האימפריה מכה שנית
חברות בנות עשרות שנים עלולות לקרוס בן רגע בעקבות שינויים בסביבתן העסקית. לעומתן, ישנן חברות בנות מאות שנים שהשכילו להכיל את השינויים ואף לגייס אותם לטובתן. סיפורן המרתק של חברות כאלה הנסחרות בשוק ההון
איך קורה שחברה בת יותר מ-150 שנה שורדת את השינויים של המאות ה-20 וה-21 וממשיכה לחיות כאילו דבר לא השתנה? עם כל כך הרבה שינויים טכנולוגיים, מדעיים, חברתיים, גיאופוליטיים, כלכליים, איך זה שמדדי הבורסות השונים בארה"ב מורכבים מכל כך הרבה חברות בנות למעלה מ-100 שנה?
לתשובה לשאלה הזאת יש חלק פילוסופי והוא שבניגוד למקובל לחשוב, הן בטבע והן בעולם העסקים, לא החזק הוא זה ששורד, אלא הסתגלן. מי שיודע להסתגל ולהתאים את עצמו לשינויים סביבו, הוא שישרוד אותם, יצלח אותם וימשיך להתקיים קדימה והלאה. בשוק המניות, לתכונה הזאת יש ערך אדיר, ממנה יכולים ליהנות, כמובן, גם המשקיעים.
על התופעה המרתקת הזאת בשוק ההון בכתבה הבאה.
חברה אנלוגית בעולם דיגיטלי
ניקח לדוגמא את חברת העברות הכספים ווסטרן יוניון (Western Union). דוגמא מרתקת לענקית שהשוק כבר החל להספיד, משקיעים שצפו את נפיחת נשמתה, אבל החברה הוכיחה אחרת. ווסטרן יוניון הנו תאגיד שהוקם ב-1851 והפך למונופול התקשורת הראשון בעולם (מברקים, טלקס, פקס) ומשנת 1871 התרחב והחל לקבע את שליטתו לעשורים הקרובים בתחום העברות הכספים העולמי. עד שיום אחד החל להתפתח לו שוק שאיים להרוס את כל מה שנבנה - העברות הכספים הדיגיטליות.
המודל של ווסטרן יוניון נשען על העברה פיזית של כספים: הפקדה בסניף החברה או סניף דואר בצד אחד של העולם וקבלת מזומנים בסניף החברה בצד השני של העולם, בתמורה לעמלה. מיושן, אבל עובד.
כשהטכנולוגיה החלה לאפשר העברת סכומי כסף באופן דיגיטלי ותוך דקות, החלו האנליסטים לחזות את נפילתו של שוק העברת הכספים ה"אנלוגי". ביחד עם חשיפתן של רשתות הונאה שהשתמשו בשירותי ווסטרן יוניון למטרות הלבנת הון, נראה היה כי זה המסמר האחרון בארון הקבורה של החברה.
בשנת 2012 צנח שער המניה עד ל-12 דולר לעומת שער ממוצע של 20 בעשור לפני כן וכל זאת ללא שחלה הרעה בתוצאותיה. הספירה לאחור החלה והעכברים נטשו את הספינה במהירות. כשהכלים הדיגיטליים העומדים לרשותנו הם פשוטים, מאובטחים ובטוחים יותר – חשבו לעצמם המשקיעים – איזה מקום יש לשירותיו של התאגיד הוותיק? ובכן, מתברר שבהחלט יש מקום.

ת.נ.צ.ב.ה
מה שקרה בעשור האחרון הוא, שמצד אחד, השכילה החברה להבין את השינויים שסביבה והחלה בתהליך דיגיטציה ואף שימוש בביטקוין ובמטבעות דיגיטליים כדי להיכנס לעולם העסקאות המקוונות.
ומצד שני, מה שהמומחים לא שמו לב אליו או לפחות לא לקחו בחשבון לגבי שוק העברות הכספים, הוא שתהליך הדיגיטציה לא היה היחידי שהתרחש באותן שנים. תופעה חברתית/ גיאו-פוליטית יצרה לווסטרן יוניון קהל לקוחות חדש אדיר ממדים: מהגרי העבודה.
רוב מהגרי העבודה העובדים – מקסיקנים בארה"ב, הודים בדובאי, פיליפינים ותאילנדים בארץ ועוד – מעבירים כסף למשפחות שלהם במדינת האם, שהיא לרוב מדינה לא מפותחת. לפיכך, לא ניתן לקבל את הכסף בצורה דיגיטלית, אלא בצורה עתיקת היומין שווסטרן יוניון מצטיינת בה כל כך. כאן גם נכנסת לתמונה הפריסה העולמית המרשימה של החברה, שהייתה אחד המפתחות לכך שהמודל העסקי נותר רלוונטי גם בעולם שהפך דיגיטלי. וכך, הוכיחה החברה שלא כדאי לכתוב הספדים כל כך מהר, המשקיעים חזרו ומנייתה שבה להיצבע בירוק.
בעצם נפגשו כאן שני תהליכים מקבילים ועוצמתיים: בזמן שהעולם הסתגל מחדש לווסטרן יוניון והמשיך להזדקק לשירותים שלה, בחברה לא נחו על זרי הדפנה והכניסו שירותים דיגיטליים. והתוצאה? בין נובמבר 2012 לנובמבר 2014 עלתה המניה ב-55%.
אלטשולר-שחם: יצירתיות וראייה מרחבית בניהול תיקי השקעות. לפרטים לחצו כאן
כדאי לציין, שאפשר והאבולוציה הזו הייתה כבר טבועה בד.נ.א. של ווסטרן יוניון, שהשכילה להתאים את עצמה לשינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת עוד במאה ה-19 עם כניסתו של מכשיר הטלפון, אז השלימו ראשי ווסטרן יוניון מעבר חלק משוק התקשורת להעברות כספים וכך שגשגה החברה והייתה לאחת מבין 11 המניות המקוריות שהופיעו במדד הדאו ג'ונס של וול סטריט.
כשהחיים נותנים לכם לימונים, הכינו לימונדה
הנה דוגמא נוספת ומעניינת. חברת לוג'יטק (Logitech) השוויצרית במקור התבססה מאז 1981 על ייצור מקלדות, רמקולים וציוד היקפי אחר למחשבי PC, באיכות גבוהה ובמחיר סביר. עם עליית הטאבלטים ודעיכתם של המחשבים האישיים, צפה השוק את קריסתה של החברה. מי צריך מקלדת כשיש טאבלט? ובכן, מתברר שגם משתמשי הטאבלט זקוקים למקלדת ואם לא למקלדת בהחלט לזוג רמקולים מעולים שאם אפשר, שיעבדו באופן אלחוטי.
השוק, שכבר החל לתכנן את ביקורי התנחומים אצל החברה והוריד את המניה בעשרות אחוזים, צפה בלוג'יטק מתעוררת, מביטה סביב ויוצאת בקווי מוצרים חדשים המותאמים בדיוק לשוק המתפתח החדש.
החברה השכילה לרכב על גל הצרכנות הענק סביב מכשירי הסמארטפון, הטאבלטים והציוד הנלווה שלהם. ובל נשכחה כי גל הצרכנות הזה הפך במהירות רבה לסוג של תחביב, אם לא הכרח; לכל דגם אייפד חדש שיוצא, למשל, מוציאה החברה ציוד היקפי מתאים. ומי שמשדרג לאייפד חדש, ישדרג את את המקלדת. כך שבמקום לצעוד לעבר השקיעה, לוג'יטק התברגה בזמן הנכון, במקום הנכון, והציעה לקהלים חדשים את המוצרים החדשים שהם כל כך רוצים לקנות.

האימפריה מכה שנית
חברה נוספת ששווה להזכיר, למרות שאת השינוי הגדול שלה עשתה עוד בטרם נסחרה בבורסה, כלומר לא משהו שמשקיעים יכולים היו לנצל לטובתם. ובכל זאת: נטפליקס (Netflix) קבעה את אחד השינויים המעניינים של המאה. חברה שקמה ב-1997 כשירות השכרת עותקים של סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה, שהוזמנו דרך האינטרנט ונשלחו הביתה בדואר במעטפה.
בסוף שנות ה-90 היה מדובר בשיא הקדמה. בלוקבאסטר, רק בלי הסניפים. אימפריה. מאז, נעלמה בלוקבאסטר ונטפליקס? הסתכלה סביב והפכה לחברה הראשונה שמציעה שירותי צפייה בסטרימינג, בעזרת הסכמים עם אולפנים הוליוודיים. שנים ספורות מאוחר יותר, השלימה נטפליקס מהפך נוסף והפכה ליצרנית תוכן איכותי ומצליח עם סדרות סופר פופולריות ואיכותיות כמו "כתום הוא השחור החדש" ו"בית הקלפים".
את הסדרות האלו היא מייצרת על בסיס מנגנון חיזוי העדפות של תכנים ע"י הצופים (מנגנון שהשיקה ב-2009). ב-2011 כבר תפסה נטפליקס את המקום הראשון בדירוג התעבורה באינטרנט בצפון אמריקה ועברה את האתר ביטורנט. במשפט אחד נזכיר כי מדובר בעניין משמעותי במיוחד, בעולם המשתנה של צריכת תכנים חוקיים בתשלום ושמירה על זכויות יוצרים ברשת אל מול שוק ההורדות החינמיות-פיראטיות העצום.

האבולוציה ההדרגתית הזו התאפשרה דווקא בגלל שהחברה לא הייתה נתונה ללחצים של בעלי מניות חסרי סבלנות, שכן היא הפכה לחברה ציבורית רק לאחר שהשלימה את המהפך למעצמת תוכן.
בקיצור, המסקנה המתבקשת מסיפורים אלו, היא שכמשקיעים אל לנו להספיד חברות בטרם עת. יתרה מזאת, חיפוש אחר חברות שאיום מרחף מעליהן, אך יידעו להכיל את השינוי ואף לרתום אותו לטובתן – יהיה השקעה טובה ומניבה לאורך זמן.
להשקיע בחוכמה, לנצל הזדמנויות ולראות את השוק עם אלטשולר שחם. לפרטים לחצו כאן >>>
---
אלטשולר שחם בע"מ עוסקת בשיווק השקעות ובניהול תיקים ולא בייעוץ השקעות. אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
אין באמור לעיל בכדי להוות התחייבות לתשואה עודפת. אין בתשואות עבר כדי להבטיח תשואה עודפת כלשהי בעתיד. לגילוי נאות


