שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
תשתיות

נדל"ן דור 3: בהובלת הנכדים, משפחת ישראל נכנסת להתחדשות העירונית

משפחת הנדל"ן הוותיקה, שפועלת בבירה מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת, משתלבת היטב בתנופת הבנייה, ומסתכלת קדימה באופטימיות: "רק התחדשות עירונית תביא לעיר אוכלוסייה צעירה ואיכותית, ותחזיר אליה את אלה שעזבו לאורך השנים". מיוחד ליום ירושלים

רונן ניב 09:0921.05.20

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

 

ירושלים ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הערים המובילות בישראל בכל הנוגע להתחדשות העירונית, כשהסכם הגג שנחתם בשנה החולפת בין העיריה למשרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מספק לתחום עוד רוח גבית. ההסכם עתיד להוסיף בחמש השנים הקרובות כ-20 אלף יחידות דיור ברחבי העיר, רבות מהן במסגרת מיזמי התחדשות עירונית.

 

מנתוני המנהלת להתחדשות עירונית בירושלים, עולה כי נכון להיום מקודמים בעיר כ-80 פרויקטים בפינוי-בינוי הכוללים 28,681 יחידות דיור בהליכים שונים. לצידן מקדמת העירייה גם היתרי בנייה לפרויקטים של תמ"א 38 עבור מבנים שאינם מתאימים לתב"עות פינוי-בינוי. אשתקד נפתחו תיקים ל-2,328 יחידות דיור במיזמי תמ"א 38, הונפקו 82 היתרים ונוספו 782 יחידות דיור.

"אנו סבורים כי תהליכי התחדשות עירונית מהווים נתיב משמעותי לתוספת יחידות דיור בירושלים", אומר ראש העיר, משה ליאון. לדבריו, "אנו מקדמים תוכניות בנייה בפרויקטים של פינוי-בינוי, במטרה להעלות את איכות חייהם של התושבים דרך שיפור התשתיות, הפיתוח הסביבתי, שדרוג והרחבת הדירות למען הקהילות הוותיקות המתגוררות במבנים, והפיכת השכונות הוותיקות לאטרקטיביות ומבוקשות".

ראש העיר ירושלים, משה ליאון. רוח גבית למיזמי התחדשות עירונית ראש העיר ירושלים, משה ליאון. רוח גבית למיזמי התחדשות עירונית צילום: עמית שעל

 

הצהרות העירייה כי היא רואה בהתחדשות עירונית נדבך מרכזי בעשייתה, מיושמות הלכה למעשה הן באתרי הבנייה והן בגופי התכנון. רק בראשית החודש החליטה הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) על הפקדת תוכנית הפינוי-בינוי הגדולה בעיר במתחם הנורית בשכונת קרית מנחם. במקביל, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה באחרונה פרויקט פינוי-בינוי גדול נוסף ברחוב גולומב בשכונת קרית היובל.

 

קשר משפחתי

תנופת העשייה והפיתוח בירושלים מתמזגת היטב עם פעילותה של משפחת ישראל, אחת המשפחות המזוהות ביותר עם שוק הנדל"ן המקומי. המשפחה החלה את דרכה בענף הבנייה עוד ב-1964, כשכיום בועז ישראל, נציג הדור השני, משמש כמנכ"ל הקבוצה.

 

בתודעה הירושלמית נקשרת משפחת ישראל עם פעילות ענפה למגורים ולמסחר, כשבשנים האחרונות, פנה בועז ישראל גם אל תחום ההתחדשות העירונית – וזאת באמצעות חברת יתד התחדשות עירונית, בה נשמר החיבור המשפחתי והקשר הבין דורי, כשיונתן ישראל, בנו של בועז, ועומר גבאי, חתנו של בועז, מכהנים בתפקידי ניהול בכירים. יתד, היא אחת החברות העסוקות בירושלים, עם למעלה מ-20 פרויקטים בתמ"א 38 ובפינוי-בינוי – שכבר עברו את שלב החתמות הדיירים – בשכונות דוגמת ארנונה, בקעה, המושבה הגרמנית והמושבה היוונית, הרצוג, בית הכרם וטלביה.

 

  נתונים: המנהלת להתחדשות עירונית בירושלים

 

"עתיד המגורים במדינת ישראל טמון בהתחדשות עירונית", קובע בועז ישראל, המשמש גם יו"ר ארגון בוני ירושלים. "הדברים נכונים במיוחד לעיר צפופה כמו ירושלים, המאופיינת במבנים בני עשרות שנים שרבים בהם כבר לא מתאימים יותר למגורים. כאשר מביאים בחשבון את המחסור בעתודות קרקע בירושלים, הרי שהצורך בהתחדשות עירונית מקבל משנה תוקף.

 

"בדחיפת ראש העיר והמנהלת להתחדשות העירונית, אני מאמין שהתחום רק ימשיך ויצבור תאוצה. התחדשות עירונית היא גם הדרך להחזיר את אותם ירושלמים שעזבו במהלך השנים את העיר, ולא פחות חשוב – למשוך אליה אוכלוסייה צעירה ואיכותית".

 

הלוקל פטריוטיזם שמפגין ישראל כרוך בהיכרות המעמיקה של המשפחה עם הדנ"א של העיר ושל תושביה. מיזם הבנייה הראשון של משפחת ישראל היה עוד באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת, ברחוב הרב פרנק. "זה היה פרויקט צנוע שכלל בסך הכל הקמה של בניין בן ארבע קומות ושמונה דירות, אבל מבחינתנו יש לו ערך רב", מספר הנכד, יונתן ישראל. "הפרויקט הזה היה סוג של עסקת קומבינציה, מעין שותפות בין בעל הקרקע ובין היזם. כמו שאנחנו רואים את הדברים, התחדשות עירונית היא יישום מודל עסקאות הקומבינציה במונחים של 2020 - היות ומדובר למעשה בשותפות בין הדיירים, שהם בעלי הקרקע, ובין היזם. עבורנו, יש פה סגירת מעגל, כשאנחנו, בני הדור הצעיר, ממשיכים את המסורת המשפחתית".

בועז ישראל. היכרות מעמיקה עם הדנ"א של העיר ושל תושביה בועז ישראל. היכרות מעמיקה עם הדנ"א של העיר ושל תושביה

 

בגובה העיניים

בנוף ההתחדשות העירונית בירושלים יתד היא שחקן מעט שונה, המבקש להסתכל מעבר לארבעת קירות הדירה. "לצד שיקום, מיגון וחידוש המבנים הישנים, אנו מתמקדים גם במעטפת – אותם שטחים ציבוריים בבניין ובסביבתו, שנותנים את הערך המוסף ומייצרים חוויית מגורים משדורגת", מסביר גבאי.

 

"כדי לעמוד ברף הגבוה שאנו מציבים לעצמנו, נדרשת ירידה עד לפרטים הקטנים ביותר", מרחיב יונתן ישראל. "עומר ואני נמצאים יום יום באתרי הבנייה ומעורבים בכל החלטה. חשוב לנו שהפרויקטים יתכתבו עם אופי השכונות שבהן בחרנו לפעול. כך למשל, במיזם תמ"א 38 ברחוב אמיל זולא הקפדנו שהבניין שאנו מחדשים ישמור על השפה של שני הבניינים הסמוכים לו, המחויבים בשימור מחמיר. זה כמובן מגדיל את ההוצאות ומצריך חשיבה יצירתית ויכולת תמרון, אבל בשביל זה בדיוק אנחנו פה".

 

בפעילותה שמה יתד דגש גם על אינטראקציה הדוקה עם בעלי הדירות. "מבחינתנו הם שותפים, וחד וחלק", מבהיר יונתן ישראל. "לכן הדיאלוג מולם חייב להיות בגבוה העיניים, ולהתנהל בשקיפות וברגישות. ממש עם פרוץ הקורונה השקנו ממשק דיירים מתקדם, באמצעותו יכולים בעלי הדירות לקבל אינפורמציה באשר להתקדמות הפרויקטים, וכמובן להפנות באמצעותו שאלות ולקבל מענה מיידי. התחדשות עירונית היא לא עוד ביזנס, ומי שלא מסוגל להיות קשוב ואכפתי, לא צריך להיכנס לתחום הזה. הקשר שלנו עם בעלי הדירות ממשיך גם לאחר קבלת המפתחות והכניסה לדירות החדשות, כשבפסח האחרון, למרות המצב, דאגנו לעבור דייר דייר, להעניק שי ולאחל חג שמח".

עומר גבאי (מימין) ויונתן ישראל. יתד מקדמת למעלה מ-20 פרויקטים בפינוי-בינוי ובתמ"א 38 ברחבי הבירה עומר גבאי (מימין) ויונתן ישראל. יתד מקדמת למעלה מ-20 פרויקטים בפינוי-בינוי ובתמ"א 38 ברחבי הבירה צילום: איתמר גרינברג

 

 

ואמנם, גם בימי הקורונה, ובזמן שחברות נדל"ן לא מעטות הורידו פרופיל, ביתד הקפידו לשדר עסקים כרגיל. "חוסן מתבטא ביכולת לפעול גם בתקופות משבר", מדגישים בחברה. "ליתד יש את ההון העצמי שמאפשר לה לשמור את הרגל על הגז ולהמשיך לבנות את הפרויקטים שתחת אחריותה. אחד היתרונות של החברה הוא שכל מיזם ומיזם נעשה תחת הפיקוח שלנו, בלי גורמים מתווכים. כך, בעלי הדירות יודעים שיש על מי לסמוך"

 

"יש לנו אהבה גדולה לירושלים, אנחנו נטועים בה וחפצים לראות אותה חוזרת למי זוהרה", מסכם בועז ישראל. "כרטיס הביקור שלנו הוא העשייה הנרחבת בעיר לאורך דורות, ואין לי ספק שטביעת האצבע תורגש פה גם בשנים הבאות".

 

לחזון האופטימי לירושלים שמשמיע ישראל שותפים גם במינהלת להתחדשות עירונית. "אנחנו רואים גידול בהיקפי הפעילות בהתחדשות עירונית משנה לשנה", מציין עמית פוני קרוניש, העומד בראשה. "גם התושבים וגם היזמים מבינים את חשיבותה. הדגשים שלנו הם לעבור משלב התכנון למימושים בפועל, ולתת מענה מקיף לפיתוח התשתיות העירוניות".

 

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>

פאנל התחדשות ראשל"צ
קינסטליך: "ביקשנו ממשרד התחבורה להאריך את הקו האדום עד לראשל"צ"
פאנל התחדשות עירונית 2020
יו"ר הרשות להתחדשות עירונית: "נציג השנה סל תמריצים לרשויות בפריפריה"