בלעדיהמלחמה הוציאה את רשתות השיווק מהקיפאון
בלעדי
המלחמה הוציאה את רשתות השיווק מהקיפאון
מכירות ענף המזון, שסבלו מדשדוש ב־9 החודשים הראשונים השנה, זינקו באוקטובר ב־21.9%. עם זאת ההתייקרויות הובילו לצמצום הצריכה הריאלית מתחילת השנה
המלחמה אוששה את ענף המזון, שעד ספטמבר חווה קיפאון במכירות. על פי נתוני סטורנקסט, שהגיעו לידי "כלכליסט", פריצת המלחמה, שלוותה בהודעת פיקוד העורף להצטייד במזון לשהות של שלוש יממות בממ"דים, הובילה לזינוק של 21.9% במכירות המזון בחודש אוקטובר, בהשוואה לאוקטובר אשתקד, והן הסתכמו ב־3.79 מיליארד שקל.
זינוק חריג נרשם גם בקטגוריית מוצרי הטיפוח, שמכירותיה עלו ב־18.4% לסכום של 519 מיליון שקל. ניתן להעריך שחלק ניכר מהזינוק נבע מרכישת מוצרי טואלטיקה כתרומה למפונים ולחיילים המגויסים. מנגד, מכירות מוצרים לבית כמו מוצרי ניקיון עלו ב־1.3% בלבד, נתון המשקף ירידה ריאלית נוכח עליית המחירים שנרשמה מתחילת השנה.
עדות נוספת לשינוי בהרגלי הצריכה ניתן למצוא בירידה של 4.3% במכירות המשקאות, למרות ההסתערות על המים המינרליים. הירידה אמנם נובעת גם מביטול מס הסוכר שהוביל לירידת מחירים, אולם ניתן להעריך שגם מצב הרוח הלאומי השפוף תרם לירידה בביקושים במוצרים המזוהים עם אירוח ובילוי.
הזינוק במכירות אוקטובר, שהושג בעיקר מהשבוע הראשון למלחמה ודעך לקראת סוף החודש, הוביל לעלייה של 6.2% במכירות מוצרי הצריכה (מזון, משקאות, טואלטיקה ונקיון) בעשרת החודשים הראשונים של השנה, והן הסתכמו ב־47.3 מיליארד שקל.
עליות המחירים הרוחביות שנרשמו מתחילת השנה באו לידי ביטוי בעלייה של 4.9% במדד המחירים של סטורנקסט שמתבסס על נתוני הקופות ברשתות השיווק, כך שמדובר בעלייה ריאלית של 1.3% בלבד. בהתחשב בקצב הגידול הטבעי באוכלוסייה, מדובר בירידה בצריכה, שנגרמה ככל הנראה מעליות המחירים.
הזינוק במכירות מוצרי מזון וטואלטיקה בחודש אוקטובר בא לידי ביטוי בעיקר במכירות מוצרי המזון שצמחו מתחילת השנה ב־7.7%, ובנטרול מדד המחירים בקטגוריה, שעלה ב־6.6%, הצמיחה הריאלית היא 1.1% בלבד. כך גם בקטגוריית מוצרי הטיפוח, שמכירותיהן צמחו מתחילת השנה ב־6.3%, ובנטרול מדד המחירים, שעמד על 4.9%, העלייה הריאלית היא 1.4% בלבד.
כאמור, מדובר בשיפור בהשוואה לתשעת החודשים הראשונים של השנה, שבהם עמדה הצמיחה במכירות שוק המזון ומוצרי הצריכה על 5%, והן הסתכמו ב־42 מיליארד שקל. מדד המחירים של סטורנקסט עלה בתקופה הזו ב־4.8%, כך שהעלייה הריאלית של מכירות הענף הסתכמה ב־0.2% בלבד, המשקפים קיפאון במכירות. אם לוקחים בחשבון את הגידול הטבעי באוכלוסייה הנתונים משקפים ירידה בצריכה הכמותית. זאת, על פי הערכות, בעקבות עליות המחירים הרוחביות שביצעו מתחילת השנה מרבית החברות.
בענף מבינים כי בשונה מהקורונה, אז הובילה סגירת המסעדות ומקומות הבילוי לעלייה מתמשכת בצריכת מזון לשימוש ביתי, הפעם ההסתערות על החנויות בשבוע הראשון למלחמה יצרה אצל הצרכנים מלאים שצמצמו את הצורך בקניות גדולות בשבועות שלאחר מכן. ביטוי לכך ניתן למצוא גם בנתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), המנהלת את מערכת התשלומים בכרטיסי אשראי, מהם עולה כי מכירות המזון בשבוע הראשון למלחמה זינקו ל־1.67 מיליארד שקל, לעומת כ־1.15 מיליארד שקל בשבוע ממוצע בשנת 2023. אלא שכבר בשבוע השני למלחמה ירד הסכום ל־1.2 מיליארד, ובשבועיים האחרונים לכ־1.16 מיליארד שקל בשבוע.
למרות צמצום הצריכה בעקבות עליות המחירים, בענף המזון מעריכים כי יהיו חברות שינסו להעלות מחירים פעם נוספת בשבועות הקרובים. דיפלומט הודיעה בסוף ספטמבר על העלאת מחירים שתיכנס לתוקף מיד אחרי חגי תשרי, אך הקפיאה את כוונתה בעקבות המלחמה. ההערכות הן כי היבואנים המושפעים מהיחלשות השקל ינסו לממש כוונתם בקרוב.
