השקט שאחרי הסערה: המפתח לשיקום הכלכלי של הצפון טמון באגרי-טק
השקט שאחרי הסערה: המפתח לשיקום הכלכלי של הצפון טמון באגרי-טק
הערכת הנזק לחקלאות בצפון בעקבות המלחמה נאמדת בכמיליארד וחצי שקל, מה שמציב את האזור בפני אתגר גדול לצד הזדמנות אמיתית לשיקום. הפסקת האש עשויה להיות לא רק קרן אור לתושבים אלא גם הזדמנות להניע מחדש את גלגלי המשק החקלאי. הצפון, עם שדותיו הפוריים ומטעיו הייחודיים, עומד היום בפני נקודת מפנה. השנה האחרונה, שהתאפיינה במתיחות ביטחונית, פגעה בתשתיות החקלאיות, בצמיחה הכלכלית ובתפקוד השוטף של החקלאים. אך דווקא כעת, כאשר שקט יחסי נראה באופק, מתעוררת הזדמנות לפתח את הענף החקלאי בגישה מודרנית המתמקדת בטכנולוגיה, חדשנות ותשואה כלכלית מוגברת.
השיקום אינו צריך להסתפק בתמיכה ממשלתית בסיסית. להפך, זו ההזדמנות לשלב פתרונות כלכליים שמבוססים על שיתופי פעולה בין חקלאים מקומיים, תאגידים בינלאומיים, משקיעים פרטיים וחברות טכנולוגיה ישראליות שמובילות את תחום החקלאות החכמה בעולם. השקעות בטכנולוגיות כמו חיישנים לאבחון מצבי קרקע, רובוטיקה לייעול קטיף המתמודדת עם מחסור בכוח אדם בעקבות המלחמה, ופיתוח פתרונות הגנה בפני מזיקים ומחלות כתגובה למשבר האקלים, יכולות לשנות את פני החקלאות בצפון. במקביל, אזור הצפון יכול למצב את עצמו כמרכז מתמחה בחקלאות מחדשת – כזו שמקדמת שיטות חקלאיות ידידותיות לסביבה, משפרת את פוריות הקרקע ומחזקת את חוסן הקהילות החקלאיות.
בעולם החקלאות המודרנית, קיימות טכנולוגיות המספקות לחקלאים יתרונות משמעותיים בשטח. לדוגמה, שימוש בבינה מלאכותית לניהול גידולים מאפשר איסוף וניתוח נתונים מדויק, מסייע בחיזוי כמויות יבול ובהתאמת פעולות השקיה ודישון באופן אופטימלי. טכנולוגיה נוספת היא רחפנים חקלאיים, שיכולים לזהות מחלות ומזיקים בגידולים ולפעול בהתאם. פתרונות אלו אינם רק משפרים את היבול, אלא גם מוזילים עלויות בטווח הארוך, מה שהופך אותם לאטרקטיביים עבור חקלאים המחפשים למקסם את רווחיהם. בנוסף, כל הטכנולוגיות הללו מסייעות, מעבר לכל היתרונות הכלכליים והמבצעיים לחקלאים, גם ביצירת ביטחון מזון למדינת ישראל, שהוא אבן יסוד חיונית לעתיד המדינה ולאיתנותה.
הכלכלה הגלובלית כיום דורשת הסתגלות מהירה לשינויים ולדרישות חדשות בשוק המזון והחקלאות. ישראל, הנחשבת למובילה עולמית בפתרונות מים וטכנולוגיות חקלאות מדברית, יכולה לתרגם את הידע הזה למנוע כלכלי משמעותי בצפון. השאלה היא כיצד למנף את התקופה הנוכחית ליצירת תוכניות כלכליות ברות-קיימא, הכוללות עידוד יזמות חקלאית, מימון מיזמים חדשניים והקמת תשתיות מתקדמות שתומכות בחקלאים המקומיים.
דוגמה לכך היא התכנית ״RegenAg Forward״, שנעשתה במסגרת קהילת GrowingIL (מיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות, משרד הכלכלה, משרד החקלאות ורשות החדשנות) ובשיתוף מכון המחקר מיגל. מטרת התכנית היא לקדם את תחום החקלאות המחדשת כמנוע צמיחה אזורי ולאומי, שמייצרת מענה הוליסטי לכלל השחקנים בשרשרת - ל"צרכן" (החקלאי), ל"מוכר" (התאגיד) ול"מייצר הפתרון" (הסטארטאפ). כחלק מהתוכנית, אופיינו האתגרים בעקבות המלחמה לצד האתגרים בעולמות של שינוי אקלים והפרויקטים שיבחרו יהנו מפיילוטים ממומנים בשטחי הצפון תוך ליווי אגרונומי של מומחי מכון מיגל.
מיזמים מסוג זה יכולים להניב לא רק תשואות כלכליות לחקלאים, אלא גם לתרום לשיקום התעסוקה האזורית, לחזק את הכלכלה המקומית ולסייע ביצירת בטחון מזון למדינת ישראל. מעבר לכך, שיפור היכולת של האזור להתחרות בשוק העולמי יאפשר לצפון לא רק להתייצב מחדש אלא גם להפוך למנוע צמיחה למדינת ישראל כולה.
במקביל, יש לקחת בחשבון את הפן הסביבתי. שימוש בטכנולוגיות ירוקות, כמו חומרי הדברה ידידותיים לסביבה יורידו את ההשפעה הסביבתית. דו שימוש בקרקע, לטובת חקלאות לצד יצירת אנרגיה סולארית מעל השדות יסייעו בהתמודדות עם שינוי האקלים כמו גם עמידה ביעדי הפקת אנרגיה ירוקה. כמו כן, הפעלת מערכות שונות וחיישנים למדידת בריאות הקרקע, עשוי למצב את הצפון כמודל לקיימות סביבתית. יוזמות ירוקות כאלו יאפשרו לאזור לשמור על אופיו הכפרי והמקומי, תוך יצירת הזדמנויות כלכליות חדשות.
התקופה הקרובה תהיה קריטית בהגדרת עתיד החקלאות בצפון. ניצול נכון של ההזדמנות יכול לא רק לשקם את האזור אלא גם לבסס אותו כמעצמה חקלאית, המשלבת תשואה כלכלית, חדשנות וקיימות סביבתית. על המדינה, היזמים והחקלאים עצמם להניע את המהלך הזה יחד, כדי להפוך את הצפון לאזור שמהווה השראה עולמית בתחומי החקלאות והטכנולוגיה.
דנה קידר היא מנהלת קהילת GrowingIL במכון הישראלי לחדשנות, הפועלת בשיתוף משרד הכלכלה, משרד החקלאות ורשות החדשנות
