קריאה לתיקון (ריקול)

קריאה לתיקון (ריקול) היא פנייה של יצרן או יבואן רכב לציבור בעלי הרכב לבצע תיקון או החלפה של רכיב מסוים, לרוב בשל תקלה בטיחותית סדרתית. התיקון מתבצע ללא תשלום, ומטרתו למנוע סכנה לציבור הנהגים והנוסעים. בישראל, הרגולציה סביב ריקולים מוסדרת על ידי משרד התחבורה, בהתאם לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב.
ההיבט המשפטי
לפי סעיף 50 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, חלה חובה על יבואן רכב לדווח על תקלות בטיחותיות סדרתיות ולפעול לתיקונן, גם אם מדובר ברכב שיובא ביבוא אישי או מקביל. היבואן נדרש לפרסם את הקריאה לתיקון באמצעי התקשורת, לשלוח זימונים אישיים לבעלי הרכבים ולהציע את התיקון ללא תשלום. ההוראה חלה גם כאשר הרכב אינו נמצא בתקופת אחריות, והמשמעות היא הגנה מלאה לצרכן מפני סיכונים בטיחותיים, ללא תלות במקור הרכב או מועד רכישתו.
כיצד מתבצע ריקול בישראל?
עם קבלת הודעה מהיצרן העולמי או מגילוי עצמאי של תקלה, על היבואן לדווח למשרד התחבורה בתוך 7 ימים. משרד התחבורה משגר מכתבים אישיים לבעלי הרכבים, ומוסיף את הנתונים לרשימת הריקולים באתר gov.il. רכב שלא עבר את התיקון תוך 6 חודשים לא יוכל לעבור טסט או העברת בעלות.
ריקול וולונטרי לעומת כפוי
ריקול יכול להיות יזום על ידי היצרן (וולונטרי), כאשר הוא מזהה תקלה סדרתית שעלולה לסכן את בטיחות הצרכנים, או להיכפות על ידי הרגולטור (כפוי) בעקבות דיווחים מהשטח או חקירה יזומה. בעבר, יצרנים נהגו לבצע ריקולים "שקטים" — כלומר, לפנות לבעלי הרכב מבלי לפרסם זאת ברבים — אך כיום חלה חובה רגולטורית לשקיפות מלאה, הכוללת פרסום בתקשורת, עדכון רשמי באתר משרד התחבורה והזמנות אישיות לתיקון. משרד התחבורה בוחן כל מקרה לפי חומרת התקלה, שכיחותה וההשפעה האפשרית על בטיחות ציבורית, ובמקרים חמורים מחייב את היבואן לנקוט בפעולה מיידית, לעיתים אף תוך השבתת רכבים עד לתיקון.
זכויות וחובות הצרכנים
הצרכן אינו מחויב בתשלום על הריקול, גם אם הרכב אינו באחריות או לא טופל במוסך מורשה. החוק מבטיח גישה חופשית לשירות התיקון, מתוך הכרה בצורך לשמור על בטיחות הציבור. רכב שמוזמן לריקול אך לא תוקן עלול להירשם במערכת משרד התחבורה כ"רכב מוגבל", מה שעלול למנוע חידוש רישיון רכב, ביצוע טסט שנתי או העברת בעלות. בנוסף, ייתכן שהרכב לא יהיה מבוטח כראוי במקרה של תאונה הנובעת מהליקוי שלא תוקן. לכן קיימת אחריות ממשית מצד בעלי הרכב לפעול בהקדם לביצוע התיקון.
דוגמאות לריקולים נפוצים
בין הקריאות לתיקון הבולטות בשנים האחרונות:
פולקסווגן, סקודה וסיאט (2023): קריאת השירות הגדולה ביותר שבוצעה בישראל, במסגרתה זומנו כ-97,000 רכבים להחלפת כריות אוויר מדגם טקטה. התקלה נחשבה מסכנת חיים, ומדובר בריקול רחב היקף שזכה לפרסום תקשורתי משמעותי.
הונדה (2017): כ-35,000 רכבים הוזמנו לתיקון בעקבות אותה תקלה בכריות האוויר, כחלק ממבצע גלובלי שנגע גם למותגים אחרים.
טויוטה (2018): מעל 6,600 רכבים מדגמי קורולה, יאריס ואחרים נקראו לתיקון נוסף של כריות אוויר לאחר ריקול קודם.
גיאומטרי C של ג'ילי (2022): כ-5,000 רכבים נקראו לעדכון תוכנה בעקבות תקלה אפשרית בהאטה פתאומית במדרון עם סוללה טעונה.
מותגים נוספים כגון קיה, בי־מ־וו ופורד ביצעו בשנים האחרונות קריאות חוזרות לתיקון תקלות במערכות בלימה, מצלמות, כריות אוויר ותקלות תוכנה.
איך הציבור מתעדכן?
המידע מתפרסם באתר משרד התחבורה, באתרי היבואנים ובערוצי המדיה הארצית, תוך שימוש בעיתונות כתובה ודיגיטלית, פרסומים באתרי חדשות, וכן בדיוורים אישיים בדואר ובמסרונים ישירים לבעלי הרכבים. היבואנים מחויבים לפרסם קריאות לתיקון באופן פומבי וללא דיחוי, ולעדכן את מאגרי המידע הציבוריים כך שכל בעל רכב יוכל לבדוק בכל עת האם רכבו כלול בריקול פעיל. במקרים חמורים, משרד התחבורה עשוי לפרסם הודעות דחופות בעצמו, ואף לשלב את המידע בממשק רישוי רכב.

קריאה לתיקון (ריקול) היא פנייה של יצרן או יבואן רכב לציבור בעלי הרכב לבצע תיקון או החלפה של רכיב מסוים, לרוב בשל תקלה בטיחותית סדרתית. התיקון מתבצע ללא תשלום, ומטרתו למנוע סכנה לציבור הנהגים והנוסעים. בישראל, הרגולציה סביב ריקולים מוסדרת על ידי משרד התחבורה, בהתאם לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב.
ההיבט המשפטי
לפי סעיף 50 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, חלה חובה על יבואן רכב לדווח על תקלות בטיחותיות סדרתיות ולפעול לתיקונן, גם אם מדובר ברכב שיובא ביבוא אישי או מקביל. היבואן נדרש לפרסם את הקריאה לתיקון באמצעי התקשורת, לשלוח זימונים אישיים לבעלי הרכבים ולהציע את התיקון ללא תשלום. ההוראה חלה גם כאשר הרכב אינו נמצא בתקופת אחריות, והמשמעות היא הגנה מלאה לצרכן מפני סיכונים בטיחותיים, ללא תלות במקור הרכב או מועד רכישתו.
כיצד מתבצע ריקול בישראל?
עם קבלת הודעה מהיצרן העולמי או מגילוי עצמאי של תקלה, על היבואן לדווח למשרד התחבורה בתוך 7 ימים. משרד התחבורה משגר מכתבים אישיים לבעלי הרכבים, ומוסיף את הנתונים לרשימת הריקולים באתר gov.il. רכב שלא עבר את התיקון תוך 6 חודשים לא יוכל לעבור טסט או העברת בעלות.
ריקול וולונטרי לעומת כפוי
ריקול יכול להיות יזום על ידי היצרן (וולונטרי), כאשר הוא מזהה תקלה סדרתית שעלולה לסכן את בטיחות הצרכנים, או להיכפות על ידי הרגולטור (כפוי) בעקבות דיווחים מהשטח או חקירה יזומה. בעבר, יצרנים נהגו לבצע ריקולים "שקטים" — כלומר, לפנות לבעלי הרכב מבלי לפרסם זאת ברבים — אך כיום חלה חובה רגולטורית לשקיפות מלאה, הכוללת פרסום בתקשורת, עדכון רשמי באתר משרד התחבורה והזמנות אישיות לתיקון. משרד התחבורה בוחן כל מקרה לפי חומרת התקלה, שכיחותה וההשפעה האפשרית על בטיחות ציבורית, ובמקרים חמורים מחייב את היבואן לנקוט בפעולה מיידית, לעיתים אף תוך השבתת רכבים עד לתיקון.
זכויות וחובות הצרכנים
הצרכן אינו מחויב בתשלום על הריקול, גם אם הרכב אינו באחריות או לא טופל במוסך מורשה. החוק מבטיח גישה חופשית לשירות התיקון, מתוך הכרה בצורך לשמור על בטיחות הציבור. רכב שמוזמן לריקול אך לא תוקן עלול להירשם במערכת משרד התחבורה כ"רכב מוגבל", מה שעלול למנוע חידוש רישיון רכב, ביצוע טסט שנתי או העברת בעלות. בנוסף, ייתכן שהרכב לא יהיה מבוטח כראוי במקרה של תאונה הנובעת מהליקוי שלא תוקן. לכן קיימת אחריות ממשית מצד בעלי הרכב לפעול בהקדם לביצוע התיקון.
דוגמאות לריקולים נפוצים
בין הקריאות לתיקון הבולטות בשנים האחרונות:
פולקסווגן, סקודה וסיאט (2023): קריאת השירות הגדולה ביותר שבוצעה בישראל, במסגרתה זומנו כ-97,000 רכבים להחלפת כריות אוויר מדגם טקטה. התקלה נחשבה מסכנת חיים, ומדובר בריקול רחב היקף שזכה לפרסום תקשורתי משמעותי.
הונדה (2017): כ-35,000 רכבים הוזמנו לתיקון בעקבות אותה תקלה בכריות האוויר, כחלק ממבצע גלובלי שנגע גם למותגים אחרים.
טויוטה (2018): מעל 6,600 רכבים מדגמי קורולה, יאריס ואחרים נקראו לתיקון נוסף של כריות אוויר לאחר ריקול קודם.
גיאומטרי C של ג'ילי (2022): כ-5,000 רכבים נקראו לעדכון תוכנה בעקבות תקלה אפשרית בהאטה פתאומית במדרון עם סוללה טעונה.
מותגים נוספים כגון קיה, בי־מ־וו ופורד ביצעו בשנים האחרונות קריאות חוזרות לתיקון תקלות במערכות בלימה, מצלמות, כריות אוויר ותקלות תוכנה.
איך הציבור מתעדכן?
המידע מתפרסם באתר משרד התחבורה, באתרי היבואנים ובערוצי המדיה הארצית, תוך שימוש בעיתונות כתובה ודיגיטלית, פרסומים באתרי חדשות, וכן בדיוורים אישיים בדואר ובמסרונים ישירים לבעלי הרכבים. היבואנים מחויבים לפרסם קריאות לתיקון באופן פומבי וללא דיחוי, ולעדכן את מאגרי המידע הציבוריים כך שכל בעל רכב יוכל לבדוק בכל עת האם רכבו כלול בריקול פעיל. במקרים חמורים, משרד התחבורה עשוי לפרסם הודעות דחופות בעצמו, ואף לשלב את המידע בממשק רישוי רכב.