שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפטיפ

ממטפלת סיעודית לבת זוג

״הזמנו פועלים, קיבלנו בני אדם" (הסופר השוויצרי, מקס פריש)

בשיתוף משפטיפ - עו״ד ניצן הראל 10:1311.05.17

במהלך העשור האחרון, הלכו ורבו נהלי משרד הפנים בעניין הסדרת מעמד זרים בישראל. נוהל הסדרת מעמד לעובדים בתחום הסיעוד, נוהל הסדרת מעמד בנסיבות הומניטריות, נוהל הסדרת מעמד בני זוג נשואים או ידועים בציבור ואח' כאשר כל נוהל מגדיר באופן ברור מי ומהן הנסיבות לפיהן ניתן לפעול.

 

אך כיצד נתמודד ובאיזה הליך ננקוט כאשר ההגדרות מטושטשות, למשל במקרה בו זוגיות של ממש התגבשה בין עובדת סיעודית זרה ומסורה למטופל? כיצד נפעל לשם קבלת היתר להמשך שהייה עבורה בישראל? מה היא יותר – מטפלת סיעודית או בת זוג והאם, כבת זוג, תסעד את המטופל ובכך בעצם ייאבד זכאותו לעובד סיעודי אחר?

 

על פי רוב, כאשר עובד סיעודי מגיע לראשונה לישראל ומקבל אשרה לשהייה ועבודה בתחום הסיעוד, הוא נרשם באמצעות חברת הסיעוד או חברת כח האדם שהזמינה אותו. כאשר הוא מתחיל לעבוד, זהות המעסיק מדווחת לרשות האוכלוסין וההגירה ובשלב זה מסווג הוא כמי ששוהה בישראל תחת נוהל "סיעוד".

 

לפעמים מתרקם סיפור אהבה כנה בין מטופל למטפלת לפעמים מתרקם סיפור אהבה כנה בין מטופל למטפלת צילום: shutterstock

 

עובד או עובדת המגיעים לישראל לעסוק בסיעוד מורשים לשהות בארץ מספר שנים קצובות ומוגדרות, אך מאחר ואופי העבודה כמטפל סיעודי דורשת שעות רבות וארוכות במהלכן שוהים המטופל והמטפלת יחדיו, רבים המקרים בהם נוצרים קשרים מסוג אחר.

 

קשר זה, גם כאשר הוא אמיתי ואוהב, אינו מתקבל בהבנה על ידי הרשויות, ומשרד הפנים אף שם עצמו כ"שומר הסף" – על מנת "לשמור" על הישראלים בקשרי "נוחות" של הזרים ובקשרי ניצול. בנוסף, משרד הפנים מתקשה לקבל את העובדה שזוגיות אמיתית יכולה להיווצר דווקא מתוך סיטואציה טיפולית זו.

 

מקרה לדוגמא ממשרדנו: נכה צה״ל צעיר , שהתקשה להתחבר עם מטפלים ומטפלות סיעודיות רבות, הכיר מטפלת סיעודית שעבדה עבור אדם אחר בבניין בו דר. כאשר נפטר המעסיק שלה ביקש הוא להעסיקה. כעבור תקופה הפכו לזוג. מצבו הרפואי והנפשי השתפר מאוד ואף נולדה לשניים בת משותפת.

 

כאשר ביקשו לחדש את האשרה, עשו זאת במסלול מטפלת סיעודית אלא שאז, לשכת רשות האוכ' טענה כי הם לא עוד מטופל ומטופלת אלא זוג לכל דבר ועניין, כיוון שלהם, בת משותפת.

 

הבקשה "נתקעה" במלתעות הבירוקרטיה ולא ניתנה בה כל החלטה משך 4 שנים. 4 שנים בהן הייתה האישה "תלויה" ללא כל מעמד בישראל ולא עמדה בתנאי הסף כדי להתחיל בהליך כבני זוג. אך למעשה, היוותה גם מטפלת עבורו. הבעיה שנוצרה הייתה חמורה, מחד היא המשיכה להיות גם המטפלת וגם בת הזוג. לא יכלה לצאת לעבוד במקום אחר ולהרוויח כסף כיוון שאין לה אשרת בעוד הוא, נכה 100% הפסיק לקבל תשלום מביטוח לאומי עבור העסקתה או העסקת מטפלת בכלל.

 

כך נוצר מצב בו נאלצו לכלכל עצמם רק מהקצבה שקיבל. לאחר התערבות המשרד והגשת בקשה מתאימה. קיבל משרד הפנים את הדרישה לתת לה מעמד.

 

עו"ד ניצן הראל עו"ד ניצן הראל צילום: נועה לוסקי

 

בחודש ינואר 2017 ניתן פסק דין (נוסף על רבים לפניו), הדוחה את טענות משרד הפנים בעניין בקשת מטופל ומטפלת אשר ביקשו להסדיר מעמדה. עמדתם הסתמכה בעיקר על דעה קדומה לפיה הגיעה במטרה לסעוד אותו בלבד ואין זה סביר שיהיו זוג כן ואוהב.

 

גם במקרה זה, הזוגיות התגבשה עת סעדה הגברת את בן זוגה כמטפלת סיעודית. הזמן הרב בו בילו יחד עשה את שלו והם הפכו לזוג לכל דבר ועניין.

 

פסק דין זה הינו פסק דין אחד מיני רבים הניתנים כבר תקופה ארוכה כנגד החלטות משרד הפנים אשר שם עצמו כשומר הסף של האדם הסיעודי ונוהג בחשדנות כלפי כל זוגיות בין מבוטח ומטפלת ומבוטחת ומטפל.

 

לסיכום, כאשר נוצר קשר מעבר לקשר הטיפולי בין המטופל הסיעודי לבין המטפל, ניתן להסדיר מעמד אך הדבר תלוי בהליכים בירוקרטים מורכבים. בחירת המסלול המשפטי דרכו תנסו להסדיר את המעמד חייבת להיות בליווי עורך דין העוסק בתחום וזאת על מנת שייעץ לכם מה היא הדרך הפשוטה,הקלה ובעיקר הנכונה ביותר עבורכם.

 

עו"ד ניצן הראל עוסקת בתחום מינהלי והסדרת מעמד, שותפה מנהלת במשרד עו"ד הראל נבון.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x