כמעט התעלפתי, אבל ככה זה עם המרוקאים, הם חייבים שיהיה איזה דפקט בכל דבר שהם יוצרים, כמו אלוהים שברא אותנו - בני אדם לא מושלמים. הסברתי את זה ללקוח שהזמין את השולחן, והוא הבין ובסוף אפילו מצא חן בעיניו הכוכב הכחול".

 

חוויות הן חלק מהתחום של ייבוא פריטי עיצוב ממדינות שברובן אינן כוללות תשתית ותנאים מערביים, וזאת כנראה גם הסיבה העיקרית שמשכה את העוסקים בו. למשל את הבעלים של גלריית UMA החדשה לעיצוב ואמנות אפריקאית - עירית ואבי רותם, ויעל ופיליפ בולקיה. "נסענו למאלי - לאזור שבט הדוגון", מספרת בולקיה. "זה מקום שבנוי כולו מבוץ, בלי מים וללא תנאים לאדם מערבי. מילאנו מכולה באמנות שבטית ורצינו לשלח אותה לארץ, ואז השלטונות המאלים שזו מדינה מוסלמית לא הסכימו לשלוח לישראל. נאלצנו להגיש בקשה דחופה למשרד החוץ הישראלי, ולהמציא כתובת פיקטיבית באירופה כדי לשחרר את המכולה, וזאת היתה כנראה הפעם הראשונה והאחרונה שמישהו עשה את זה".

 

ב־UMA תמצאו גם ריהוט מסין ומונגוליה, לצד פסלים ומסיכות מאפריקה. "באפריקה אין הרבה ריהוט, זה בעיקר שרפרפים וכיסאות, ומה שיש, למשל בדקר שבסנגל - זה בעיקר פורמאיקה מגעילה. לכן בדצמבר אנחנו מביאים לארץ לראשונה קולקציה של ריהוט שעיצבנו בעצמינו, ותיוצר בחוף השנהב בטכניקת עיבוד וחריטה אפריקאית מסורתית".

 

קסם המזרח

בד בבד הפכו החנויות האתניות, גם למקום מפגש לאוהבי התחום. ב־UMA יש בית קפה המגיש אוכל בטעם עולמי, ובפאו־ברזיל, חנות לעיצוב וריהוט ברזילאי אותנטי, יש הופעות ברזילאיות והרצאות על עיצוב ואקולוגיה.

 

החנות שנפתחה לפני שנתיים על־ידי בנו קירשבאו ואלי שאנן, כשהראשון הוא יליד ברזיל שעלה ארצה לפני 15 שנה. הוא נוסע 3–4 פעמים בשנה לברזיל ומביא פריטים ממוחזרים, כמו רהיטים מפרוק של מבני עץ עתיקים - היות והעצים הללו מוגנים בברזיל ואסורים לכריתה. כך מוצאים רהיטים בנויים מתריסים ישנים וקורות בשלל צבעים. בניית הרהיטים מתבצעת גם היא בטכניקות ישנות ואותנטיות וממחזור של חומרים שונים כגון פקקים של בירה ברזילאית, גילוף בעץ, עבודות מעיסת נייר, דלעת ועוד. בניגול לוילה מרוק

 

"הברזילאים יוצרים בקצב 'הבכיף' שלהם והתערבות בעבודתם עלולה להתפרש כחוסר הבנה וחוצפה ישראלית", עונה שאנן על השאלה המתעוררת בצורך לגשר בין פערי תרבויות ומרחק. "כל ניסיון להתערבות יכול רק לקלקל את האותנטיות והייחודיות של הפריטים. לישראלים נותר רק להנות מהפריטים כפי שהם מוצגים בחנות".

 

כמו קירשבאו הברזילאי גם מאן לינג הסינית עלתה לארץ ופתחה עם בעלה הישראלי חנות ייחודית לריהוט סיני עתיק בלבד - גלרית מאן לינג. לינג מנצלת את קשריה ושליטתה בשפה הסינית כדי להצליח להוציא מכפרי סין הנידחים ריהוט עתיק עם תעודות. בגלריה רהיטים מאזורים שונים בסין הענקית, המאפיינים כל אזור: אפשר לראות, למשל, על פי השולחנות, שתושבי הצפון גבוהים יותר מהדרומיים.

 

בסיכומו של דבר אפשר להמליץ למי שאוהב את הסגנון, שבמקום למלא את הבית בהרבה חיקויים זולים ועלובים של ריהוט אתני שישתלט על חייכם, רצוי לקנות רהיט אחד או שניים מחנות רצינית ואותנטית, כזאת שתתן תמורה אמיתית ותתרום משהו אחד שונה וייחודי לחלל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x