סגור
משה כחלון שר האוצר 12.2.2019
משה כחלון (צילום: עמית שאבי)

פרסום ראשון
ראיות להעמדה לדין של משה כחלון בפרשת קריסת יונט קרדיט

ל"כלכליסט" נודע כי ברשות ני"ע סבורים שיש די ראיות להעמדה לדין של שר האוצר לשעבר בעבירות דיווח לפי חוק ני"ע; התיק הועבר לפרקליטות; לפי הרשות, גם בעלי השליטה בחברה צחי אזר, שי פנסו ושלמה אייזיק חשודים בשורה של עבירות; התיק ביונט כולל שתי פרשות: ביצוע עסקה סיבובית תוך הטעיית בעלי המניות, והיעלמות צ'קים במיליוני שקלים

רשות ניירות ערך סבורה שיש די ראיות להעמדה לדין של משה כחלון, היו"ר לשעבר של חברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט שקרסה, בעבירות דיווח לפי חוק ני"ע - כך נודע ל"כלכליסט".
הרשות העבירה את התיק לבחינת פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) על מנת שתכריע אם לזמן את שר האוצר לשעבר לשימוע לפני כתב אישום. כחלון כיהן כיו"ר יונט במשך כשנה.
לפני שעה קלה הודיעה הרשות כי העבירה את התיק לפרקליטות, וכי גם בעלי השליטה בחברה צחי אזר, שי פנסו ושלמה אייזיק חשודים בשורה של עבירות.
יונט היתה חברה ציבורית לניכיון צ'קים שקרסה ביוני 2022 ומניותיה חדלו מלהיסחר בשוק ההון. על פי ממצאי החקירה של רשות ניירות ערך, התיק כולל שתי פרשות שונות, שכללו עבירות על חוק ניירות ערך וחוק העונשין, ובכלל זה עבירות דיווח, שימוש במידע פנים, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, שיבוש מהלכי משפט והלבנת הון.
על פי הרשות, בפרשה הראשונה ביצעו בעלי השליטה עסקה סיבובית תוך הטעיית בעלי המניות. במסגרת העסקה, אזר, פנסו ואייזיק הנפיקו 2 מיליון מניות של החברה הציבורית והעבירו אותן לחברה הפרטית, כאשר תמורת המניות היו אמורים בעלי השליטה להזרים לחברה הציבורית תשלום בסך 50 מיליון שקל.
ככל הנראה בעלי השליטה תכננו עסקה לפיה יוכלו לקבל מניות של החברה הציבורית ללא כל תשלום בפועל של מזומן עבור אותן מניות אלא על ידי העברת כספים באופן מלאכותי מהחברה הציבורית אל הפרטית (יונט קרדיט בע"מ שהייתה באחזקה מלאה על ידי בעלי השליטה) והעברת לווים בעייתיים מהחברה הפרטית לציבורית.
אזר, פנסו ואייזיק תכננו למכור בעתיד חלק מהמניות שקיבלו בהקצאה בשווי גבוה יותר ובכך להחזיר את תשלומי האג"ח של החברה הפרטית. היקף האג"ח שלוותה החברה הגיע לכמעט 130 מיליון שקל והחברה לבסוף לא השיבה אותו.
לפי החשד, המטרה העיקרית של העסקה הסיבובית היתה למצוא פתרון לבעיית תשלום האג"ח של החברה הפרטית; עוד סבורים ברשות כי עסקת ההקצאה שהוצגה לדירקטוריון ולאסיפה הכללית כעסקה של מניות תמורת מזומן היתה תרמיתית, וכי לחברה הפרטית ובעלי השליטה לא היה הון להחזיר את תשלומי האג"ח ולרכוש את המניות.
לפי החשד, בעלי השליטה בסיוע חשודים נוספים, בהם דוד בן נעים - היועץ המשפטי של יונט, רימו את החברה הציבורית והציגו מצגי שווא במהלך אישור העסקה ובתקופה שאחריה; בפועל קיבלו מימון מהחברה הציבורית לרכישת המניות ללא כל תמורה מבלי שהדבר אושר כנדרש, ומבלי שהנושא דווח לציבור.
בפרשה השנייה, חושדת רשות ניירות ערך כי חלק מהצ'קים החסרים בחברה הגיעו לידי בעלי השליטה. על פי החשד, קיבלו בעלי השליטה שלא כדין, לכל הפחות 2.4 מיליון שקל אשר מקורם בחברה הציבורית. זאת בעוד היו חסרים צ'קים בהיקף של עד 10 מיליון שקל בסניף הצפוני של החברה.
על פי החשד, בעלי השליטה ונושאי משרה נוספים, בהם היו"ר כחלון, בן נעים ויואב צבר ידעו בזמן אמת אך לא דיווחו לדירקטוריון על החוסרים ואי הסדרים החמורים בסניפה הצפוני של החברה הציבורית, ובמסגרתם גם שני צ'קים בסך 5 מיליון שקל שלפחות חלקם עברו כאמור לבעלי השליטה.
עורך דינו של כחלון, נתי שמחוני, מסר בתגובה: "אני מברך על סיומה של החקירה והעברת התיק לפרקליטות. אני סמוך ובטוח שבסופו של יום, הפרקליטות תסגור את התיק ותגיע להחלטה מושכלת לפיה לא דבק כל רבב בכחלון".
עו״ד ערן שחם שביט ממשרד הרצוג, המייצג את איש העסקים שלמה אייזיק שנחקר בפרשה, מסר: "כאחד מבעלי השליטה בחברה וכדירקטור בה שלמה פעל בזמן אמת ודרש ללבן את הנושאים שהובאו בפניו, כחבר בדירקטוריון במהלך פעילותה. מר אייזיק השיב לכל השאלות שנשאל. אני משוכנע כי הפרקליטות תבחן את מכלול הנסיבות לעומקן ותיווכח כי כלל פעולותיו של מר אייזיק בתפקידו בחברה התבצעו כחוק״.
עו"ד מאור ברדיצ'בסקי ואורי גולדמן המייצגים את יואב צבר: "מרשנו סמוך ובטוח כי לא דבק רבב בהתנהלותו וכי הפרקליטות תחליט לסגור נגדו את התיק".
פרקליטו של אזר, עו״ד גיא שנער מסר: ״עצם העברת התיק לפרקליטות אינה מהווה אינדיקציה לקיומה של תשתית ראייתית כלשהי, וכי ההחלטה אם ישנה הצדקה להעמדה לדין מצויה בסופו של דבר בידי הפרקליטות. למרשי ישנן טענות ונימוקים רבים ומבוססים אודות החשדות שיוחסו לו בחקירתו. טענות אלה אף נמסרו על ידו במהלך החקירה. אני סבור כי לאחר בחינה יסודית של העובדות תגיע הפרקליטות לכלל מסקנה כי אין בסיס להעמדתו לדין״.