הממשלה אישרה את מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל
הממשלה אישרה את מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל
אלוף הרצי הלוי יחל בינואר כהונה בת שלוש שנים כרמטכ"ל - עם אופציה להארכה בשנה אחת. האישור הסופי הגיע אחרי הסאגה סביב מינויו של הרמטכ"ל ה-23 בתקופת בחירות
הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית את מינויו של אלוף הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל. הלוי יחל את כהונתו ב-17 בינואר, יום לאחר סיום כהונתו בת ארבע השנים של הרמטכ"ל היוצא אביב כוכבי. הלוי ימונה לכהונה בת שלוש שנים, אך הממשלה רשאית להאריך את כהונתו לתקופה שלא תעלה על שנה – כפי שנעשה במקרה של כוכבי ורבים מקודמיו.
אישור המינוי מגיע אחרי סאגה ממושכת שקדמה למינויו החריג בתקופת בחירות, ואחרי שביום שלישי האחרון העניקה את אישורה הנדרש הוועדה המייעצת למינויי בכירים, שאחראית לוודא כי למועמדים שנבחרו לתפקידים בכירים אין פגם בטוהר המידות. הוועדה – שכדי שתתכנס מונה לה יו"ר זמני אך ורק לצורך אישור מינויו של הלוי – אישרה ברוב קולות את המינוי. רק אחת מארבעת חבריה, פרופ' טליה איינהורן, התנגדה למינוי בשל עיתויו לפני הבחירות, אך היא הדגישה כי אין בכך דבר נגד טוהר המידות של הלוי.
הוועדה, נזכיר, לא יכלה להתכנס ללא שעומד בראשה יו"ר, ותחילה מונה לתפקיד באופן קבוע – לכהונה בת שמונה שנים – שופט העליון בדימוס מני מזוז. המינוי הקבוע נפסל על ידי בג"ץ בשל העובדה שנעשה בתקופת בחירות, החלטה שהיוותה מכה קשה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהגנה על המינוי. בעקבות פסילת מינוי מזוז – שסירב למינוי זמני – מונה לתפקיד באופן זמני שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין.
עוד לפני הסאגה סביב מינוי יו"ר הוועדה המייעצת למינויי בכירים, באופוזיציה (שם התנגדו בחריפות למינוי מזוז) הביעו התנגדות גם לעצם מינויו של הלוי בתקופת הבחירות. עוד לפני שגנץ הודיע בחודש שעבר כי בחר בהלוי לתפקיד הרמטכ"ל הבא, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו קרא לו ביולי האחרון להאריך במקום זאת את כהונתו של כוכבי, כדי לאפשר לממשלה הבאה לקבל את ההכרעה בנושא. גנץ סירב והסביר כי המינוי הכרחי וכי דחייתו תפגע במערכת הביטחון. הוא הודיע על הבחירה בהלוי אחרי שהיועמ"שית בהרב-מיארה קבעה גם היא שמדובר במינוי הכרחי ושלפיכך ניתן לחרוג מהכלל שלפיו יש להימנע ככל האפשר ממינויי קבע של בכירים בתקופת בחירות.
כראש אמ"ן באמצע העשור הקודם, הניח בפני פיקוד המרכז והמטכ"ל התרעה אסטרטגית לתפנית שלילית בזירה הפלסטינית באזורי יהודה ושומרון. ההתרעה נמשכה משנה לשנה אך לא מומשה, מלבד שני גלי טרור עממי שצמחו מלמטה ב-2015 והשנה. דווקא בכהונה של הלוי כרמטכ"ל התמונה כן עלולה להשתנות: לא יהיה מופרך להעריך שראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן בן ה-87, יסיים את חייו במהלך ארבע השנים הקרובות. ההשלכות להסתלקותו של סמל התיאום הביטחוני והיציבות היחסית בגדה עלולות להתגלגל לפתחו של הרמטכ"ל הלוי.
הזירה העזתית, חרף התייצבות יחסית בשנה האחרונה בחסות ההקלות הישראליות לאוכלוסייה המקומית, הוכיחה השנה עד כמה היא שברירית במבצע "עלות השחר" נגד הג'יהאד האסלאמי. דרך הגבול המזרחי עם ירדן, פרוץ ונטול מכשול בערבה, יש יותר ויותר הברחות נשקים לישראל ולגדה. מסיני לא פוסקים הניסיונות להחדיר סמים לישראל, כמעט מדי יום, למרות הצלחה יחסית של צה"ל לבלום את התופעה, ובגולן הנפיץ צה"ל מתמודד עם ניסיונות בלתי פוסקים של חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים להקים בסיס קדמי נגד ישראל.
לצד כל אלה, הלוי יהיה חתום על התוכנית החדשה שמתגבשת בחיל האוויר ובאגף המודיעין לתקיפה אפשרית של מתקני הגרעין באיראן, כשברקע טהרן ממשיכה להעשיר אורניום ולהתקדם בתוכנית הגרעין שלה, וכשהמשא ומתן בינה לבין ארצות הברית על הסכם גרעין מחודש ממשיך לדשדש.
לכך ניתן להוסיף תנאי פתיחה גרועים להלוי, דומים לאלו של כוכבי: משבר פוליטי בלתי נגמר, עם ממשלה חדשה שבתרחיש הכי אופטימי תתחיל את כהונתה בפברואר-מרץ, ורק לאחר מכן תגבש, אם וכאשר, תקציב מדינה וביטחון. המשמעות להלוי: אובדן מסתמן של השנה הראשונה מבחינת גיבוש תוכנית רב-שנתית חדשה, לפי תפיסתו וגישתו. הרמטכ"ל היחיד שהצליח לגבש ולממש דה-פקטו תוכנית רב-שנתית, שכה קריטית לבניין הכוח של צה"ל, הוא הרמטכ"ל שלצד כהונתו רצה ממשלה במשך ארבע שנים, רב-אלוף במיל' איזנקוט, עם "תר"ש גדעון" שפעלה תחת ממשלת נתניהו הרביעית בין 2015 ל-2019.
אבל האתגר הגדול ביותר של הלוי הוא לאו דווקא ביטחוני או ברכש טייסות הקרב הבאות. כוכבי ואיזנקוט התאמצו מאוד להשאיר את הפלגנות המשתוללת בחברה הישראלית מחוץ לאוהל של מחלקת הלוחמים בגולני והרחק מכותלי החדר של טירוני הנח"ל. לאתגר הזה יתווסף משבר כוח אדם מחריף בצה"ל, ביחידות הטכנולוגיות והקרביות כאחד, עם נטישה של אנשי קבע איכותיים ומשבר מוטיבציה ביחידות היבשה שאינן סיירות.
