סגור

לא רק ארבעה מתנחלים: הסנקציות האמריקאיות הן בעיה של המדינה כולה

סנקציות אמריקאיות המוטלות על יחידים בתוך מדינה עלולה להזיק משמעותית לכלכלת המדינה כולה

ביום חמישי האחרון נכנסה ישראל למועדון מפוקפק של מדינות שארצות הברית מסמנת כי אינה מאמינה ביכולתן לאכוף את חוקי המשפט הבינלאומי בעצמן בתחומיהן. היא עושה זאת במקומן על מנת להגן על אינטרסים אמריקאים. הצו הנשיאותי עליו חתם ביידן, והסנקציות האישיות שהוטלו על ארבעת המתנחלים - הן סנונית של משטר הסנקציות האמריקאי ויש לו השלכות.
משטר הסנקציות הכלכליות משמש את מדינות המערב, במיוחד בעשור האחרון, ככלי אכיפה מרכזי כלפי מדינות זרות הנתפסות כמפרות סדרתיות של המשפט הבינלאומי. מדינות אלה הן, למשל, רוסיה, איראן, צפון קוריאה וונצואלה. הסנקציות יכולות להיות מיושמות כלפי מדינות, וכלפי יחידים בתוך מדינות כאלו. משטרי הסנקציות כוללים הקפאת רכוש של יחידים ותאגידים (כמו שנעשה כלפי המתנחלים), איסור כולל על עשיית עסקאות עם אנשים מסוימים או חברות (כולל העברת כספים מכל סוג שהוא) איסור על תנועה של יחידים בשטחן, וכן איסור על יצוא או יבוא של סחורות או שירותים למדינות מסוימות.
הסנקציות המוטלות על ידי ארצות הברית נחשבות לאגרסיביות במיוחד. מאז כהונתו של הנשיא טראמפ משתמשת ארצות הברית בסנקציות בהרחבה, ואלו מוטלות על אלפי יחידים ותאגידים במדינות שונות בעולם. בניגוד לשאר מדינות העולם, ארצות הברית מחייבת את אזרחיה בעולם כולו להישמע לסנקציות, בלי קשר למדינה שבה מצוי הרכוש המוקפא. יתר על כן, הסנקציות חלות על כל עסקה הנעשית בדולרים, וגם על כל עסקה שבה נעשה שימוש בטכנולוגיה אמריקאית (כמו למשל חבילת התוכנות אופיס). ולבסוף, ארצות הברית גם מטילה סנקציות שניוניות – סנקציות על חברות ויחידים שאין להם כל קשר לארצות הברית ואשר עשו עסקאות עם אנשים עליהם הוטלו סנקציות.
משטר הסנקציות הנרחב האמריקאי, ובמיוחד היישום שלו על מאות אזרחים רוסים, השפיע באופן ניכר על העולם העסקי. חברות רבות, במיוחד חברות פיננסיות, בודקות כל לקוח וכל עסקה אל מול רשימות הסנקציות האמריקאיות. מטעמי שמרנות, בנקים נזהרים מאוד במגע עם מדינות שבהן יש מספר גדול יחסית של אנשים עליהם מוטלות סנקציות אמריקאיות (כמו רוסיה, ונצואלה או סין). משקיעים נזהרים מהשקעות במדינות שבהם מספר גדול של כפופים לסנקציות. ההשפעה של סנקציות אמריקאיות המוטלות על יחידים בתוך מדינה עלולה, אם כן, להזיק משמעותית לכלכלת המדינה כולה.
עד כה, משרדי החוץ והאוצר של ארצות הברית – המופקדים על יישום הסנקציות בפועל - החילו את הסנקציות רק על ארבעה ישראלים. כפועל יוצא, בנקים ישראלים, למשל, לא יאפשרו כנראה לאנשים אלו לפתוח חשבונות חדשים, וככל שיש להם רכוש כלשהו בארצות הברית, הוא יוקפא. בנוסף, כניסתם לארצות הברית נאסרה.
1 צפייה בגלריה
עמיחי כהן
עמיחי כהן
פרופ' עמיחי כהן
(צילום: יח"צ)
אלא שהפוטנציאל של הסנקציות רחב הרבה יותר. הצו הנשיאותי מאפשר להטיל את הסנקציות על כל מי שמעורב בצורה ישירה או עקיפה במעשי אלימות, או במעשים של הפחדה, השמדת רכוש, או במעשים של השתלטות על רכוש פרטי, ועל כל ארגון, לרבות ארגון ממשלתי, שחבריו עוסקים במעשים כאלו, ומי שעומד בראשו. כך למשל, בבג"ץ חוק ההסדרה משנת 2021 עלה כי מספר גדול של מבנים בהתנחלויות בנויים על קרקע פלסטינית פרטית, וכי בהתיישבות על קרקע פרטית היו מעורבים לא מעט מוסדות רשמיים, כמו מועצות מקומיות. לכאורה, פוטנציאל הסנקציות מקיף את כל האנשים והמוסדות המעורבים בכך. ככל שמספר האנשים והחברות עליהם יוחלו הסנקציות בפועל יגדל, כך יגדל הנזק הרוחבי לכלכלה הישראלית.
פוטנציאלית, יכול הצו לחול גם על פוליטיקאים בכירים ישראלים המעורבים בפעילות המנויה בצו – לרבות שרים ובכירים במשרדי ממשלה.
יתר על כן, הסנקציות משקפות חוסר אמון אמריקאי ביכולתה של מדינת ישראל לאכוף בעצמה את החוק ביהודה ושומרון. חוסר אמון זה עלול להוות סימן לקהילה הבינלאומית, כי אין לסמוך עוד על מערכת אכיפת החוק הפנימית בישראל. חוסר אמון זה עלול להיתרגם במהירות ליתר נכונות של מוסדות בינלאומיים, דוגמת בית הדין הפלילי הבינלאומי, להתערב בנעשה בישראל, ובמיוחד ביהודה ושומרון. המדיניות הישראלית ארוכת השנים, שלפיה אין לחקור חשדות נגד חילי צה"ל במוסדות בינלאומיים כיוון שישראל עושה זאת בעצמה, עומדת כולה בסכנת קריסה.
חוסר האמון של ארצות הברית בישראל בעייתי במיוחד כעת, כאשר המלחמה בעיצומה וישראל זקוקה לכל התמיכה הבינלאומית שהיא יכולה לזכות בה. אם ממשלת ישראל לא תאחה את הקרעים מול הממשל האמריקאי בקרוב, הנזק הכלכלי והתדמיתי לישראל עלול להיות משמעותי דווקא בשעה שהיא אינה יכולה להרשות זאת לעצמה. מושכל ראשון והכרחי הוא פעולה נחושה של מוסדות אכיפת החוק בישראל כנגד כל פעולה ביהודה ושומרון המופנית כנגד אזרחים פלסטינים, והחזרת האמון הבינלאומי ביכולתה של ישראל לפעול בעצמה כנגד פעולות אלו.
עמיחי כהן הוא פרופסור בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מומחה למשפט בינלאומי ויועץ במשרד עו"ד ברנע ג'פה לנדה