סגור
חברת החשמל אורות רבין ב חדרה
תחנת הכוח אורות רבין בחדרה ( צילום: אלעד גרשגורן)

חוק ההסדרים מציג: החלשה משמעותית של ההגנה על הסביבה

ועדת הפנים והגנת הסביבה השלימה השבוע את העבודה על סעיפים בחוק ההסדרים שעלולים להוביל לזיהום אוויר חזק ופגיעה בחופי הים. ח״כ יוראי להב הרצנו, מ״יש עתיד״, שהוביל את ההתנגדות האופוזיציונית לשינויים: ״חוק הסדרים של בריחה מאחריות, מהווה סכנה אמתית לבריאות הציבור״

ועדת הפנים והסביבה של הכנסת השלימה ביום חמישי לקריאה שניה ושלישית את התיקונים שביקשה הממשלה לבצע בסמכויות המשרד להגנת הסביבה ובהיבטים סביבתיים בהליכי תכנון במסגרת חוק ההסדרים. ארגוני סביבה מזהירים כי לשינויים אותם תאשר הכנסת בקרוב עלולה להיות השלכות מרחיקות לכת על בריאות הציבור ועל יכולת המשרד להגנת הסביבה לפקח על זיהום אוויר חריג לו ייגרמו תחנות הכוח בישראל. לדברי ח״כ יוראי להב הרצנו ממפלגת ״יש עתיד״, שהוביל את ההתנגדות האופוזיציונית לשינויים: ״זה חוק הסדרים פחדני של בריחה מאחריות. הוא מהווה סכנה אמיתית לסביבה ולבריאות הציבור. אנחנו נשלם על מדיניות קצרת הרואי הזו בריבית דה ריבית בעתיד״.
השינויים בחוק אוויר נקי, החוק הסביבתי החשוב ביותר שנחקק במדינת ישראל, מאפשרים לחברה המנהלת את מערכת החשמל (נגה) להפעיל תחנות כוח תוך חריגה מתנאי ההיתר שסיפק להן המשרד להגנת הסביבה, ככל שישנו מצב סיכון למשק החשמל שבגינו עלולה להידרש הפעלה חריגה של תחנת כוח מזהמת במיוחד. חלקו של המשרד להגנת הסביבה – הרגולטור האחראי על צמצום זיהום האוויר הקטלני בישראל יצומצם משמעותית. ועדת הפנים הצליחה לשנות את החוק שהונח לפניה כך שדרישת ההפעלה החריגה תוכפף למסמך מצבי סיכון שימסר למשרד להגנת הסביבה, אך המסמך הינו באישור רשות החשמל בלבד, ללא סמכות למשרד להגנת הסביבה.
לדברי ארגוני הסביבה, השינויים בחוק מאפשרים ״לחתול לשמור על השמנת״, בעוד הממשלה מבקשת בפועל לחוקק פסקת התגברות על חוק אוויר נקי, שעה ש-2,500 ישראלים מתים מדי שנה מזיהום אוויר חריג - גבוה משמעותית מהרמות אותן מגדיר ארגון הבריאות העולמי כבטוחות. בין היתר, סמכויות המצויות בידי המשרד להגנת הסביבה יעברו למשרד האנרגיה. שר האנרגיה, לו אין כל מעמד חוקי בחוק אוויר נקי ובמשרדו אין בסיס מקצועי הנוגע לזיהום אוויר, יוכל לאשר הפעלה של עד שישה חודשים לתחנת כוח מזהמת מאוד, בניגוד להיתר הפליטה שלה ולחוק אוויר נקי.
לדברי עו"ד בר רוזוב, רכזת המחלקה המשפטית באדם טבע ודין: ״מדלגים על אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה. הסמכות היחידה שנותרה לו היא בחינת חלופות אחרות לפי נוהל של הגנת הסביבה, אך הנוהל הזה צריך להיות בהסכמת המפוקח – חברת נגה. מרוקנים מתוכן את חוק אוויר נקי ובנוסף חברת נגה היא היחידה שלא תחול עליה אחריות פלילית מתוקף חוק אוויר נקי. אי אפשר לתת לאף גורם כל כך הרבה כוח בלי אחריות״.
שיקול הדעת בנושא הפעלת תחנות הכוח יעבור לחברת נגה, רשות החשמל ומשרד האנרגיה, לאחר שבמשרד האוצר דרשו לתקן את החוק כך שהרגולטורים האחראיים על משק החשמל יוכלו להציב מקרי חירום במשק החשמל מעל השיקולים הסביבתיים ולוודא אספקת חשמל סדירה למשק. אולם בזמן הדיונים בוועדת הפנים התברר שכבר היום, יחידות 1-4 בחדרה – היחידות הפחמיות המזהמות בישראל הפועלות ללא סולקנים להפחתת זיהום אוויר, מופעלות באופן רציף לאורך השנה למרות היתר הפליטה שניתן להן, ללא סנקציות, וחברי הכנסת תהו מדוע נדרש כעת לשנות באופן מרחיק לכת את החוק. למרות שמדובר בשינויים מרחיקי לכת, במהלך הדיונים נאסר על אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה להתנגד לשינוי החוק. במשרד להגנת הסביבה אומרים על כך כי ״כמקובל, כלל גורמי הממשלה מכל המשרדים מחויבים לעמדת הממשלה. הצעת החוק משקפת את עמדת הממשלה והיא מקודמת על ידי משרד האוצר״.
חברי הכנסת הצליחו היכן שהשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, כשלה. האוצר דרש להכניס לחוק ההסדרים במסגרת חוק התשתיות הלאומיות, רפורמה שהציבה בסיכון הפרטה את מערך הייעוץ הסביבתי של המשרד להגנת הסביבה בוועדות התכנון, לצד קיצור משמעותי של הזמן המוקצה ליועצי הסביבה להגשת הוראות ובחינת תסקירי סביבה בהם נבדקת השפעתם של פרויקטי תשתית שונים משכונות מגורים לתחנות כוח מזהמות בקרבת אוכלוסייה אזרחית. השבוע סוכם כי הרפומה תיוותר מחוץ לחוק ההסדרים, למרות התנגדות משרד האוצר.
חוק התשתיות הלאומיות כפי שאושר לקריאה שניה ושלישית השבוע בוועדת הפנים של הכנסת, עדיין מחליש באופן משמעותי את השיקולים הסביבתיים והבריאותיים בשיקולי ועדות התכנון. כך למשל, יבוטל הצורך בבחינת ואישור תכנית לתשתית לאומית בוועדה לשמירת הסביבה החופית. לתוכנית לתשתיות לאומיות יש פוטנציאל הרס עצום בסביבת החוף – שחלק מהאזרחים בו הולך ומצטמצם עם השנים לטובת שימושים שונים. הוועדה לשמירת הסביבה החופית מגינה על זכויות הציבור בסביבה החופית, ולמרות שלא פסלה מעולם תוכניות בנייה, הצליחה לשפרן כדי לאזן את השיקולים השונים ולמנוע נזק ארוך טווח.
כדי לנסות לרכך את הפגיעה בהצעת החוק, הוחלט שלות״ל שתדון בתוכניות במקום הולחו"ף, יצטרפו שני נציגים ״בעלי מומחיות בסביבה״, במינוי שר הפנים ואישור הגנת הסביבה. ״זה להוסיף חטא על פשע״, אומרת עו"ד אורטל סנקר מאדם טבע ודין. ״לא רק שמעבירים את הנושא לוועדה שיש בה רוב מובנה מוטה פיתוח ולא מסתכלת על המרחב החופי באופן מתכלל, ההגדרה של הנציגים הנוספים שאמורים להיות אמונים על האינטרס הציבורי והסביבתי כ״כ עמומה שניתן לעשות בה שימוש לרעה ולמנות גם בעלי אינטרסים. בממשלה לא מבינים שתכנון של מגה פרויקטים באזור רגיש כמו הסביבה החופית חייב להיות תכנון טוב, שלוקח בחשבון גם שיקולים סביבתיים וציבוריים, גם אם התוכניות לא מאושרות במהירות הבזק ובדיוק באופן שהגיעו לשולחן הוועדה״.
מנגנון נוסף עומד כעת בפני שינוי בחסות חוק ההסדרים: כיום הממשלה נדרשת לאשר תוכניות תשתית לאחר דיון בהן, אך לאחר שיעבור חוק ההסדרים בכנסת, יינתן ׳אישור שבשתיקה׳ למגה תוכניות (דוגמת תחנות כוח או שדה בריר). אילו אף שר לא יגיש התנגדות לתוכנית שתונח על שולחן הממשלה על ידי המועצה הארצית, בתוך 14 יום תעבור התוכנית לקבינט שרים מצומצם שלא יחויב לפרסם שיקוליו לציבור.
ארגוני הסביבה נאבקו השבוע יחד עם הח״כים המעטים מהאופוזיציה שהתגייסו לנושא כדי לרכך את השינויים שדרשה הממשלה לבצע בחוקים הסביבתיים, אלא שכעת הם חוששים שהפתח שניתן לדריסת השיקולים הסביבתיים לראשונה, עלול להגדיל את ה׳תיאבון׳ העתידי לפגיעה בסמכויות המשרד להגנת הסביבה וההגנה על בריאות הציבור.
תומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה וממובילי המאבק בחוק התשתיות בדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, אמר על כך: ״לצורך הכשרת אינטרסים צרים שיפגעו בציבור פותחים את חוקי המשחק שהיו מקובלים עד כה, והופכים את מה שעד היום היה לא חוקי, לחוקי. אם תחנות כוח יכולות להפר את היתרי הפליטה שלהם, מה יבטיח שמפעלים מזהמים לא יפרו את היתרי הפליטה שלהם גם? מה יבטיח שהם לא יפעלו כדי להפר את היתר הרעלים שלהם? כשאתה נותן פרסים למזהמים, כולם רוצים לקחת חלק. ועדת הפנים אישרה חקיקה שערורייתית ללא הצדקה מבוססת, שתפגע בכל הציבור ובמיוחד בחלשים״.