פרויקטים

בנקאות דיגיטלית: הרבה יותר מטכנולוגיה

עולם הבנקאות והפיננסים עובר תהליכי דיגיטציה ומאמץ מודלים חדשניים המקשרים בין לקוחות הקצה לעולם הפיננסי. פאנל החדשנות הפיננסית של שבלת ושות', בהשתתפות בכירי הענף מהארץ ומחו"ל, העלה שאלות מרתקות בנושא

בחסות שבלת ושות' 14:2524.12.20
במסגרת סדרת הפאנלים "חדשות המחר" של שבלת ושות', העוסקים בתחומי חדשנות מגוונים ובתחזיות מושכלות באשר לצפוי לנו, התמקד הפאנל האחרון בתחום הפיננסים והבנקאות. את הפאנל ערך והנחה עו"ד עידו שומרוני, שותף הייטק וקרנות סיכון, ומוביל במשותף של תחום הפינטק (FinTech) במשרד. בפני המשתתפים הועלו שאלות ותהיות אודות אתגרים עתידיים בתחום הבנקאות והפיננסים, כניסת שחקנים חדשים לתחום, השתלבות חברות טכנולוגיה ופינטק בענף, בלוקצ'יין ומטבעות קריפטו וכמובן השפעות הקורונה על עולם הבנקאות.

 

משרטטים מחדש את מפת השירותים הפיננסיים

בתחילת הפאנל נשאלו הפאנליסטים לגבי השינויים במפת השחקנים בשוק הפיננסים, כיצד תראה המפה ומי יהיו השחקנים החדשים שיפעלו בה.

 

רקפת רוסק עמינח, לשעבר מנכ"לית בנק לאומי ומייסדת Team8 Fintech - פלטפורמה לבניית חברות פינטק, סבורה כי מפת השחקנים בשוק הפיננסי עוברת שינוי מהותי. למרות הכוחות החזקים הפועלים בשוק כמו כניסת טכנולוגיות חדישות ורגולציות מאפשרות, הגופים המסורתיים נשארו שחקנים דומיננטיים. עם זאת, חווית הלקוח בענף הפיננסיים עדיין רחוקה ממה שהלקוחות רגילים לקבל בענפים אחרים וחברות הפינטק הצעירות אשר מציעות את אותה חווית לקוח פרסונלית, מתקשות לתפוס נתח שוק משמעותי. בנוסף, אנו רואים את כניסתם של שחקנים מחוץ לעולם הפיננסיים, כמו חברות הטכנולוגיה הגדולות, אך בהחלט לא רק הן, אשר ממנפות את כמות המשתמשים שלהן על מנת לייצר אפיקי הכנסות חדשים ממוצרים פיננסיים. לדעתה של רוסק עמינח, מפת התחרות של העשור הקרוב תכלול שחקנים מכל הקבוצות האמורות – הגופים המסורתיים, חברות הפינטק החדשות ושחקנים מחוץ לעולם הפיננסיים, שייצרו שיתופי פעולה ביניהן אשר ימנפו את החוזקות של כל שחקן.

 

עו"ד עידו שומרוני עו"ד עידו שומרוני צילום: אורן דאי

 

נובוטקה סוזוקי (Nobutake Suzuki) נשיא ומנכ"ל Mitsubishi UFJ Financial Group Innovation Partners – זרוע ההשקעות האסטרטגיות של הבנק הגדול ביותר ביפן ואחד מחמשת הבנקים הגדולים בעולם בנכסיו המנוהלים, אשר ביצע כבר מספר השקעות בישראל בשנים האחרונות, דיבר על עלייתם של הבנקים החדשים (Neo Banks) והבנקים הדיגיטליים (Challenger Banks) ברחבי העולם. על אף שיפן נתפסת כמדינה שמרנית, בוצעו בה רגולציות ותיקוני חוק המאפשרים שיתופי פעולה בין בנקים מסורתיים לחברות פינטק. כתוצאה מכך, נוספו ביפן בנקים המספקים שירותי אונליין בלבד (Internet Only Banks). כמו כן, RAKUTEN אתר האי קומרס הגדול ביפן מתקדם בצעדי ענק להכרזתו כספק מרכזי בתחום הפיננסים והבנקאות, וזאת באמצעות רכישות נרחבות.

 

שגיב גרינשפן, מנכ"ל פינסטרה ישראל ומי שעומד בראש קו מוצרי ה-payments של פינסטרה העולמית, השווה את המתרחש היום בשוק הפיננסי למה שהתרחש בשנים האחרונות בשוק הרכב עם כניסת שחקנים חדשים כגון טסלה, גוגל ואובר.

 

בנקים מסורתיים עדיין מושתתים על מערכות לגאסי מיושנות וכפופים לרגולציות המקשות עליהם לרוץ קדימה באופן שבו מתקדמות חברות פינטק ותאגידי ביג-טק כמו גוגל, אפל, אמזון ואחרים, שכבר כבר היום מספקים שירותים פיננסיים כולל תשלומים, חבילות ביטוח ואפילו הלוואות לעסקים. כל השחקנים מבקשים להקדים את המתחרים ולהשיג יתרון יחסי, והפתרון המתבקש הוא לקדם שיתופי פעולה עם חברות פינטק. כבר רואים דוגמאות לכך, כמו מערכות מסחר מתקדמות מ"הדור הבא" המיושמות במספר בנקים בעולם.

 

טל שרון, שותף מנהל וממייסדי פירמת Equitech המייעצת למוסדות פיננסיים בנושאי חדשנות ואימוץ טכנולוגיות פינטק, וכן נשיא קהילת פינטק אביב – איגוד הפינטק הישראלי, נשאל לגבי הפוטנציאל הגלום באימוץ טכנולוגיות פיננסיות, לדעתו המקצועית, טל סבר כי המנצח הגדול היה וישאר משתמש הקצה. מוסדות פיננסיים פינטקים וחברות הטכנולוגיה הגדולות מספקות הצעות ערך ושירותים פיננסיים המותאמים יותר לצרכי המשתמשים. במקביל לאימוץ טכנולוגיות על ידי מוסדות פיננסיים מגיעים ניאו-בנקים כמו Klarna, Revolut המשתמשים במוניטין שבנו בשווקים אירופאים ועושים פעמיהם לשוק האמריקאי. עשרת הבנקים הגדולים בארה"ב מחזיקים ב-50% משווי השוק, בעוד ניאו-בנקים מתחזקים ומגדילים את הפעילות שלהם עד לכ-20% מהשוק. התחרות על לקוח הקצה אינטנסיבית ומוסד שלא יעמוד בקצב יעלם מהמפה.

 

פאנל שבלת ב- ZOOM פאנל שבלת ב- ZOOM

 

בנקאות פתוחה ובנקאות האונליין

חלקו השני של הפאנל עסק בפיתוחים טכנולוגיים ושירותים מתקדמים שאנו צפויים לראות בעתיד הקרוב והרחוק.

 

רקפת רוסק עמינח התייחסה לנושא ה-Neo Banks. הבנקים נדרשים כיום לספק ללקוחות קצה חווית משתמש איכותית וממשק אינטואיטיבי. כאשר רוסק עמינח התחילה בהקמת הבנק הדיגיטלי Pepper במסגרת בנק לאומי בשנת 2014, היו בעולם מעט מאוד דוגמאות מהן ניתן היה ללמוד. כיום קיימים בעולם כמה מאות בנקים דיגיטליים, ביניהן למעלה מ-15 חדי קרן (Unicorns). לטענת רוסק עמינח, האתגר הגדול בו נתקלים כיום בנקים דיגיטליים הוא לא רק בגיוס הלקוחות אלא גם בבניית מודלים עסקיים שמייצרים רווחיות. כדי להתמודד עם שאלת המודל העסקי, בנקים דיגיטליים בעולם החלו להציע שירותי Freemium, בהם הלקוחות נהנים מגישה חינמית לשירותים בנקאיים ובתוספת תשלום מקבלים שירותים אקסקלוסיביים נוספים, המתואמים במיוחד עבורם. לדעתה, סוגיית המודל העסקי היא סוגיה משמעותית שעשויה להשפיע מהותית על המפה הגלובלית של ה-Neo banks.

 

מר סוזוקי התייחס לנושא הבנקאות הפתוחה Open Banking והזכיר את הוראת PSD2 בנושא שירותי תשלום וממשק פתוח לשיתוף מידע (Open API) ושיתוף נתונים פיננסיים עם גורמים שלישיים כגון חברות אשראי וחברות פינטק. הבנקאות הפתוחה מועילה ללקוח הקצה בכך שהיא תעניק ללקוחות שליטה על המידע הפיננסי שלהם. בנוסף הטכנולוגיה מייצרת הזדמנויות לחברות IT ולמפתחי צד שלישי לפתח אפליקציות ושירותים. מי שבהחלט עשוי להרגיש את "נחת זרועה" של הבנקאות פתוחה עלולים להיות הבנקים הגדולים, שמנסים לשמר את מכלול השירותים המקוונים שהם מספקים ללקוחותיהם תחת קורת גג אחת. יהיה עליהם להשכיל ולהפיק את המקסימום ולמצוא מודלים שאינם משחק סכום אפס. סוזוקי הציג בנק קטן מניו ג'רזי ששמו Cross River שהשכיל להרחיב ולגוון את היצע השירותים והמוצרים הדיגיטליים והפך לפלטפורמה מובילה המספקת אפליקציות בנקאיות לצרכנים.

 

שגיב גרינשפן נגע בפן הטכנולוגי וציין כי בהמשך להשוואה בין הבנקים לתאגידי הרכב הגדולים, גם הבנקים יהפכו לפלטפורמות המייצרות את ה"שלד" הבנקאי החזק והאיתן, עליו "ילבישו" תוספים ואפליקציות מעולם הפינטק וטכנולוגיות חדישות. על הבנקים להמציא עצמם מחדש על מנת לחזק את נאמנות הלקוח ולשמור על פרטיותו. הוא צופה כי בעוד כעשרים שנים לא מן הנמנע שכשלקוח יחפש לעבור לבית או דירה חדשה, הבנק יוכל לספק לו גם שירותים נלווים ומקיפים כמו חיפוש בית מתאים, התאמת משכנתה, לאחד הוצאות שוטפות ועוד, הכל דרך ספקים חיצוניים שעובדים תחת פלטפורמה אחת.

 

מטבעות הקריפטו וחדשנות בעידן הפוסט קורונה

טל שרון הוסיף ציין כי מטבעות דיגיטליים הם תנודתיים וכי הבנקים חוששים לעבוד עם חברות המבוססות מטבעות קריפטוגרפים בשל הסיכון הרב הכרוך במוניטין שלהם ובשלות הצעת הערך. עם הכרזת Paypal המאפשרת עתה לרכוש, למכור ולהחזיק מטבעות קריפטוגרפים, ניתנה לגיטימציה על ידי מוביל שוק עם כ-26 מיליון בתי עסק. מוסד שלא יצטרף לתהליך יכול למצוא עצמו לא רלוונטי, אם כי עדיין קיימים מאמצים לפתור אתגרים כמו מתקפות סייבר ופתרונות ביטוח לנכסי קריפטו.

 

מר סוזוקי ציין שתי חברות בתחום הבלוקצ'יין שבפורטפוליו של MUFJ, בעלות היקף פעילות של כ-2 מיליארד דולר. הוא מזהה שני נושאים שמהווים חסם בפני כניסת פעילות חברות בלוקצ'יין בצורה יותר משמעותית לשוק, האחד הוא רגולציה, בתחום זה יפן תופסת תאוצה וכבר נערכת לשינויים רגולטוריים בתחום; והשני הוא יישום, יש לאפשר ליזמים ולמפתחים לבנות פרויקטים על הבלוקצ'יין בתוך האקו-סיסטם הפיננסי.

 

שגיב גרינשפן התייחס לקרקע הפורייה הקיימת כיום ליזמים ומפתחים, ולכך שרוב הבנקים שואפים לאמץ טכנולוגיות ולאפשר שימוש נרחב בבינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML) בשילוב דאטה כדי לייעל תהליכי קבלת החלטות בזמן אמת, ולהגדיל את הערך ללקוח.

 

לקראת סיום הפאנל עלה נושא הקורונה והתמורות שנגרמו בעקבותיה בתחום הבנקאות.

 

שגיב גרינשפן סבר שהקורונה למעשה האיצה את העתיד וקירבה אותו אלינו. הדבר ניכר בתהליכי דיגיטציה, אוטומציה, יישום פתרונות B2B ו-B2C, בנקאות אונליין שקופה, מעבר לבנקאות ענן, הטמעת מערכות SAS ועוד, שהיו קורים גם אלמלא הקורונה, אך בלוחות זמנים ארוכים משמעותית.

 

x