הסטארטאפים המבטיחים
עוצמה ומהירות: שתי המגמות שמניעות את ההייטק הישראלי קדימה
המומנטום החיובי חוזר להייטק הישראלי: יזמים מנוסים מכוונים גבוה ודור חדש של סטארטאפים רזים ממנף טכנולוגיות חדשניות לפיתוח מהיר ובדיקת שוק בזמן אמת
במבט על, דפוסי ההשקעות בהייטק הישראלי משקפים מגמה דומה לזו שבשווקים הגלובליים, למרות המצב הביטחוני, המדיני והחברתי המורכב שבו מצויה ישראל בשנתיים האחרונות. ההרחבה הכמותית, האינפלציה שבעקבותיה, המתחים הגיאו־פוליטיים ומלחמת הסחר הנוכחית - כל אלה משפיעים על ישראל, כשם שהם משפיעים על יתר העולם. קצב ההשקעות התייצב ברמות של 2018–2019, טרום תקופת הגאות, עם עלייה מתונה בסך ההון המושקע ברבעונים האחרונים. במקביל, מספר העסקאות המדווחות נמוך, וההשקעות מתמקדות בתחומים הנחשבים חמים: בינה מלאכותית (AI) בארה״ב (כ־50% לפי CBInsight) וסייבר בישראל (כ-40% לפי IVC).
ההון הזמין להשקעה קיים, אך המשקיעים נוקטים גישה סלקטיבית. קיימת תחרות עזה על חברות וצוותים שנמצאים ב"קונצנזוס", מה שמאפשר ליזמים אלו לגייס סבבי הון גדולים בשוויים גבוהים. המשקיעים הזרים שבו לזירה הישראלית, ועסקת Wiz חיזקה עוד יותר את מעמדו של ההייטק המקומי ואת מיצוב ישראל כמעצמת סייבר עולמית. ניכרת תחושת מומנטום מחודשת עם רעב ליצירה בקרב יזמים ומשקיעים - זרים וישראלים כאחד - המחפשים השקעות איכותיות.
בקצוות ניתן להבחין בשתי מגמות - לכאורה מנוגדות - שצוברות תאוצה וצפויות לשמש מנועי צמיחה משלימים להייטק הישראלי: מצד אחד השקעות בהיקפים משמעותיים ביזמים סדרתיים בעלי רקורד מוכח, הפועלים בעוצמה להשגת מטרות גדולות, ומצד שני מימון מוקדם וממוקד לצוותים "רזים", שממנפים יכולות קוד מבוססות AI ופועלים במהירות וביעילות.
יזמים סדרתיים
בדומה לגלגל תנופה, הצמיחה האקספוננציאלית של האקוסיסטם המקומי בעשור האחרון מייצרת יזמים מנוסים, שחוזרים לזירה כדי להקים את החברה הבאה. אלו יזמים שכבר הקימו חברות, הנפיקו או מכרו אותן, השתלבו בתפקידי מפתח בחברות גלובליות וכעת חוזרים עם הבנה עמוקה של השוק, של תהליכים מורכבים, עם רשת קשרים מבוססת ויכולת ביצוע מוכחת. במקרה של רכישה (M&A) כמו בעמק הסיליקון, גם בישראל משקיעים עוקבים אחרי תקופת המחויבות של אותם יזמים לחברות הרוכשות – וממתינים לרגע שבו ישובו למשחק.
בשנים האחרונות, על בסיס ניסיון מצטבר ובהשראת הצלחות כדוגמת Wiz, יותר יזמים ומשקיעים ישראלים בוחרים לכוון גבוה כבר מההתחלה: עם רעיונות גדולים, גיוסי הון משמעותיים ופניה לשווקים מוכחים. אם מסורתית רוב חברות ההייטק המקומיות כיוונו לקטגוריות חדשות ונמנעו מתחרות ישירה בשחקנים גדולים קיימים, הרי שבגל הנוכחי, היזמים הישראלים הולכים מראש על כל הקופה.
לגיוסים הגדולים ולחשיפה התקשורתית הנלווית להם יש אפקט מצטבר: הם מושכים טאלנטים, מעוררים עניין בקרב לקוחות מסחריים, ומזינים את הצמיחה העסקית. נתח משמעותי מההשקעות שבוצעו בשנים האחרונות הופנה לחברות שהוקמו על ידי יזמים סדרתיים, חלקן הגיעו לשווי של מאות מיליונים ואף מיליארדי דולרים בתוך זמן קצר. גיוסי ההון של EON (יוצאי CloudEndure) ו-ZyG (יוצאי IronSource) הם דוגמאות מובהקות.
צוותים "רזים"
במקביל, כמעט מתחת לרדאר, מתפתחת תופעה הפוכה: סטארטאפים קטנים, רזים ומבוססי AI שמוקמים על ידי יזמים צעירים - לעתים ללא ניסיון קודם - בעלי עם גישה ישירה לכלי פיתוח חדשניים, מהירים וזולים. כלים אלה מאפשרים ליזמים "לרוץ" על רעיונות במהירות: לפתח מוצר MVP תוך שבועות, לגייס סכום מוגבל יחסית, ולבחון התאמה לשוק כמעט בזמן אמת – והכול בצוותים קטנים במיוחד.
בפברואר האחרון טבע אנדריי קרפטי, שותף־מייסד של OpenAI, את המונח Vibe Coding: סגנון עבודה המבוסס על שימוש במודלים גדולים של שפה (LLM) המאפשרים למפתחים לתאר את המוצר בשפה טבעית - וה-AI מייצר את הקוד בהתאם. כך הופך תהליך הפיתוח לדיאלוג עם המחשב, ללא צורך בכתיבת קוד ידנית. הכיוון ברור, גם אם הדרך אליו עוד דורשת זמן.
בינתיים, Y Combinator דיווחה כי כ־25% מהחברות במחזור האחרון פיתחו את רוב הקוד שלהן באמצעות מודלים שפתיים גדולים (LLM). חברות כמו Cursor ו-Sierra מדווחות על הכנסות וגיוסי הון משמעותיים, עם צוותים מצומצמים בלבד. במקביל, סם אלטמן צופה כי לא רחוק היום שבו נראה יוניקורן שנבנה על ידי עובד אחד בלבד. בישראל, כמה קרנות ההון סיכון השיקו מסלולי השקעה מותאמים. המהפכה מורגשת גם בקרב השחקניות הגדולות: גוגל ציינה באוקטובר האחרון כי כ־25% מהקוד החדש שהיא מייצרת נכתב כבר היום על ידי כלי בינה מלאכותית.
שתי המגמות הללו משלימות זו את זו, ומרחיבות את גבולות ההזדמנויות של ההייטק הישראלי. השילוב בין הרוח היזמית, היצירתיות ויכולת הביצוע הישראליות לבין ניסיון עשיר, הבנת שוק וטכנולוגיות AI מתקדמות, יוצר משוואה חדשה של עוצמה ומהירות, שמציבה את הסטארטאפ־ניישן על מסלול מחודש לעבר אופקים חדשים.
נעם קנטי הוא שותף מנהל ב־EY ישראל
