בלעדי
הצפי ל־2025: יותר גיוסים בהייטק. המחיר: פיטורים ושוויים שייחתכו בחדות
דו"ח חדש על מצב ההייטק שבדק 1,530 סטארט־אפים מצא כי 43% מהם יהיו חייבים לגייס הון בחודשים הראשונים של השנה: "מחסום השווי הגבוה מדי עומד ליפול". החברות זקוקות למזומנים, המשקיעים רעבים ל-AI, והבורסה בארה"ב משדרת עוצמה. ויש גם כוכבית: חזרת המלחמה עלולה לשבש או לעכב את השתתפותם של המשקיעים הזרים בגיוסים
האם ניתן להסיק משלושה גיוסי הון גדולים שהתפרסמו בסוף השבוע האחרון כי פניו של שוק ההייטק למפנה חיובי? ראפיד, איילנד וגם Safe Superintelligence, שלושה חדי קרן בעלי זיקה ישראלית, נמצאים במגעים לגיוסים גדולים של מאות מיליוני דולרים לפי שווי של 4.5 עד 20 מיליארד דולר.
במקרה של יוניקורן הפינטק ראפיד יהיה מדובר דווקא בסבב מכווץ מאוד לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר, נפילה של 65% מול הגיוס האחרון לפי שווי של 10 מיליארד דולר ב־2021, אך החברה עדיין מגייסת 300 מיליון דולר. במקרה של חברת הדפדפן המאובטח איילנד מדובר בעליית שווי ל־4.5 מיליארד דולר, ובמקרה של סייף של איליה סוצקבר, שהבטיח להקים חברת AI עם מרכז בסיליקון ואלי ובתל אביב, מדובר בשווי פנומנלי של 20 מיליארד דולר לחברה שעוד לא ממש קיימת. אף שהנסיבות של כל חברה שונות, יש מי שרואה בגיוסים אלה סימנים להתעוררות מחודשת של התיאבון להשקעות בהייטק. תיאבון שהיה מדוכא שלוש שנים מאז התפוצצות הבועה ב־2021.
2 צפייה בגלריה
דן אמיגה (מימין) ומייקל פיי, מייסדי איילנד. עליית שווי ל-4.5 מיליארד דולר
(צילום: MKJ Photography)
בחברת המחקר פיצ'בוק, שהוציאה אתמול דוח על הערכות שווי של חברות הייטק, מכריזים כי "מחסום השווי הגבוה מדי שהפריד בשנים האחרונות בין חברות ההייטק הבוגרות לבין המשקיעים עומד ליפול". כלומר, 2025, לדעת פיצ’בוק, תהיה שנה פעילה בהשקעות. למגמה עולמית זו, שתגיע כמובן גם לישראל, יש כמה סיבות: החברות זקוקות למזומנים ולא יכולות להרשות לעצמן לדחות את הגיוס עוד, המשקיעים רעבים לחברות בינה מלאכותית, וול סטריט עוברת משיא לשיא כבר חודשים ארוכים וברקע צפויות הורדות ריבית נוספות.
15% חייבות גיוס לפני אמצע 2025
גם דוח חדש על מצב ההייטק בישראל שהגיע לכלכליסט מאותת באותו כיוון: "הרבעון הראשון של 2025 הוא רבעון מפנה קריטי בתעשיית ההייטק הישראלית. לא פחות מ־657 חברות סטארט אפ מתוך 1530 חברות שנבחנו, יהיו חייבות לגייס הון בחודשים הראשונים של השנה, מה שמציב את התעשייה בנקודה רגישה". כך קובע "דוח הסטארט אפים 2024" של פועלים טק, חברת הסטארט אפ דיליג'נס וקרן הון סיכון גרינפלד.
על פי הדו"ח, רק 289 חברות סטארט אפ נמצאות במה שאפשר לכנות "אזור בטוח", משום שערכו סבב גיוס לפני פחות מ־15 חודשים. לעומת זאת, 431 חברות, כ־28% מכלל האקו סיסטם זקוקות לגיוס הון מיידי וכ־15% נוספים חייבות להתחיל לעבוד על גיוס במהלך הרבעון הראשון כדי להשלים אותו לפני תום המחצית – כלומר כמחצית מהחברות יצטרכו לגייס הון בחודשים הקרובים.
המספרים מתבססים על הנחה מקובלת בתעשיית ההייטק כי חברות סטארט־אפ צריכות לגייס הון כל 18־24 חודשים כדי להבטיח את קיומן. מדובר בדוח ראשון מסוגו על האקו סיסטם המקומי שמתבסס על גישה שונה מרוב המחקרים הקיימים ואוסף מידע בעיקר מלינקדאין ומאגרי מידע מקוונים. המחקר, שנעשה באמצעות מנוע בינה מלאכותית שפיתח הסטארט-אפ דיליג'נס, מקיף 1,530 סטארט־אפים ישראלים שפועלים היום ומעסיקים 127 אלף עובדים, מעט פחות משליש ממגזר ההייטק. יתר העובדים מועסקים בחלוקה שווה בחברות הטכנולוגיה הבינלאמיות וחברות הייטק ישראליות בוגרות שנסחרות בוול סטריט. דיליג'נס הוא בעצמו סטארט אפ ישראלי שמפתח מנוע להפקת תובנות ודאטה בזמן אמת על חברות טכנולוגיה. לפי החברה, המידע שלה לא מתבסס על מדגם מייצג כמו ניתוחים רבים, אלא על בחינת כלל התעשייה המגייסת הון.
במונחים מספריים, רוב החברות שצריכות לגייס סבב נוסף הן סטארט־אפים בשלבי פעילות מוקדמים, אך במונחים של אחוזים, דווקא מרבית החברות הבוגרות, שכבר גייסו לא מעט כסף ויש להן הכנסות, זקוקות להון חדש בדחיפות. הסיבה לכך היא שהחברות הבוגרות, שגייסו הרבה בשנים הטובות, ניסו להימנע מגיוס חדש בשנים האחרונות. זאת כדי לא לספוג ירידת שווי אחרי הבועה של 2021.
לפי פיצ'בוק, ב־2024 נרשם שיעור שיא של גיוסים לפי שווי זהה או נמוך יותר, מה שמכונה בתעשייה down round, ונהפך לאחד הפחדים הגדולים של יזמים וקרנות. בשנה שעברה, 26% מגיוסי הון בקרב חברות בוגרות היו כאלה. כל הנתונים מאותתים על כך שגם ב־2025 יהיו לא מעט סבבים כאלה, בעיקר בחברות שניסו בכל הכוח להימנע מגיוס חדש. בתעשיית ההייטק המקומית הודו כי המקרה הישראלי היה קיצוני משום שסכומי הגיוס והערכות השווי שקיבלו חדי הקרן הישראלים היו גבוהים אפילו בהשוואה לסיליקון וואלי, מה שגרם מצד אחד לכך לחברות היה יותר כסף ומצד שני השווי היה מנופח במיוחד.
הזמן בין גיוסים זינק
ראפיד, שלא גייסה הון מאז אוגוסט 2021, היא אחת הדוגמאות הבולטות לניסיון לשמר באופן מלאכותי שווי שנקבע בעידן של ריבית אפס. בניגוד לחברות ציבוריות שנסחרות בבורסה, חברות סטארט-אפ פרטיות מקבלות הערכת שווי פומבית במעמד גיוס הון. היעדר גיוס הון מאפשר הן לחברה והן למשקיעים שלה לשמר אשליה של שווי שנקבע בפעם האחרונה, כמו במקרה של ראפיד, לפני שלוש וחצי שנים במציאות שונה לחלוטין.
על פי דוח הסטארט־אפים החדש, 38% מחברות לא הכריזו על גיוס הון חדש יותר מ־36 חודשים. מדובר בסטטיסטיקה יוצאת דופן, אך כזאת שתואמת את המגמה העולמית. גם דו"ח של חברת המחקר פיצ'בוק שהתפרסם אתמול חושף כי זמן ממוצע בין גיוסי הון בחברות סטארט אפ בוגרות זינק לשנתיים לעומת כשנה וחצי בעבר. בחברות בשלבים מוקדמים יותר, שמטבע הדברים מגייסות סכומים קטנים יותר, המרווח עלה גם הוא משנה אחת לשנה וארבעה חודשים.
גם גידי שלום בנדור, מנכ"ל ומייסד S Cube מקבוצת IBI Capital, שעוסקת בהערכות שווי לחברות הייטק, מעריך כי כמויות הכסף שמחפשות השקעה בתקופה הקרובה הן "עצומות" כהגדרתו. הוא צופה כי המשך הורדות הריבית בארצות הברית יגדיל עוד יותר את הביקושים להשקעות בהון סיכון ובחברות סטארט־אפ. להערכתו, ישראל עדיין נתונה בחוסר ודאות גיאופוליטי משמעותי, שגרם לראשונה להתנתקות בין השוק המקומי לזה האמריקאי בשנה שעברה.
תחום ה־AI הוא דוגמה מצוינת לכך, שלא הורגשה מספיק בישראל: לפי פיצ'בוק, 46% מההון שגוייס לסטארט אפים בארצות הברית היה לחברות בינה מלאכותית ו־30% מהעסקאות היו בסטארט־אפים אלה. ואולם נראה כי הצורך בגיוסי הון, יחד עם המשך המגמה החיובית בוול סטריט והורדות ריבית שאמורות להגיע בהמשך השנה, יקרינו גם על הסטארט־אפים הישראלים ויובילו לעלייה בפעילות.
כאשר נאסד"ק ו־S&P 500 החלו לצנוח בסוף 2021, בשוק הגיוסים הפרטיים “המוסיקה עוד המשיכה לנגן”. ההסבר היה כי אפקט הפרפר מכיוון השוק הציבורי אל זה הפרטי מגיע באיחור של כחצי שנה לפחות. כעת, לאחר שהמדדים בוול סטריט סיימו את 2024 כאחת השנים הטובות שידעו, ועלו לרמות שיא חדשות, אמור להגיע גם זמנו של שוק הגיוסים הפרטי. גם חלון ההנפקות שהיה צפוי להיפתח כבר בשנה שעברה, התעכב, אך ההערכה היא שב־2025 זה יקרה. ככל שהמשקיעים יראו אופק לאקזיט עבור החברות הבוגרות יותר, הם יהיו מוכנים להקצות סכומים חדשים להשקעות בסטארט אפים.
גם הפיטורים שעשו בשבועות האחרונים חברות כגון אפספלייר ומון אקטיב הם לא סימנים של מצוקה, אלא באים דווקא מתוך רצון לשפר את המאזן לקראת הנפקה או סבב גיוס פרטי נוסף. חרף השנה הקשה שחוותה ישראל ב־2024, הדוח של דיליג'נס חושף כי היקף המועסקים בסטארט אפים דווקא עלה ב־4.6%, מה שאומר שנוספו לו 4,500 משרות חדשות. על פי הדוח, 90% מהעלייה הגיעה מחברות סייבר ותוכנה ארגונית. כמובן שכל התחזיות מתבססות על המשך הפסקת האש בין ישראל לחמאס וסיום המלחמה, שתביא לרגיעה גאופוליטית וחזרתם של משקיעים רבים שישבו על הגדר בשנתיים האחרונות, מאז תחילת ההפיכה המשטרית ונמנעו מהשקעות חדשות בחברות מקומיות.
