• תפריט
לונדון 2012

אז... אירוח אולימפיאדה: שווה או לא שווה?

בסוף השבוע זה קורה: לונדון 2012 יוצאת לדרך. כמה אולימפיאדות הסתיימו בהצלחה כלכלית/חברתית? התשובה תדאיג את הבריטים

אוריאל דסקל 09:0522.07.12

בעידן של משבר כלכלי עולמי, מיתון כפול בבריטניה ותחזיות צמיחה פסימיות, השאלה "האם האולימפיאדה משתלמת למארחת" קריטית מתמיד.

 

הוועד האולימפי הבינלאומי משוכנע כי האולימפיאדה היא מנוע כלכלי לכל כלכלה וזוקף לזכותו הצלחות רבות. למשל, על הפריחה היפנית בשנות השישים טוען אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC), אחראית האולימפיאדה שנערכה בשנות השישים ביפן. "לפני טוקיו 1964 מותגים כגון סוני היו נחשבים לנחותים, ואחרי האולימפיאדה מותגה המדינה מחדש והביאה לצמיחה אדירה", אמר גלעדי. דברים דומים נאמרים על האולימפיאדה בסין ומותגים כגון הייסנס.

 

  •  מונטריאול, קנדה (1976) - כישלון, צילום: cc by RedAndr
    מונטריאול, קנדה (1976) - כישלון
    |
    צילום: cc by RedAndr
  •  לוס אנג'לס, ארה"ב (1984) - הצלחה
    לוס אנג'לס, ארה"ב (1984) - הצלחה
  •  סיאול, דרום קוריאה (1988) - הצלחה, צילום: cc by Nagyman
    סיאול, דרום קוריאה (1988) - הצלחה
    |
    צילום: cc by Nagyman
  •  ברצלונה, ספרד (1992) - הצלחה, צילום: cc by by Sean MacEntee
    ברצלונה, ספרד (1992) - הצלחה
    |
    צילום: cc by by Sean MacEntee
  •  אטלנטה, ארה"ב (1996) - הצלחה
    אטלנטה, ארה"ב (1996) - הצלחה
  •  סידני, אוסטרליה (2000) - כישלון
    סידני, אוסטרליה (2000) - כישלון
  •  אתונה, יוון (2004) - כישלון
    אתונה, יוון (2004) - כישלון
  •  בייג'ינג, סין (2008) - הצלחה, צילום: cc by Chen Zhao
    בייג'ינג, סין (2008) - הצלחה
    |
    צילום: cc by Chen Zhao

ואולם, ה־IOC הוא גוף אינטרסנטי שמן הסתם רוצה להבליט כמה שיותר עד כמה האולימפיאדות עושות רק טוב למדינות המארחות. מה שבטוח זה שמי שמרוויח בטווח הקצר, זה בעיקר הוועד האולימפי הבינלאומי, שרושם רווחים של כמה מאות מיליוני דולרים מכל אולימפיאדה. וזה ככה מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, אז רשם ה־IOC רווח של 225 מיליון דולר - בעיקר בזכות כניסתם של ספונסרים למשחקים. הרווחים האולימפיים מאז נובעים בעיקר מעלייה במכירות של ה־IOC - חסויות וזכויות שידור. לשם השוואה, בטוקיו 1964 מכר ה־IOC את זכויות השידור בפעם הראשונה עבור סכום של מיליון דולר. לאחרונה מכר ה־IOC את זכויות השידור לארבע אולימפיאדות (חורף וקיץ מ־2014 עד 2020) ב־4.38 מיליארד דולר ל־NBC, לשידורן בארה"ב בלבד.

 

אולם פאלאו ג'ורדי בברצלונה. האולימפיאדה הכי טובה בכל הזמנים התקיימה בברצלונה? אולם פאלאו ג'ורדי בברצלונה. האולימפיאדה הכי טובה בכל הזמנים התקיימה בברצלונה? צילום: cc by Almusaiti

 

ברצלונה - כלל או יוצא מן הכלל?

 

האולימפיאדה המוצלחת ביותר, מכל הבחינות, עבור ה־IOC ועבור המדינה המארחת - ולכן היא האולימפיאדה שהוועד האולימפי הבינלאומי תמיד מבקש להתייחס אליה כשמבקשים לבחון כמה אולימפיאדה יכולה לתרום לעיר ולעם - היא אולימפיאדת ברצלונה, שנערכה בעיר הספרדית ב־1992. "בזכות האולימפיאדה הפכה ברצלונה לאחת מערי התיירות הגדולות בעולם", אומרים ב־IOC.

 

ואכן, ברצלונה נחשבת עד היום לאולימפיאדה המוצלחת ביותר. לא רק במובן של הפיכת ברצלונה לייעד תיירותי ומיתוגה מחדש אלא במובן של מורשת אמיתית - הליך מודרניזציה שעברה העיר נזקף לזכות האולימפיאדה. ה־IOC בעצמו לא שם את הכסף הגדול - יש לזכור. הוא פשוט נתן לעיר את הזכות לארח את המשחקים. עלות המשחקים עמדה על 9.4 מיליארד דולר - סכום שיא בזמנו. נבנתה טיילת חדשה, שמחברת את הכפר האולימפי לעיר, ובעקבות זאת צמח מספר המסעדות על החוף מ־7 ל־70. גם נמל חדש ויפה נבנה והפך ליעד תיירותי. על פי הערכות של אז, האולימפיאדה עצמה הניבה רווח של 5 מיליון דולר למארגנים, אבל מאז ההשפעה שלה על כלכלת ברצלונה נאמדת ביותר מ־72 מיליארד דולר. מורשת נוספת שיש לזקוף הרבה לזכות המשחקים האולימפיים היא הבום הספורטיבי הספרדי. התשתית הספורטיבית שנבנתה בספרד כולה בזכות האולימפיאדה היתה בסיס מצוין לספורטאים ולמאמנים ספרדים וגם העניקה לדור שלם של צעירים השראה אדירה. ההצלחות של כוכבים כגון רפאל נדאל ונבחרת הכדורגל הספרדית - מקורן באולימפיאדה המוצלחת. אגב, ההצלחות של הנבחרת הספרדית, על פי הערכות, הביאו לעלייה של 20% בתיירות למדינה, כך שבאופן עקיף - האולימפיאדה בברצלונה ממשיכה לתרום למדינה, שסובלת קשות מהמשבר הכלכלי.

 

אבל האם שאר האולימפיאדות עד כדי כך מוצלחות? ב־CNBC עשו בדיקה מקיפה לגבי הכדאיות של המשחקים (החורף והקיץ) והגיעו לתוצאות אמביוולנטיות לגבי זה. אנחנו נתמקד באולימפיאדות הקיץ מ־1976 והאם הן הפכו להצלחה או כישלון.

 

 

קן הציפור היום. נראה מוזנח קן הציפור היום. נראה מוזנח צילום: רויטרס

 

סין תחילה

 

נתחיל באולימפיאדה הקודמת - בייג'ינג 2008. האם היא היתה הצלחה או כישלון? על פי CNBC, מדובר בהצלחה. המשחקים היו היקרים ביותר בכל הזמנים - עלויות של יותר מ־40 מיליארד דולר. אבל מדובר בהשקעה בתשתיות רבות שלא היו קיימות בבירת סין ולא הותירו את מדינת הענק בחובות. העיר נהנתה מכבישים חדשים, תחבורה ציבורית חדשה, שדה תעופה חדש וגם פארקים ושטחים ציבוריים חדשים נפתחו. בייג'ינג אמנם לא הפכה ללהיט תיירותי עולמי, אבל היא כן מוקד לתיירות פנים נרחבת - וכשיש לך מיליארד תיירים פוטנציאליים, זה אחלה פוטנציאל. המתקנים הספורטיביים, לעומת זאת, לא הפכו ללהיט גדול - ההפך. כיום נראים המתקנים די מוזנחים (כך על פי תמונות של דייוויד גריי מרויטרס, כתב שביקר באזורים האולימפיים). מתקן הדגל הגדול - אצטדיון "קן הציפור" - נותר "חסר עבודה" לאורך השנים וכך גם מתקנים אחרים, שבבעלות האוניברסיטאות, שלא השכילו לתחזק את המתקנים בצורה נכונה. עם זאת, אולימפיאדת בייג'ינג עדיין נחשבת להצלחה עבור העיר.

 

 

הפגנות באתונה. הממשלה כיסתה את ההוצאות האולימפיות ונכנסה לצרות שמשפיעות על המדינה כולה עד היום הפגנות באתונה. הממשלה כיסתה את ההוצאות האולימפיות ונכנסה לצרות שמשפיעות על המדינה כולה עד היום צילום: בלומברג

 

כאוס זו מילה יוונית

 

יוון 2004 היא כנראה הדוגמה המושלמת לסכנות הכרוכות באירוח אולימפיאדה. המשחקים היו מוצלחים מבחינה ספורטיבית וגם מבחינת ה־IOC, למרות החששות ("כאוס זו מילה יוונית", נאמר על ידי חברי ה־IOC, חודשים ספורים בלבד לפני טקס הפתיחה באתונה). אבל יוון סבלה ועדיין סובלת מהמשחקים הללו. התקציב הממשלתי לאולימפיאדה נופח מעבר לכל פרופורציה, 14–15 מיליארד דולר על פי סיבן וון, פרופסור להיסטוריית ספורט באוניברסיטת ווילפריד לורייר הקנדית. ועל פי הערכות אחרות, אחת הסיבות לחוב העצום של יוון היא המשחקים האולימפיים וההוצאות הממשלתיות עליהם. על פי הערכות שנעשו אחרי המשחקים, ההפסד מהמשחקים היה שווה ערך ל־50 אלף יורו לכל משק בית ביוון. בנוסף, אתונה התקשתה להפוך את המשחקים בעיר לזרז למודרניזציה, וכיום רוב המתקנים שהוקמו בכסף רב פשוט "נרקבים בשמש". על פי הדיווחים ביוון, 21 מ־22 המתקנים שנבנו כלל לא בשימוש. הפארקים שתוכננו להקים לא הוקמו והתשתיות לתחבורה הציבורית, שנבנתה לקראת המשחקים, היו כל כך גרועות שהן יצרו יותר בעיות (כגון הצפות) מאשר יתרונות. הממשלה, כאמור, כיסתה את כל ההוצאות וזה, כאמור, החל בהליך ההרסני, שבסופו נותרה יוון שבורה ומעוכה אל מול האיחוד האירופי.

 

 

בית האופרה בסידני. נהוג לחשוב שהאולימפיאדה היתה מוצלחת, אבל משלמי המיסים האוסטרליים שילמו הרבה מאוד על התענוג לארח את המשחקים האולימפיים ב-2000 בית האופרה בסידני. נהוג לחשוב שהאולימפיאדה היתה מוצלחת, אבל משלמי המיסים האוסטרליים שילמו הרבה מאוד על התענוג לארח את המשחקים האולימפיים ב-2000 צילום: בלומברג

 

סידני משלמת

 

נהוג לחשוב שאולימפיאדת סידני 2000 היתה הצלחה כבירה. ואכן, מבחינת הפופולריות וההצלחה המסחרית של המשחקים כך היה. ואולם, הרווחים לעיר עצמה היו קטנים. כרגיל, תוכניות לחוד ותקציבים לחוד. המשחקים היו אמורים לעלות כ־1.5 מיליארד דולר ובסוף עלו יותר מ־3.8 מיליארד דולר, והציבור האוסטרלי שילם על שליש מכך. על פי דו"חות באוסטרליה, המשחקים לא העלו את התיירות לעיר ולא שיפרו את ההשתתפות של האוסטרלים בספורט. בנוסף, על פי סו הולידיי, האחראית למשחקים: "סידני משלמת כעת את המחיר על האולימפיאדה".

 

אכזבה נדירה

 

אטלנטה 1996 היא האולימפיאדה שב־IOC הכי שונאים. אחרי ההצלחה בברצלונה, ציפו לאולימפיאדה "מופרטת" יעילה ורווחית, בעיקר פריפריאלית. אבל פיגוע טרור שהרג צופה, בעיות תחבורה ומחשוב, וביקורות על "מסחריות יתר", פגעו ב־IOC. עם זאת, הכספים מהתאגידים הביאו לכך שלא היו חובות לאטלנטה והמתקנים הספורטיביים הגדולים הם כיום הבתים של קבוצות הפוטבול והבייסבול של העיר. בנוסף, העיר שופצה היטב והאזור העני נהנה מהכנסות גבוהות. אוניברסיטת ג'ורג'יה טק משתמשת באצטדיון האולימפי, ומבנים רבים, כולל מוזיאונים ואטרקציות אחרות, נבנו ברחבי העיר. "המשחקים היו זרז לפיתוח האורבני של אטלנטה, שנמשך עד היום", אמר דאשי מארשל, מתכנן העיר, ל"ניו יורק טיימס". אז אטלנטה 1996 היא מקרה נדיר של הצלחה של העיר לצד אכזבה עבור ה־IOC.

 

 

סיאול, דרום קוריאה. האולימפיאדה סייעה להפוך את דרום קוריאה לכלכלה השלישית בגודלה באסיה סיאול, דרום קוריאה. האולימפיאדה סייעה להפוך את דרום קוריאה לכלכלה השלישית בגודלה באסיה צילום: shutterstock

 

מעבר לדמוקרטיה

 

סיאול 1988 נחשבת עד היום לזרז שהוביל למעבר דרום קוריאה מדיקטטורה צבאית לדמוקרטיה פורחת. המשחקים עלו 4 מיליארד דולר, אבל אף על פי שנראו, על פי המקטרגים, כ"ניסיון לתת לגיטימציה" לגנרל צ'ון דו־הואן בזמן הפגנות רבות נגדו, החשש מכישלון הסברתי ומסחרי של האולימפיאדה הפך לאחת הסיבות שהוחלט לערוך בחירות ישירות בדצמבר 1987. אחרי הליך הדמוקרטיזציה שעברה המדינה לקראת האולימפיאדה, המשחקים הביאו לכמויות אדירות של משקיעים מערביים שהפכו את קוריאה הדרומית לכלכלה השלישית בגודלה באסיה. בנוסף, המורשת הספורטיבית שהותירו המשחקים פשוט מצוינת. התשתיות שנבנו אפשרו לבנות ספורטאי־על - כגון ז'י סונג פארק, ששיחק במנצ'סטר יונייטד עד הקיץ הנוכחי. "לפי 1988, המטרות הספורטיביות שלנו היו צנועות", אמר יון קאנג רו, דיפלומט קוריאני ל"קוריאה טיימס", "אבל אחרי האולימפיאדה ב־1988 זה השתנה לחלוטין".

 

"החוב הגדול"

 

לוס אנג'לס 1984 היתה, כאמור, האולימפיאדה הרווחית הראשונה של ה־IOC וגם מצוינת עבור העיר, שכמעט ולא בנתה מתקנים חדשים, אלא בעיקר שיפצה את עצמה לקראת המשחקים. רק שני מתקנים נבנו וסך ההוצאה עמד על 546 מיליון דולר, שלא יצאו מהכיס של משלם המסים. העובדה שנכנסו ספונסרים חדשים למשחקים בפעם הראשונה ושתעשיית זכויות השידור בדיוק התחילה את הצמיחה האדירה שלה, סייעה להפוך את המשחקים לרווחיים מאוד לעיר ועל פי הערכות, 40% מהרווחים הועברו לגופי ספורט לנוער. על פי הערכות, האימפקט הכלכלי של המשחקים עמד על 3.3 מיליארד דולר.

 

על המשחקים במוסקבה 1980 כמעט ואין פרטים פיננסיים, אבל אחרי שהם התקיימו ואחרי המשחקים במונטריאול ב־1976, המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס היו גלגל ההצלה של התנועה האולימפית. לא פחות.

 

מונטריאול 1976 תמיד תיחשב לגרועה ביותר עבור העיר המארחת (מבחינה פיננסית). שלושה עשורים לקח לעיר לשלם את העלויות של המשחקים (1.5 מיליארד דולר לפחות). את החוב האולימפי ממשלת קוויבק, המחוז הקנדי שאירח את המשחקים, סיימה לשלם רק ב־2006. האולימפיאדה הזו זכתה לתואר "החוב הגדול". בנוסף, בעיות בנייה ועבודה (שביתות במהלך ההכנות) הובילו לבנייה מסובכת של האצטדיון האולימפי (שהושלם רק ב־1987 וב־1991 ו־1999 חלקים גדולים ממנו קרסו).

 

 

בוריס ג'ונסון, ראש העיר לונדון. האולימפיאדה תביא לצמיחה או תכניס לחובות? בוריס ג'ונסון, ראש העיר לונדון. האולימפיאדה תביא לצמיחה או תכניס לחובות? צילום: איי אף פי

 

אז משתלם?

 

אם נעשה חישוב של כל האולימפיאדות (חורף וקיץ) מאז 1976, כמחצית מהמשחקים האולימפיים הסתיימו במפח נפש עבור המארחות. 8 מ־15 אולימפיאדות הוגדרו על ידי CNBC כ־Bust, כלומר כישלון. אם אולימפיאדת לונדון, שבינתיים, על פי התוכניות, אמורה להיות רווחית ומוצלחת לעיר הבירה הבריטית, תוגדר בסופו של דבר כמוצלחת - אז יהיה מדובר בשיעור הצלחה של 50% עבור המשחקים. הצלחה או כישלון של מדינה כנראה לא ממש תלויים ב־IOC אלא יותר ביכולת של המדינות למנף את המשחקים למיתוג המדינות מחדש וביכולתן להימנע מחובות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x