• תפריט
פנאי

"רוע מפחיד אותי"

אלדד אילני, איש הייטק ומחבר סדרת ספרי הילדים המצליחה "הסיפור המושלם", מוציא ספר שישי, לא מתרגש מההשוואה לינץ לוי ולא ממהר לכתוב למבוגרים

רעות ברנע 09:1301.01.15

אלדד אילני, איש הייטק ומחבר סדרת ספרי הילדים המצליחה "הסיפור המושלם", מוציא ספר שישי בסדרת רבי־המכר ומרוצה מקיומם של שני העולמות בחייו. הוא מנהל פרויקטים בסכומי עתק אבל עדיין, מלאכת הכתיבה מעוררת בו רגשות עזים. "אני מרוויח בממוצע 2.5 שקלים על כל ספר - זה לא סכום מספיק בשביל להתפרנס", הוא אומר, "האמת? אחד הדברים שאני הכי נהנה מהם הוא להסתובב בעולם מערכות המידע ולהגיד 'היי, אני גם סופר', ולשמוע מאנשים שהילדים שלהם קוראים את הספרים שלי. מצד שני, כיף לי לבוא להוצאה ולדעת שיש לי את הדיי ג'וב שלי".

 

לא דידקטי

 

את דרכו בכתיבה החל אילני (59) במסגרת לימודי קולנוע באוניברסיטה, שם כתב סיפורים קצרים למבוגרים שנשארו לרוב במגירה. את הספר הראשון בסדרת "הסיפור המושלם" הוא כתב לפני 11 שנה לקטן משלושת ילדיו, יובל, שהיה בן 8. "הוא אהב את הסיפור, אז העברתי אותו לחברים. כולם שאלו אותי למה אני לא מפרסם, אז שלחתי אותו להוצאות שונות. ואז הגיעו מכתבי הדחייה".

 

אלדד אילני אלדד אילני צילום: עמית שעל

 

אז למה לא הוצאת בהוצאה עצמית?

"להוציא ספר לבד זה אפשרי, זה סיפור של 20–30 אלף שקל. אבל היתה חשובה לי ההכרה. אחרי שנה של דחיות קיבלתי טלפון מהוצאת 'כנרת זמורה ביתן' ואחרי שלוש וחצי שנים יצא הספר הראשון. זה גרם לי לחשוב שהתחום הזה הוא לא נורמלי. אני מנהל פרויקטים של חברות במיליארדי דולרים בתשעה חודשים. אז שלוש וחצי שנים כדי להוציא ספר?".

 

אבל הציפייה השתלמה. מאז יצא הספר הראשון ב־2009, כתב ופרסם אילני עוד חמישה, שנמכרו ב־70 אלף עותקים, ובימים אלה הוא מוציא את השישי בסדרה, שנקרא "ארבעת השלדים".

 

מדובר בסדרה של ספרי הרפתקאות לילדים בגילי 7–12, שבה אב ממציא סיפורים עבור בנו יובל, שהוא שותף פעיל בבניית הסיפור. "אני טווה עלילות אינטראקטיביות מול יובל וחבריו", מסביר אילני. "ההבדל היחיד בין כל הספרים הוא איך שהם כתובים. חשוב לי להעביר שה'איך' הוא יותר חשוב מה'מה'".

 

אז יש לך מטרה דידקטית?

"לא, לא דידקטית אלא הומנית. יותר מכל אני הומניסט. רוע מפחיד אותי וטיפשות מעצבנת אותי. בכל ספר יש עיסוק בתכונה אנושית בעייתית שמובילה למסר. למשל, באחד הספרים יש מלך רומני שיש לו יועצים שעושים דברים איומים. בסיפור המסגרת יש ילדה שמקשיבה לי, המספר, ואומרת שהם לא נראים רעים. אז אני מסביר שלפעמים אנשים עושים דברים איומים רק כי המלך שלהם אמר. זה המסר שאני מעביר פה: השליטים בעייתיים? תשמרו על חוט שדרה".

 

לא תקשורתי

 

את המסרים שלו מעביר אילני באמצעות הומור, מה שמוביל להשוואה המתבקשת לסדרה הכי לוהטת כרגע - ספרי "דוד אריה" של ינץ לוי. מעבר לזה שהם חולקים את קוראים, הם חולקים גם את אותה ההוצאה, אותה העורכת ואותו מאייר, יניב שמעוני.

 

אילני לא ממש מתרגש מההשוואה. "לא קראתי את הספרים של לוי, ואני לא יודע אם הוא קרא את שלי", הוא אומר. "את התהליך התחלתי עם עורכת אחרת והעבירו אותי לאחת חדשה, וגם עניין המאייר קרה במקרה. אני מקנא בעצמי ששמעוני הסכים לאייר לי את הספרים, הוא נותן להם חיים בצורה שונה לגמרי".

 

לוי זוכה לחשיפה רבה, בעוד אתה לא התראיינת מעולם. איך זה?

"אין לי מושג קלוש. מצד אחד זה מוזר, ומצד שני זה מחמיא שהגעתי לרשימת רבי־המכר בלי כתבה אחת בעיתון".

 

מה לגבי כתיבה למבוגרים?

"זו עבודה הרבה יותר קשה, שבשבילה צריך לקחת ימי חופש. אני עובד עכשיו על ספר לבני נוער שדורש ממני עבודה כמו על חמישה ספרי ילדים".

 

אז אף פעם לא לקחת חופש לכתיבה?

"לא. אני כותב בלילה, בסופי שבוע ובנסיעות עבודה. אחת התכונות הטובות וגם הקללות הגדולות שלי הן שאני נורא חרוץ. כשהתחלתי לכתוב, אמר לי חברי אורי אדלמן ז"ל: 'עזוב הכל ותכתוב רומן'. במקום זה הלכתי לנהל פרויקט לשנה, בה עבדתי 12–14 שעות ביום. פחד אלוהים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x