הוועידה הכלכלית
מנכ"ל בזק: "מדינת ישראל תהפוך לציר משמעותי של תקשורת בינלאומית"
ניר דוד אמר בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, כי החברה בונה כבלים תת-ימיים "שיעבירו תנועת אינטרנט מהמזרח הרחוק למערב דרך ישראל". לדבריו זאת משום שהנתיבים הקיימים דרך באב אל-מנדב, טיראן וסואץ הם "אזורים מאוד רגישים בגלל פגיעות של אוניות וטרור"
ניר דוד, מנכ"ל בזק שוחח עם נטע-לי בינשטוק מכלכליסט, במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל.
תשתית תקשורת היא דבר חיוני, אפילו משאב לאומי ואנחנו מבינים שבעולם ה-AI אנחנו צריכים תשתית חזקה שמכילה את השינויים האלה. איפה ישראל נמצאת והאם התקשורת הלאומית יכולה לעמוד במהפכה?
"בזק אחרי סייקל גדול של השקעות בתשתית התקשורת. בתשע השנים האחרונות השקענו מעל 10 מיליארד שקל בסיבים אופטיים, מה ששם את ישראל בין עשר המדינות עם האינטרנט הכי מהיר. בתשתית הניידת יש הבדל. לעומת זה המחירים של התקשורת בישראל הם מהנמוכים בעולם. זה המוצר היחיד שזול מהממוצע של ה-OECD. התשתיות שהשקענו בהן ילוו את מדינת ישראל שנים קדימה ואנחנו בנקודה שבה מסתכלים על מהפכת ה-AI ושותפים לה. התשתית שלנו היום מהווה יתרון גדול לאזרחים בישראל".
פריסת הסיבים האופטיים היתה מדהימה. מה השלב הבא? מהם מנועי הצמיחה?
"אנחנו נמצאים עם שלושה מיליון משקי בית שהסיב של בזק מגיע אליהם עד הדלת. אנחנו עם 36% טייק אפ. זה נתון מדהים. הדבר הראשון הוא ליהנות מפירות ההשקעה שלנו. אנחנו רואים את התשלום הממוצע ללקוח בצמיחה מאוד יפה. אנחנו ב-36% צמיחה ורואים צמיחה משמעותית בצריכת האינטרנט - קצב הצריכה גדל פי 10 בחמש שנים. הדבר השני כשמסתכלים קדימה הוא הכבלים התת ימיים, שזו הזדמנות צמיחה משמעותית. מדינת ישראל תהפוך לציר משמעותי של תקשורת בינלאומית ובזק בחזית של הציר".
תסביר מה זה כבלים תת ימיים?
"בעבר תקשורת תת ימית היתה מחברת את הצרכים של מדינת ישראל לעולם. היום מסתכלים על ישראל מפרספקטיבה אחרת. בעבר הייתה דרך הבשמים המפורסמת שהעבירה מטענים ואותו דבר קורה בתקשורת. היום האינטרנט העולמי רובו עובר לאירופה דרך באב אל מנדב, טיראן וסואץ. אלה אזורים מאוד רגישים בגלל פגיעות של אוניות וטרור, והעולם אומר שצריך אלטרנטיבה. אנחנו כבר עשינו חיבור כזה עבור גוגל כשעשינו את התשתית בישראל, ועכשיו מסתכלים יותר רחב לעשות גם את התשתית ממדינת ישראל החוצה לאירופה ואנחנו עושים כבלים כאלה. הם לא כדי לשרת את רוחב הפס של מדינת ישראל אלא כבלים גלובליים שיעבירו תנועת אינטרנט מהמזרח הרחוק למערב דרך ישראל. זה יעזור לכל המהפכה של הדאטה סנטרים. אחד הדברים המשמעותיים שאנחנו עושים זה בניית תשתית מסביב לכל הדאטה סנטרים, כמו שעשינו עם אנבידיה".
אתה חושב שנוכל למשוך עוד שחקנים בינלאומיים לפה בנושא הדאטה סנטרים?
"כמות הדאטה שנוצרת בעולם תצטרך כל הזמן אחסון וכוחות מיחשוב חזקים. לישראל יש כמה יתרונות כמו מיקום. הקמנו פורום צמיחה שבוחן השקעות עתידיות, בין היתר בעולם הסייבר סקיוריטי ודאטה סנטרים".
פחות משנה חלפה מאז שסרצ'לייט מכרה את השליטה בבזק. איך משתנה ניהול חברה ללא גרעין שליטה?
"גם כשקרן סרצ'לייט היתה בגרעין השליטה היא הייתה קרן מעורבת ולא מתערבת. נכון שהאחריות גדלה יותר עכשיו, אבל לפני שנתיים בנינו את התוכנית האסטרטגית של החברה ואנחנו דבקים בה. בנינו הנהלה חדשה חזקה ורואים שהיעדים שהגדרנו משתקפים בתוצאות הכספיות ויש עמידה יפה שמשתקפת. אפשר לראות את זה גם בחוב שלנו שיורד. אנחנו מתעסקים לא מעט בלוקציה של ההון שלנו, בנינו תוכנית חזקה עם 80% דיבידינד, עם השקעות. במקביל רואים גם את הצמיחה של החברה. הכנסות הליבה של החברה צמחו במעל 35% בחמש שנים".
התחרות בשוק התקשורת אגרסיבית ובזק החברה היחידה שלא יכולה להציע באנדל של טלוויזיה ואינטרנט בגלל ההפרדה המבנית. איפה עומדים הדיונים בנושא במשרד התקשורת?
"יש עבודה משמעותית שמתבצעת בהובלת משרד התקשורת, אגף התקציבים במשרד האוצר ורשות התחרות ונבנה צוות בין משרדי שבימים אלה בוחן את הנושא. יש הרבה פגישות עם הנהלת בזק ועם יתר החברות. אני חושב שזו הדרך הנכונה, לא רק בגלל הבאנדל של בזק, אלא כדי להוריד עוד את עלויות התקשורת. הדרך לעשות את זה היא באמצעות ביטול ההפרדה המבנית, צמצום עלויות מיותרות וגם לאפשר לבזק להתחרות בשוק כמו שצריך ולאפשר לצרכנים להנות מהבאנדל של בזק וגם מירידה במחיר".
מתחילים לחשוב על איך בזק תיראה אם תהיה הפרדה מבנית?
"אנחנו חושבים מה יקרה אם יהיה ביטול הפרדה מבנית וגם מה אם לא. לכל דבר יש תרחישים ותכניות אסטרטגיות מאוד מורכבות. אני מקווה שהחלטה תהיה נכונה עבור השוק במדינת ישראל. במקרה שלא יש כבר חלופה".
יש צפי למועד ההחלטה?
"הוועדה הבין משרדית יכולה לתת ממצאים בשבועות הקרובים ויכול להיות שזה יידחה לכנסת הבאה. אני רוצה לקוות שבשבועות הקרובים".
