"שילוב עובדים עם מוגבלויות מקדם את מקום העבודה ומשפר את הכלכלה"
כך אמר ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות בכנס בטיחות בעבודה. אלקנה דשן, משרד העבודה: "מדברים על תעסוקה כבר בבתי החולים כחלק הוליסטי מהשיקום"
"התוצאות מראות: שילוב אנשים עם מוגבלות משפר את הכלכלה ומוביל את מקום העבודה למקום אחר", כך אומר ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות, במסגרת פאנל שנערך ביום שידורים מיוחד לרגל היום הבינלאומי לזכויות עובדים עם מוגבלויות.
הפאנל עסק בשילובם של עובדים עם מוגבלויות, ובפרט אלו שחזרו מן המלחמה, בשוק העבודה והשתתפו בו גם דניאל כץ, ראש אגף בכיר קהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי; עו"ד ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים בישראל ויו"ר משותף של ועדת העבודה בנשיאות המגזר הפרטי; ואלקנה דשן, מנהל תחום פרויקטים, חדשנות ושיתופי פעולה, מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה.
וינקלר הוסיף: "עובדים רבים שיצאו למלחמה חוזרים ממנה עם פגיעות שחלקן נראות בעין וחלקן לא, חוזרים למקומות העבודה ובאחריות המעסיקים לדאוג לשילובם המיטבי והבטוח. אנו במוסד לבטיחות ולגהות עומדים לרשותם בכל דבר שיידרש. עובד עם מוגבלות מתחיל מנקודה נמוכה יותר מעובד אחר. אם יודעים להיערך ולתכנן, ולקבל הדרכה ותמיכה - גם המעסיק וגם העובד מרוויחים. אם נצליח בפעילות יחד עם המעסיקים, נראה הרבה יותר עובדים שישתלבו במקום העבודה".
הוא הרחיב על היחידה במוסד לעובדים עם מוגבלויות: "פיתחנו יחידה בראשותה של לבנת כהן, יועצת ארגונית שמרכזת את כל הפעילות וחונכת את המדריכים שלנו. הצוות מגיע למקומות עבודה ומסייע למעסיקים להבין את הסביבה, מדריך איך לקלוט את העובד ומסביר אילו הקלות נדרשות. לפעמים מעסיקים מסתכלים על התאמות לנגישות ולא מספיק מודעים להתאמות בטיחותיות שיכולות להציל חיים".
כץ הרחיב על מענה משרד הרווחה: "המשרד ביחד עם המפעילים שלו נותן מענה רחב מאוד על רצף התעסוקה. לבעלי מוגבלות יש רמות שונות של יכולת השתכרות, ולכן התוכניות מתחלקות לפי הצורך והיכולת התעסוקתית כדי לתת את המענה והתמיכה המתאימים לאדם להשתלב במקום העבודה.
"תפקידנו לקבוע את הסטנדרטים שאנשים יקבלו. אנו רוצים להכניס יותר ממדים של שיקום וקידום על רצף התעסוקה. יש לנו תוכניות שמשלבות תעסוקה בשוק העבודה החופשי. ככל שאנו נמצאים יותר בשטח ולמעסיק יש כתובת מקצועית לפנות אליה - גם ההעסקה של אנשים עם מוגבלויות היא הרבה יותר קלה והרבה יותר מתקבלת. אנשים עם מוגבלויות מאוד מבוקשים כי רואים בהם יתרון עם אפשרות לתעסוקה".
פולק סיפר על הצעדים הנדרשים לקליטת עובדים עם מוגבלויות: "אנו מדברים על מספר מערכות מקבילות: איזה סוג של מגבלה ואיזה סוג תעסוקה - האם היא מאפשרת יום עבודה מלא. הוודאות חשובה כדי לתת את התמיכה לעובד, החל מההתאמות הנדרשות למגבלה ועד לקבלת המוצר הסופי שאותו עובד מיוחד צריך לייצר. בנוסף, אנו פועלים במסגרת הליווי בניסיון להבין את המשמעות לעובדים הקיימים. רוב האנשים שנפגעו במלחמה הם בגיל העבודה, התוצאה היא שיש לבצע הכשרה מחדש ושינוי כיוון באותו מקום עבודה.
"צריך להתייחס גם לאנשים שמטפלים בבני משפחתם - לבעיה הזאת לא היינו ערים בעבר. היום מנסים לבחון את הדרכים הנכונות לתת גמישות תעסוקתית לאנשים שנדרשים לתת טיפול לבני משפחתם המבוגרים או בעלי המוגבלויות ועד כמובן טיפול בנפגעי צה"ל, משפחות החטופים ושורדי הנובה. זה לא יבוא מחקיקה, אלא מהסכמה חברתית".
דשן הוסיף על תוכניות משרד העבודה: "מול הפרט יש תוכנית לליווי תעסוקתי לאנשים עם מגבלה הכוללת, בין היתר, סיוע בהשמה במציאת עבודה וליווי אחריה, וגם מול צוותים טיפוליים. ההבנה היא שכמענה משלים לליווי הפרטי לשילוב מיטבי בתעסוקה, חייבים לעבוד מול מעסיקים כדי לתת להם את הכלים והמימון להתאמות.
"אנו נותנים הכשרות למעסיקים, תוכניות מנטורינג, תוכנית מימון התאמות למעסיקים. סביב המלחמה התחלנו לעשות סדנאות לניהול טראומה. אנו מגיעים לנפגעים כמה שיותר מוקדם מרגע הפציעה ומדברים על תעסוקה כבר בבתי החולים ובמחלקות השיקום כחלק הוליסטי מהשיקום".
