בלעדיבתוך 5 שנים: מספר התביעות בביטוח סייבר זינק פי 10
בלעדי
בתוך 5 שנים: מספר התביעות בביטוח סייבר זינק פי 10
על פי ברוקר הביטוח מארש, בביטוחי סייבר התשלום הסופי גבוה פי 3 מסכום התביעה המקורי מפני שחברות שנפגעו לא מעריכות נכון את היקף הנזקים. הסיכון הגדול לאירוע סייבר הוא בחברות תעשייתיות
מספר התביעות בפוליסות ביטוח סייבר זינק פי עשרה בחמש השנים האחרונות, כך חושפים נתונים של חברת מארש, ברוקר הביטוח הגדול בעולם.
הנתונים מבוססים על ניתוח של 6,300 תביעות בגין פוליסות שהונפקו באמצעות החברה בין 2015 עד סוף 2020 באירופה והן כוללות גם את ישראל. אף שסוג התביעות הנפוץ ביותר בתחום התאגידי עדיין היה בתחום הרשלנות המקצועית וביטוח דירקטורים, הפעלות ביטוחי סייבר זינקו בחדות בשנים האחרונות. ב־2016 היו שבע תביעות ביטוחי סייבר בלבד, ואילו ב־2020 מספרן הגיע ל־105.
עם זאת, ביטוחי סייבר מהווים עדיין 4% בלבד מסך התביעות לאורך התקופה הנבחנת, כאשר 40% הן תביעות אחריות אישית ו־34% ביטוח בכירים ודירקטורים. במארש מייחסים את השיעור הנמוך של התביעות לכך שרק מעט חברות רוכשות את הפוליסות האלה, אך המספרים עולים. ב־2020 לבדה, 13% מכלל התביעות שבהן טיפלה מארש היו בתחום הסייבר. בדו"ח של מארש מצוין כי לעתים תביעות במסגרת ביטוח סייבר מתגלגלות בהמשך גם לתביעות בפוליסות נושאי משרה שיוזמים בעלי המניות בעקבות התקפות סייבר.
הנתון המפתיע ביותר שנחשף בדו"ח הוא השוני האדיר של תביעות הסייבר משאר התביעות התאגידיות. בביטוחי הסייבר סכום הפיצוי הסופי שמשולם למבוטח גבוה פי שלושה מסכום התביעה המקורית. זאת לעומת תביעות "רגילות" שבהן סכום התשלום הסופי נע בין 56% ל־87% מהתביעה עצמה. על פי נתוני מארש, סכום התביעה הממוצע בסייבר היה 12.9 מיליון יורו והתשלום הסופי הסתכם ב־36.6 מיליון יורו. ההסבר טמון בכך שרוב החברות המותקפות לא יודעות לאמוד את הנזק שנגרם להן בכל המישורים, החל מהשיבוש בפעילות העסקית השוטפת, פגיעה עקיפה בלקוחות ועד ההוצאות המשפטיות הנלוות בהמשך. בהשוואה לתשלומים בפוליסות מסוגים אחרים, מדובר בסכומים גבוהים יחסית שגדולים מממוצע ההסדרים בפוליסות בכירים ודירקטורים למשל.
על פי המחקר של מארש, הסיכון הגדול לאירוע סייבר קיים בחברות יצרניות והנמוך ביותר בחברות פיננסים. בקרב חברות יצרניות, 8% מהתביעות הן במסגרת פוליסות סייבר, במקום שני מדורגות חברות טכנולוגיה ותקשורת עם 6% מהתביעות, חברות פיננסים ונדל"ן בתחתית הטבלה עם 3%-2%. גם כאן ישנם כמה הסברים לשונות בין התעשיות, החל מהעובדה שבתחום הפיננסים קיימות דרישות רגולטוריות נרחבות בכל הקשור להגנת סייבר ובחלק מהמגזרים העסקיים המודעות לצורך בביטוח סייבר עדיין נמוכה ולכן גם במקרה של תקיפה אין פוליסה שניתן להפעיל.
ברוקר הביטוח מארש פועל ב־130 מדינות ומעסיק 75 אלף עובדים. לחברה משרד בישראל שפועל יותר מ־20 שנה ומטפל בכ־500 לקוחות.
לדברי נעמי גיסר, מנהלת הסניף הישראלי של מארש, רבות מהחברות לא מעדכנות את הכיסוי בביטוח סייבר באופן נכון, פעמים רבות בגלל חוסר במידע או אי־הבנת מגמות. "הניתוח מהווה עבורן כלי חשוב להבנת רמות הסיכון בענף שבו הן פועלות. המספרים והמגמות שמובאים במחקר על בסיס כל 27 המדינות באירופה שנבחנו, נכונים גם לגבי ישראל".
