תנו להתפרע: חברות ה־AI כבר לא רוצות רגולציה על הבינה המלאכותית
בקדנציה של ביידן חברות הבינה המלאכותית הציגו לממשל האמריקאי את הדרישה החריגה להטיל רגולציה על התחום ה"מסוכן" לדבריהן. אלא שאיום המתחרות מסין וחזרת טראמפ לבית הלבן הובילו להורדת המסכות, וכיום הן דורשות להסיר מגבלות של זכויות יוצרים ולקבל גישה למידע פדרלי
במאי 2023 בכירי חברות הבינה המלאכותית (AI) המובילות בעולם – ובראשן OpenAI, דיפמיינד של גוגל ואנתרופיק – ביקשו בקשה חריגה למדי מבית המחוקקים בוושינגטון: להטיל רגולציה על תחום הפעילות שלהם. "בלימת הסיכון של היכחדות על ידי בינה מלאכותית צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות העולמי", הם הבהירו. בעדות בפני הקונגרס באותו חודש הצהיר מייסד ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן: "AI יכולה להשתבש, אנחנו רוצים לעבוד עם הממשל כדי למנוע את זה".
אבל הרבה מים זרמו בפוטומק, הממשל התחלף ואיתו גם המוזיקה שמגיעה מכיוון ענקיות ה־AI. עתה, מדווח "הניו יורק טיימס", את הקריאות לרגולציה ממשלתית מחליפים מאמצי לובינג להפחתת הפיקוח והמגבלות. גוגל, OpenAI, מטא ואחרות מבקשות בשבועות האחרונים מהממשל לבלום רגולציית AI מקומית של מדינות בארצות הברית, לקדם חקיקה שתתיר להן לעשות שימוש בתוכן מוגן בזכויות יוצרים, ולקבל גישה למידע פדרלי לפיתוח מודלי ה־AI שלהן.
"חברות הטכנולוגיה מרגישות מחוזקות על ידי ממשל טראמפ, וגם סוגיות כמו בטיחות ואחריות ב־AI נעלמו לחלוטין מרשימת הדאגות שלהן", אמרה ל"ניו יורק טיימס" לאורה קרולי ממכון המדיניות Center for Strategic and International Studies. "הדבר היחיד שנחשב הוא ביסוס הובלה אמריקאית ב־AI".
בקדנציה של הנשיא לשעבר ג'ו ביידן קידם הממשל רגולציה בהסכמה עם חברות ה־AI, ועל בסיסה גיבש הממשל שורת סיכומים עם החברות, ובהם פתיחת האלגוריתמים לביקורת חיצונית, סימון תכנים שנוצרו על ידי AI ושיתוף מידע הדדי בנושא ניהול סיכונים. באוקטובר 2023 חתם ביידן על צו נשיאותי שנועד להבטיח שמערכות AI לא יפגעו בפרטיות ובזכויות של אזרחים, עובדים וצרכנים, וחייב סוכנויות פדרליות לוודא שכלי AI שבהם הן משתמשות לא פוגעים בציבור.
גישה זהירה זו נהפכה על פיה עם חזרת דונלד טראמפ לבית הלבן, כשכבר בשבוע הראשון לכהונתו המחודשת חתם על צו נשיאותי שמבטל הצווים של ממשל ביידן, ותחת זאת שם את הדגש על "הסרת חסמים למובילות אמריקאית בבינה מלאכותית". הצו של טראמפ גם הורה על גיבוש מדיניות שתתמוך בצמיחה של AI בתוך 180 יום.
1 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. כבר חתם על צו ל"הסרת חסמים למובילות אמריקאית בבינה מלאכותית"
(צילום: צילום: Andrew Harnik / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
בעבור ענקיות ה־AI, שמאז ניצחון טראמפ בנובמבר החלו במאמצי חנופה יוצאי דופן מולו, היה זה האות לשינוי הכיוון ביחס שלהן ל־AI, ומאז פרסום הצו הן הגישו שורת פניות ומסמכים במאמצים לעצב מדיניות חדשה זו. OpenAI הגישה מסמך בן 15 עמודים שקורא, בין השאר, לממשל הפדרלי למנוע ממדינות לחוקק רגולציית AI. היא התייחסה גם לדיפסיק (DeepSeek) הסינית, שאימנה מודל AI מתקדם בשבריר מכוח המחשוב שנדרש למודלים דומים של חברות אמריקאיות, כשביקשה לקבל גישה למידע פדרלי לצורך אימון המודלים שלה: "אם לחברות סיניות יש גישה בלתי מוגבלת למידע, ולחברות אמריקאיות גישה רק לפי שימוש הוגן, מרוץ ה־AI נגמר למעשה".
החברה, וכן גוגל ומטא, סבורות גם שהממשל צריך לתמוך בטענותיהן שלפיהן מותר להן לעשות שימוש ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים, דוגמת ספרים, סרטים ויצירות אמנות, באימון המודלים שלהן. כל החברות מתמודדות עם תביעות שהגישו נגדן בעלי זכויות יוצרים, ותמיכה של הממשל הפדרלי בעמדתן יכולה להטות משמעותית את החלטות בית המשפט בנושא. מטא, למשל, מבקשת מהבית הלבן לפרסם צו נשיאותי או לנקוט פעולה אחרת ש"תבהיר שהשימוש במידע זמין פומבית לאימון מודלים הוא שימוש הוגן".
קרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ, שמייסדיה מארק אנדריסן ובן הורוביץ הצהירו על תמיכתם בטראמפ כבר ביולי 2024, קראה בצורה הבוטה ביותר להימנע מכל רגולציה חדשה על AI, כשהיא טוענת שהחקיקה הקיימת בנושא בטיחות צרכנים וזכויות אזרח היא מספקת. "יש לאסור על נזק ולהעניש שחקנים רעים, אבל אסור לדרוש ממפתחים לקפוץ דרך חישוקים רגולטוריים מכבידים על סמך פחדים ספקולטיביים", כתבה הקרן במסמך שהגישה.
המניעים לשינוי הגישה של ענקיות ה־AI מורכבים ומגוונים. התחנפות לממשל טראמפ, שלחסדיו הן זקוקות בתחומי פעילות אחרים, היא אחת הבולטים שבהם, וכך גם הדחף הקפיטליסטי הקבוע לנצל כל הזדמנות אפשרית על מנת להגדיל את הרווחים ואת הדומיננטיות בשוק. ואולם ההתהפכות של החברות קשורה כנראה גם בדאגה אמיתית.
כשהציגו את הקו הזהיר והרגיש, סברו החברות האמריקאיות שהן בעמדה בטוחה למדי. היו להן מודלי AI מתקדמים שבפיתוחם הושקעו עשרות מיליארדי דולרים וכוח מחשוב משמעותי, וביחד עם המגבלות של ממשל ביידן על יצוא שבבי AI לסין, נדמה היה שהן מבוצרות בעמדת ההובלה שלהן. כל חברה שתרצה להתחרות בהן, תידרש להשקיע סכומים משמעותיים ולקבל גישה לכוח מחשוב רב על מנת לפתח מודלים מתקדמים. מעמדה זו, קל לתמוך ברגולציה זהירה ואדוקה יותר.
רגע הדיפסיק בינואר ערער את תפיסת היסוד שלהן, והבהיר להן שהפער בינן לבין שחקניות אחרות, קטנות יותר, אינו גדול כפי שחשבו, שהחפיר מסביב להובלה הטכנולוגית שלהן אינו עמוק כל כך.
וכשזה המצב, אין מקום לרגולציה זהירה ולפיתוח איטי. חברות במדינות אחרות רצות קדימה, בלי רגולציה ותוך מציאת פתרונות יצירתיים שמוזילים עלויות ומפחיתים את כוח המחשוב. החברות שקודם הרגישו בטוחות בפסגה מרגישות את התחרות המתקרבת, ומחפשות כל יתרון וקיצור דרך שיאפשרו להן לשמר את ההובלה שלהן.
ייתכן שהדאגה של ענקיות ה־AI מההשפעות השליליות של בינה מלאכותית כנה, אבל כפי שמראים המהלכים הנוכחיים, היא משנית לרצון המהותי יותר לשמור על הדומיננטיות והיתרון התחרותי שלהן. ועם טראמפ, שמעולם לא הפגין עניין בסוגיות כמו בטיחות או הגנה על משתמשים, אך מתעניין מאוד בשימור העליונות האמריקאיות, יש להן גם בעל ברית בבית הלבן שיבטיח שיקבלו את כל מה שהן צריכות.
