הרגשתם את זה בכיס: ישראל - בצמרת יוקר המחיה בגוש מדינות ה-OECD
הרגשתם את זה בכיס: ישראל - בצמרת יוקר המחיה בגוש מדינות ה-OECD
על פי נתוני הארגון, בשנה שעברה ישראל היתה יקרה ב-38% בממוצע משאר מדינות ה-OECD, ועקפה אפילו את שוויץ שנמצאת במקום השני. עם זאת, בסקירה חודשית עדכנית יותר, ישראל ירדה למקום הרביעי אחרי אירלנד, איסלנד ושוויץ. ייתכן שהסיבה לכך היא פיחות השקל
על פי נתוני ה-OECD שפורסמו בשבוע שעבר, בשנת 2022 הייתה ישראל המדינה עם יוקר המחיה הגבוה ביותר בארגון, ועקפה אפילו את שוויץ, שנמצאת במקום השני. על פי נתוני הארגון, ישראל יקרה ב-38% ממוצע המדינות בארגון. עם זאת, בסקירה חודשית עדכנית יותר של הארגון ישראל ירדה למקום הרביעי ביוקר המחיה, אחרי אירלנד, איסלנד ושוויץ. ייתכן שהסיבה לכך היא פיחות השקל.
לדברי ד"ר יניי שפיצר מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, יש קשיים באופן שבו משווים יוקר מחיה בין מדינות שונות: "בהשוואת יוקר המחיה בין מדינות שונות יש קושי מתודולוגי. את מדד המחירים בוחנים על פי סל צריכה יחסית סטנדרטי בין המדינות השונות. הצורך לעשות סטנדרטיזציה גורם לכך שסל הצריכה לא בהכרח משקף באופן מדויק את הצריכה בפועל של משקי הבית. למשל בישראל יש פחות צורך בחימום הבתים, אז לא נכון לתת את אותו משקל בסל המוצרים לחימום הבית בין ישראל וצפון אירופה. לרוב יש התאמות של סל המוצרים בין המדינות השונות, אך צריך לשים לב לבעיות שבמדידה".
למרות זאת, ד"ר שפיצר טוען שהקשיים במדידת יוקר המחיה לא אומרים שאין ערך למדד. "את הקשיים המתודולוגיים צריך לקחת בחשבון, אבל אי אפשר להתעלם מהמגמה ארוכת הטווח של עליית יוקר המחיה בישראל ב-25 השנים האחרונות. אם בעבר יוקר המחיה בישראל היה בערך בממוצע מדינות ה-OECD, היום ישראל היא בין המדינות היקרות ביותר".
"אין קונצנזוס בקרב הכלכלנים על הסיבות לעלייה ביוקר המחיה בישראל". מסביר ד"ר שפיצר ביחס להתייקרות שנראתה בישראל בעשורים האחרונים. הדיון על יוקר המחייה בישראל נסוב בדרך כלל על נושא התחרותיות של המשק. "אכן, יש בעיות תחרותיות רבות שבלי ספק תורמות ליוקר מחייה גבוה, והממשלה חייבת לטפל בהן. אבל הבעיות האלה היו קיימות גם לפני 25 שנה, ולכן אי אפשר להסביר באמצעותן את המגמה החריגה וארוכת הטווח של העלייה ביוקר המחייה. יש כאלו שמייחסים את העלייה המשמעותית ביוקר המחיה לעליית ערך השקל בעשורים האחרונים, אך בעיניי הטענה יכולה להסביר מגמות קצרות טווח בלבד. בתופעות עם טווח ארוך כל כך, בעיניי מדובר בהסבר בלתי מספק".
גם שוק הדיור מוסיף ליוקר המחיה: "חלק גדול מההתייקרות בישראל נובעת מעלייה במחירי הדיור. במדדי המחירים בונים את מחירי השכירות ומאז 2015 הם עלו בצורה חדה יותר בישראל, באופן יחסי, לשאר העולם. בעיניי אחת הסיבות להתייקרות היא מאזן התשלומים של ישראל, שהפכה למדינה שמייצאת יותר, בעיקר לאור הצמיחה המשמעותית של סקטור ההייטק, והתפתחות איטית יותר של שאר הסקטורים בכלכלה הישראלית כאשר יש סקטור בכלכלה שהוא פרודקטיבי מאוד ביחס לשאר הסקטורים, ומגדיל את הייצוא, נכנס יותר מטבע חוץ ושאר הסקטורים לא עומדים בקצב, נוצרת התייקרות"
עם זאת, כאשר משווים את הנתונים של חודש יוני 2023, נראה שיוקר המחיה בישראל ירד ביחס לאירלנד, איסלנד ושוויץ. "ייתכן ומדובר בתנודות שנבעו מהיחלשות השקל, שבטווח הקצר יכול להוריד את המחירים היחסיים בסל המוצרים. עם זאת מדובר בשלב מאוד מוקדם כדי להעריך את הסיבות לכך".
