סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
עבודה מהבית קורונה
עבודה מהבית (צילום: שאטרסטוק)

עובדים מהבית? המעסיק עוקב אחריכם, וזה לגמרי חוקי

תוכנות ניטור תנועות עיניים, מקלדת או עכבר, קריאת מיילים פרטיים או סתם מעקב אחר ה-GPS, אמצעי המעקב שעומדים לרשות מעסיקים היום הם חודרניים מתמיד, והעבודה מהבית מאפשרת להם להיחשף למידע רגיש מתמיד; מה מותר ומה אסור למעסיקים לנטר והאם הסכמת העובד מספיקה כדי להפוך את זה לתקין

תוכנות מעקב שמנטרות תנועות עכבר, מקלדת או עיניים; קריאת המייל הפרטי; מעקב אחר ה-GPS מהטלפון הנייד; בדיקת חיפושים באינטרנט או רכישות שבוצעו בכרטיס אשראי. אפשרויות המעקב דרך הטלפונים הניידים והמחשבים הן רבות ומגוונות. אין גם צורך להיות פוליטיקאי, חשוד בפלילים או מנהיג מחאה כדי 'לזכות' במעקב מסוג זה. כל מה שנדרש הוא להיות מועסק כשכיר ולעבוד חלק מהזמן מהבית.
כבר שנים מעסיקים עוקבים אחר עובדים כדי לוודא שהם עושים את עבודתם. זה ידוע, ובחלק מהמקרים אף מחויב מציאות על מנת לעמוד בדרישות החוק, שמחייב תיעוד של שעות העבודה. אבל היום, כשחלק מהעבודה מתבצע מהבית, המעקב השגרתי הזה הופך לחודרני אף יותר. כשהמעסיק נכנס הביתה הפוטנציאל לפגיעה בפרטיות הוא עצום.
יותר מכך, כאשר גם פיטורים נעשים לעתים מרחוק, הפגיעה בפרטיות לא מסתיימת עם הפסקת העבודה. עובדים מדווחים על חסימה של גישה לתוכנות העבודה מיד עם קבלת ההזמנה לשימוע ופירמוט טלפונים ניידים מרחוק. התכתבויות הווטסאפ ותיבת המייל נשארים ברשות המעסיק, כך שהחדירה לפרטיות יכולה להתרחש גם זמן רב לאחר שהעובד הפסיק לעבוד בחברה.
העובדים, שאחריהם מופעל המעקב, חשים לא בנוח עם החדירה לביתם אך הם נמצאים בעמדת נחיתות במשא ומתן. הרבה פעמים הם אף נותנים את הסכמתם בלית ברירה. עובדת אחת, שהותקנה לה במחשב תוכנת מעקב המעבירה צילומי מסך למעסיק בזמן העבודה שיתפה בקבוצת פייסבוק לנשים בהייטק שהיא אמנם מבינה את ההיגיון אבל מרגישה מאוד לא נוח עם זה. "אם אני קמה להכין קפה, או לעשן סיגריה, אחרי חמש דקות אני מקבלת התראה שאין פעילות במחשב והתוכנה עוצרת את שעון העבודה", כתבה.
עובד אחר שקיבל מחשב לצורך עבודה מהבית תהה אם הותקנה לו תוכנת מעקב כזו. "בכל פעם שאני קם לרגע להכין קפה, תוך דקה הבוס מצלצל ושואל אם הספקתי לעשות כך וכך, או שיש לו עוד חומר להעביר לי", כתב. "האם אפשר לשים תוכנת מעקב נסתרת במחשב לשליטה מרחוק?"
טכנית כמובן שאפשר. האם זה חוקי והאם זו פרקטיקה כדאית מצד המעסיקים, אלה כבר שאלות אחרות.
המעסיקים חייבים לנטר את העובדים
נקודת המוצא היום בישראל היא שהחוק מחייב את המעסיקים לנטר את העובדים משתי סיבות. האחת, היא על מנת לוודא שתשלום השכר מוצדק בהתאם להסכם העבודה שנחתם. החוק מחייב לדווח על שעות עבודה. הסיבה השנייה היא על מנת שהמעסיק יוכל להגן על עצמו מפני תלונות משפטיות מצד עובדים. למשל, במקרה שהעובד דורש תשלום עבור שעות עבודה נוספות.
"העבודה בבית מתבססת במידה רבה על אמון אישי. האמון הזה שנוצר, מפקיע במידה מסויימת את תחולת חוק שעות העבודה והמנוחה. המחוקק צריך לצאת מהמקובעות והתפיסה לצריכה להיות גמישה יותר ביחס לשעות העבודה. אין ספק שצריך לייצר מנגנון שמוכוון פרודוקטיביות אך מאזן תפיסה זו עם שעות העבודה", אומר עו"ד חמי לפידור, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי.
2 צפייה בגלריה
עו"ד חמי לפידור
עו"ד חמי לפידור
עו"ד חמי לפידור
(צילום: : יורם רשף)

בשלוש השנים האחרונות בעקבות המעבר לעבודה מהבית בצורות שונות, באופן מלא או חלקי, הדרך בה אנחנו עובדים השתנתה בשלושה היבטים עיקריים: מקום העבודה, כלי העבודה וסביבת העבודה. אם פעם העבודה נעשתה מהמשרד או בית העסק הרי שהיום ניתן לבצע חלק גדול מהעבודות מכל מקום. מכיוון שאפשר לעבוד מכל מקום – סביבת העבודה השתנתה. המשמעות היא שאם פעם המעסיק היה מנטר את פעילות העובד הוא היה יכול 'לקלוט' גם עובדים נוספים שנמצאים במשרד. היום, כשהעבודה נעשית מהבית אז הניטור הוא גם של בני ביתו של העובד וכשהעבודה מתבצעת מבית קפה – אז גם של באי בית הקפה.
הפגישות באמצעות זום או פלטפורמות וידאו אחרות גורמות לכך שנקלטים במצלמה גם בני הבית הנוספים, כולל קטינים, ועולות גם שאלות של איזה מידע נקלט על ידי המעסיק. "למשל, ספרים מסויימים, שניתן לראותם בספריית העובד בביתו יכולים להעיד על אמונה דתית", אומר עו"ד סער רוסמן, שותף במשרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי. באותו אופן אם אישה חווה בחילות במהלך פגישות הבוקר, המעסיק יכול לחשוד למשל שהיא בהריון.
האספקט השלישי שהשתנה הוא כלי העבודה. העיקריים שבהם היום הם המחשב הנייד, לעתים הוא של המעסיק ולעתים של העובד, והסמארטפון שמאפשר מעקב נרחב. אפשרויות המעקב אחר אנשים באמצעות הסמארטפונים מבעיתות. לסמארטפון יש סנסורים רבים כמו מיקרופונים, יש בו אפשרות לניטור מיקום, מצלמות באיכות גבוהה, נטילת תביעת אצבע ושמע שמאפשרים לאמת זהות של לקוחות או עובדים. הסנסורים מאפשרים לאמת זהות לקוח בנק למשל, אבל גם באותה מידה, מאפשרים לדעת אם עובד יושב מול מחשב ולאן הוא מסתכל.
על הסמארטפונים מותקנות גם אפליקציות כמו ווטסאפ שמעבירים בהן גם מידע מקצועי אבל גם אישי, כמו למשל מידע בריאותי. הרשות להגנת הפרטיות מזהירה משימוש בפלטפורמות חינמיות בהקשר של מידע בריאותי. באופן כללי, ישנו ערבוב בין האישי והפרטי לבין העבודה. יש מכשירים פרטיים שעובדים עושים בהם שימוש בהם יש יכולת שליטה פתוחה למעסיק. כאשר המכשיר שייך לעובד המעסיק לא יכול להכתיב לו לא להוריד אפליקציות מסויימות או לנטר את התכנים שעוברים בו. בהקשר של קבוצות ווטסאפ נקבע בפסיקה שגם כאשר כרטיס הסים הוא בבעלות המעביד אפליקציית הווטסאפ יכולה לשמש את העובד גם לצרכיו הפרטיים והיא נחשבת ל'תיבה מעורבת בבעלות המעסיק'.
השינויים האחרונים במקום העבודה, סביבת העבודה וכלי העבודה מגדילים את יכולת הניטור של המעסיקים וגם את החשש מפגיעה בפרטיות העובדים. הרשות להגנת הפרטיות זיהתה שהסיכונים העיקריים הם איסוף מידע ללא הסכמת העובד; משטור ופגיעה בתחושת השליטה של העובד על פרטיותו; איסוף וחשיפה של מידע רגיש ועודף; דליפת מידע ושימוש לרעה במידע אישי.
העובדים חייבים להסכים לניטור
כל מי שהחזיק אי פעם סמארטפון בידו או משתמש במחשב נייד יכול להבין את פוטנציאל המעקב באמצעותם בידיעתו או שלא בידיעתו. לכן, היסוד הבסיסי לניטור, שכאמור לפעמים מחוייבים המעסיקים לבצע, הוא הסכמה.
הזכות לפרטיות, נכון להיום היא זכות חוקתית שמופיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכן בחוק הגנת הפרטיות שקובע ש'לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו'. אבל כשמדובר ביחסי עבודה, מרבית הכוח נמצא אצל המעסיק, ולכן ההסכמה כשלעצמה אינה מספיקה.
"דבר ראשון חשוב התזמון. יש לקבל את ההסכמות עוד קודם לקבלת העובד לעבודה. כלומר לנסח הסכמי העסקה שמסתכלים באופן רחב על נושא פרטיות העובד. במעמד זה, העובד לא נמצא בעמדה נחותה שמופעלת עליו לחץ לקבל את התנאים. שנית, ההסכמות צריכות לכלול קשת מקרים רחבה יותר כמו ביחס לתיבות מייל, טביעת אצבע לצרכי נוכחות ואימות, אמצעי הצ'אט השונים, שיחות הוידאו וניטור הגישה מרחוק למערכות המעסיק", אומר רוסמן.

2 צפייה בגלריה
עו"ד סער רוסמן
עו"ד סער רוסמן
עו"ד סער רוסמן
(צילום: : יורם רשף)
"היות וגם לפני קיום יחסי העבודה מזהים לעתים פערי כוחות, פרט לכלל ההסכמה צריך המעסיק גם להדגים עמידה בסטנדרטים של שיקול דעת בהפעלת אמצעי הניטור".
ההפעלה של אמצעי המעקב על ידי המעסיקים צריכה גם להיות מידתית. כלומר, צריך להיות קשר בין האמצעי שבוחרים לניטור לבין המטרה וכן להראות שאין אמצעים אחרים באמצעותם ניתן להשיג את המטרה שפגיעתם בפרטיות פחותה. למשל, אם רוצים לוודא מיקום של עובד במקום מסויים, נניח איש מכירות שאמור להיות אצל לקוח מסויים, אפשר לבדוק קירבה של הטלפון הנייד לאיזור הרצוי ולא צריך לנטר את הטלפון שלו כל הזמן. למעסיק אין סיבה לדעת אם אותו עובד עבר למשל במרפאה לגילוי מוקדם של סרטן בדרך לפגישת מכירות אצל הלקוח אלא רק שהגיע לעבודה. כדי לדעת שההפעלה של מעקב הייתה מידתית צריך לשאול גם אם התועלת שצומחת מהניטור עולה על הפגיעה בפרטיות.
גם אם יש הסכמה של העובד יש אמצעים שהם חודרניים במיוחד ורשות הפרטיות מסמנת אותם ככאלה - אמצעים לשליטה על המצלמות וחיישני שמע בטלפון או במחשב, אמצעים לניטור תנועות העכבר ומקלדת המחשב, צילומי מסך וניטור תנועת עיניים. לכן, אפשר להשתמש בהם רק במקרים חריגים לתכלית מקצועית ספציפית וכאשר הפגיעה מידתית.
המקרה שאותו תיארה עובדת ההייטק בקבוצת הפייסבוק שלפיו המעסיק מנטר את תנועות העכבר שלה על מנת לוודא מתי היא עובדת הוא דוגמא מקרה של פגיעה לא מידתית בפרטיות, בדיוק מסוג זה שהרשות להגנת הפרטיות מתריעה לגביו. לא פלא שהיא חשה אי נוחות.
דוגמא נוספת היא ניטור אתרי האינטרנט אליהם העובד גולש. אם המטרה היא לוודא שלא נעשית גלישה באתרים אסורים אפשר פשוט לחסום אתרים או דומיינים אסורים. אין צורך לנטר את האתרים בהם העובד גולש, מסביר רוסמן.
"ברור שכשעבודה נעשית מהבית נחשפים סוגי נתונים שייתרכן שלא הייתה לעובד כוונה או רצון לחשוף אותם בפני המעסיק (רפואה, מצב כלכלי, נטיות מיניות, אמונות דתיות, פוליטיות וכו'). כאן חשוב להבין שזה דבר שהוא לעיתים אינהרנטי. יתכן שמידע שנאסף שלא בכוונת מכוון על ידי הוא מידע שלא מתאים לאמצעי ההגנה שהמעסיק מקצה למאגרי מידע הנוגעים למידע העובדים.
פרט לכך, יש גם בבית הקפה או בבית העובד נשואי מידע נוספים שייתכן שמשתמשים במחשב העובד או נמצאים בבית בעת שיחת זום. כעת, לא רק שסוגי הנתונים מתרחבים, גם כמות וסוג נושאי המידע גדלה", הוא אומר.
כשאתם עובדים מהבית המעסיק יכול להיחשף באמצעות הניטור למידע כמו אם אתם מחפשים עבודה אחרת או לאירועים חוזרים בסביבת הבית במהלך שיחות וידאו. החשש הוא שמעסיקים ישתמשו לרעה במידע החדש הזה שאליו יש להם גישה.
"המצב היום הוא מורכב ולכן דורש היוועצות. אי אפשר לדגום את מכשירי העובד מתי שרוצים. זה חלף מהעולם. היום יש חובת יידוע כבר בהסכם ההעסקה לתת גילוי מפורט על נושאים כמו ניטור ומצלמות אבטחה, הווטסאפ העיסקי, הזום, מה אפשר לעלות לזום, אילו נושאים לא מדברים עליהם בזום ועוד. צריך גם לעשות הליכים סדורים שיסדירו את נושא הפרטיות למשל המצלמות בעבודה לא מצלמות שירותים או משרדים פרטיים, חסימת דומיינים אבל לא ניטור גלישה ועוד", אומר רוסמן.
כשאתם עוזבים, המייל שלכם נשאר
הפגיעה הפוטנציאלית בפרטיות לא מסתיימת עם סיום ההעסקה. למשל, עובד אחד שיתף בקבוצת פייסבוק להייטקיסטים שהוא פוטר מרחוק ושהמעסיק פירמט את הטלפון הנייד שלו, הפרטי, מרחוק. בדיקה שביצע העלתה כי לא ניתן לשחזר את המידע על הטלפון. ברור שהמחיקה של המידע מהטלפון הפרטי של העובד אסורה. אבל מה אם זה היה הטלפון של המעסיק שהעובד השתמש בו לעבודתו אבל גם צילם באמצעותו תמונות פרטיות?
לאחרונה ניתנה פסיקה בנושא הזכות של עובד להישכח שעסקה במידע הפרטי של העובד. נשאלה השאלה מה מוגדר כמידע הפרטי שלמעסיק מותר לשמור ולעיין בו גם לאחר שהעובד עוזב את מקום עבודתו. כחלק מהפסיקה נקבע שהמייל בו השתמש העובד במהלך התפקיד חייב להימחק ולא ניתן לעיין בו על אף שמצוי בו חומר מקצועי.
מעסיקים מבקשים לנטר עובדים משלל סיבות ובשלל אמצעים, חלקם לא קרובים לעבור את מבחן המידתיות. סער מספר על מקרה של מעביד שביקש לנטר באמצעות מצלמות איזורי מנוחה של צוותי רפואה דחופה. כרגע, טרם הושג אישור לניטור כזה. במקרה אחר מעסיק ביקש לצלם מטבחונים בגלל חוסר היגיינה קיצוני של עובדים. מעסיקים מבקשים להפעיל אמצעים לניטור תנועות העכבר ואופן השימוש במקלדת באופן שיגרתי. "אם המטרה היא בדיקת הנוכחות בעבודה אין צורך לנטר תנועות עכבר ומקלדת אלא חיבור למערכות המשרד. ככל שלעובד בעיית תפוקות, היא נפרדת מנושא הנוכחות והיא אולי נושא שיש לטפל בו, אבל לא זו הדרך", אומר רוסמן.
"העולם נהיה מורכב ודברים שפעם היו בנאלים וטמלפטיים הופכים למורכבים יותר וכאלה שדורשים ליווי. רצוי להימנע מלעשות שימוש באמצעים שהרשות אומרת מפורשות בטיוטה שפגיעתם בפרטיות עשויה להיות גבוהה במיוחד. כדאי להעמיק בצורך הגלובלי למדוד עבודה על פי תפוקה ולא על פי שעות, שינוי תפיסה זה מוביל גם לפתרון הבעיה. ראוי שתהיה חקיקה בנושא שתתקן את חוק שעות העבודה בהתאם לצרכים הנדרשים של השוק ושיטות העבודה החדשניות שהתפתחו.", הוא אומר.