ניתוח
האם מחשב־העל החדש יזניק את תעשיית ה־AI בישראל?
בישראל קיים מחסור בהון אנושי, בתשתיות מחשוב ובמדיניות רגולטורית. בזמן שמחשב־העל הלאומי יוצא לדרך בהשקעה של חצי מיליארד שקל, משרדי הממשלה לא מוכנים לעידן הבינה המלאכותית. המדינה שרוצה להוביל לא נמצאת על המסלול
אתמול הכריזה רשות החדשנות על הזוכה במכרז להקמת מחשב־העל הלאומי. הוא יוקם על ידי קבוצת נביוס, וישרת את קהילת המחקר והפיתוח בתחום הבינה המלאכותית. חצי מיליארד שקל יושקעו בפרויקט — קבוצת נביוס תשקיע 340 מיליון שקל, ומדינת ישראל תשקיע 160 מיליון שקל.
במקביל, פרסמה אתמול מינהלת התוכנית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות תמונת מצב של התחום בישראל, הכוללת תוכניות ושאיפות לעתיד. ברקע המסמך עומדת החלטת ממשלת ישראל להקים גוף ממלכתי ורשמי שיפקח על התחום. ישיבה ראשונה של הוועדה, שאמורה לגבש את המלצותיה ושתפעל בראשות דרור נגל, כבר התקיימה — אך מסקנותיה, או לפחות המלצות הביניים שלה, אינן צפויות בקרוב.
תמונת המצב של המינהלת מצביעה בעיקר על כשל מהותי בדרג הממשלתי ובמדיניות שמובילה הממשלה. על פי הדו"ח, הבעיות המרכזיות הן: אף שמיקומה של ישראל עדיין טוב, הדו"ח מתריע כי עזיבה משמעותית של אנשי הייטק את הארץ וההשקעות האדירות של מדינות אחרות בתחום מעמידות את היתרון היחסי של ישראל בספק. בנוסף, הדו"ח מציין כי גם עם כניסת מחשב־העל הלאומי, רק חלק קטן מהבעיה ייפתר. שאר המשאבים נמצאים בשליטת חברות ענק המחזיקות גישה יקרה ובלעדית לתחום. בעיה קריטית נובעת מהתמהמהות ממושכת של הממשלה בגיבוש מדיניות מקיפה ורלבנטית.
בתגובה לתמונת המצב המדאיגה, גיבשה המינהלת חמש הצעות מרכזיות לעתיד. ההצעה הבולטת שבהן היא הקמת "ארגזי חול" (Sandboxes) רגולטוריים — מתחמים שיאפשרו לחברות להתנסות בטכנולוגיות שעדיין אינן מאושרות רגולטורית, תוך מתן היתר זמני לשימוש בהן, כדי שהמדינה תוכל להכיר מקרוב את הפוטנציאל של טכנולוגיות חדשות ומשמעותיות בתחום.
בנוסף, המדינה מבקשת להשקיע בתחום המחקר והטכנולוגיה — אך תקציב ההשקעה מדגים את הפער בין השאיפות למציאות: פרויקטי Moonshot (מחקר רב־תחומי פורץ דרך) מקבלים תקציב כולל של 90 מיליון שקל בלבד — סכום זעום בקנה מידה עולמי בתחום הבינה המלאכותית.
המלצות נוספות בתוכנית כוללות הטמעת בינה מלאכותית בשירות הציבורי — באמצעות בניית תשתית ידע, יכולות וכלים בגופים ממשלתיים וברשויות המקומיות; ושיפור השירות לאזרח וייעול תהליכי קבלת החלטות — בהתבסס על נתונים וטכנולוגיות חדשניות. התמונה המצטיירת ממסמך תמונת המצב, בשילוב הפעילות המתהווה של הוועדה החדשה בראשות דרור נגל, מעידה שהתעשייה הישראלית אולי בדרך להתקדמות בתחום הבינה המלאכותית — אך ממשלת ישראל עצמה רחוקה מלהיות חלק מהמהפכה. מרבית משרדי הממשלה אינם ערוכים לבינה מלאכותית. המעבר לענן — שלב מקדים הכרחי — מתקדם בעצלתיים. ולכן, קשה לראות כיצד ממשלה שעדיין אינה מוכנה לשלב הבסיסי, תוכל לאמץ ולהטמיע טכנולוגיה כה מהפכנית.
הדרך מיאנדקס לנביוס
כאמור, אתמול הוכרז כי קבוצת נביוס (Nebius) תקים את מחשב־העל הלאומי. תהליך המכרז עבר כמה גלגולים, כשבאחד מהם ויתרו גוגל ואמזון על השתתפותן. מטרת המכרז: להגדיל את זמינות כוח העיבוד לאימון מודלי AI עבור חוקרים וחברות בישראל, תוך הפחתה משמעותית בעלויות העיבוד.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר בשיחה עם כלכליסט כי "היו לנו ארבע הצעות טובות מאוד שעמדו מעל תנאי המינימום, וההצעה של נביוס היתה הטובה ביותר — עם ניסיון בהקמת מחשבים דומים. נביוס היא בבעלותו של ארקדי וולוז', מייסד יאנדקס, שעזב את רוסיה. החברה רשומה בהולנד ואין לה קשר ליאנדקס הרוסית. בדקנו זאת לעומק כדי לוודא שאין זיקה ישירה או עקיפה. המחשב צפוי להתחיל לפעול בסוף 2025 או תחילת 2026".
הבחירה של רשות החדשנות בנביוס להקמת מחשב־העל הישראלי איננה שגרתית. לא מדובר באחת הענקיות המוכרות בתחום, אלא מעין סטארט־אפ עם שורשים מורכבים. במבט ראשון נביוס היא חברה אירופית שרשומה בהולנד, מחזיקה את המטה שלה באמסטרדם ונסחרת בבורסה לפי שווי של 8.3 מיליארד דולר. היא התחילה להיסחר בנאסד"ק לפני חצי שנה בלבד, ההכנסות שלה נמוכות מ־200 מיליון דולר והיא גם מפסידה כסף. אלא שבפועל מדובר בשרידים של מה שהיתה פעם יאנדקס, גוגל הרוסית שחלשה על כל שוק המחשוב והאינטרנט ברוסיה. בסוף 2024 נביוס למעשה חזרה להיסחר בנאסד"ק וזאת לאחר שהושעתה משם עם פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והטלת הסנקציות.
וולוז', שעשה עלייה לישראל עוד לפני הקורונה וקיבל אזרחות, לא נמנה על קבוצת האוליגרכים הקלאסיים אף שהתעשר ברוסיה של סוף שנות התשעים. יחד עם שותפו היהודי איליה סגלוביץ' שנפטר מזמן, הוא בנה אימפריית מחשוב שהונפקה בנאסד"ק ונסחרה בשיא לפי שווי של 30 מיליארד דולר. אחרי הטלת הסנקציות וגם לאחר שוולוז' התבטא לא אחת נגד הפלישה של רוסיה לאוקראינה, פוטין ניסה להשתלט לחלוטין על יאנדקס, אך בסופו של דבר ובאופן חריג נולדה פשרה: וולוז' ימכור את כל עסקיו ברוסיה שימשיכו לפעול תחת יאנדקס ואילו הוא יוכל לשמור לעצמו את פעילות הדאטה סנטרים והענן תחת השם נביוס. לפני כשנה שילמה קבוצת מקורבי פוטין 2.4 מיליארד דולר תמורת עסקי יאנדקס, כך שלוולוז', המשמש כמנכ"ל נביוס, לא חסרים משאבים להשקעה.
בשנה האחרונה נביוס השקיעה מאות מיליוני דולרים בהקמת דאטה סנטרים בפינלנד, צרפת וגם בארה"ב, אך לא פרסמה הכרזות משמעותיות על זכיות בפרויקטים כדוגמת מחשב־העל בישראל, אבל היא מקבלת לגיטימציה מבכירי התעשייה.
