• תפריט
התעשייה

מהפכת המימון של תעשיית ההייטק: לחץ OK להשקעה בסטארט-אפ

חוק חדש שמקדם הממשל האמריקאי משדרג את האתרים שמציעים Crowd Funding ומאפשר לכל אזרח להשקיע בחברות סטארט-אפ. אתרים כמו קיקסטארטר יוכלו להפוך לתחליף לקרנות הון סיכון וגם חברות ישראליות ירוויחו מהשינוי, אבל לא בטוח שהוא יהיה טוב למשקיעים

אסף גלעד 11:2328.03.12

כל אזרח אמריקאי יוכל להפוך למשקיע הייטק, על פי חוק חדש שעבר בסנאט האמריקאי בשבוע האחרון. החוק, שנקרא Crowdfunding Act (מימון מההמונים) וזכה לתמיכה גורפת של ממשל אובמה, ישמח בוודאי גם סטארט־אפים ישראליים רבים שרשומים בארה"ב, אשר יוכלו לגייס כסף מציבור משקיעים חדש.

 

המודל של מימון מההמון, שבו כל אחד עם מעט כסף בכיס יכול להשקיע במיזמים כראות עיניו, הפך טרנדי בשנים האחרונות, אך במודל מעט אחר מזה שאליו התכוון המחוקק האמריקאי. אתר Kickstarter הפך לדוגמה הבולטת, שמאפשרת למיזמים לגייס כסף מההמונים על בסיס מצגת קצרה. אבל ההשקעה במיזם נחשבה לתרומה, תמורת פרס קטן כזה או אחר.

 

הזמר דיוויד ברוזה, למשל, גייס דרך האתר מימון להקלטת האלבום החדש שלו, ובתמורה העניק פרסים לתורמים — עותק חתום של האלבום החדש, למשל, אך לא שיתף ברווחים ממנו. כך, המשקיעים שתרמו באתר קיקסטארטר 200 אלף דולר לסטארט־אפ Diaspora, שביקש להקים רשת חברתית בעלת מאפייני פרטיות מהפכניים, לא יכלו לקבל מניות בחברה, אלא רק פרסים כמו סטיקרים וחולצות, והתורמים הכבדים באמת קיבלו מחשב חדש הכולל בתוכו את תוכנת הרשת החברתית החדשה.

 

החוק החדש עדיין כפוף לאישור פורמלי של בית הנבחרים, נשיא ארה"ב ולרגולציה של רשות ניירות הערך בארה"ב (SEC). השינוי שהוא מציג לא צפוי להיכנס לתוקף לפחות עד סוף השנה הנוכחית.

 

מסדירים את ההשקעות של ההמון

 

החוק האמריקאי מאפשר גיוסים ללא תשקיף רק בהקצאות פרטיות למשקיעים "מקצועיים" ולמספר מצומצם של משקיעים שהם לא מקצועיים, מה שהפך גיוס פרטי דרך האינטרנט ללא אפשרי.

 

החוק מגדיר מיהו משקיע מקצועי (accredited investor): עליו להיות בעל הון של לפחות מיליון דולר או להרוויח שכר שנתי ממוצע של כ־200 אלף דולר. השינוי שעבר בסנאט בימים האחרונים מתיר לראשונה לחברות לגייס דרך האינטרנט ללא תשקיף, ולאפשר גם לאלה שמרוויחים פחות מ־100 אלף דולר בשנה להכניס את היד לכיס ולהשקיע במיזמים 2,000 דולר בשנה או 5% מהמשכורת השנתית, הגבוה מביניהם.

 

משקיעים שמרוויחים מעל 100 אלף דולר יוכלו להשקיע עד 100 אלף דולר בשנה, אך לא יותר מ־10% מהמשכורת השנתית. החוק החדש מגדיר כי חברה לא תוכל לגייס יותר ממיליון דולר בשנה באמצעות אתרי מימון. במקביל רשאית כל חברה לגייס ממשקיעים "מקצועיים", מגופים מוסדיים או מקרנות ללא הגבלה של סכום, תחת חוקי רשות ניירות הערך.

 

שינוי נוסף משמעותי קשור למספר בעלי המניות. עד כה חברה שיש לה יותר מ־500 בעלי מניות היתה חייבת בדיווח זהה לזה של חברה ציבורית, והחוק מעלה את הרף ל־2,000, ולא כולל בספירה עובדים שהפכו לבעלי מניות בעקבות מימוש אופציות.

 

אתרי האינטרנט בארה"ב המתמחים במימון המוני פעלו כלובי להעברת החוק. בין האתרים שעשויים להרוויח מהתקנות החדשות נמצאים Crowdfunder.com ו־Circleup.com, שניהם צפויים להגיש בזמן הקרוב לרשות ניירות ערך האמריקאית אישור להפעיל אתר לגיוס הון למיזמים. דווקא קיקסטארטר, האתר הפופולרי יותר בתחום, צפוי להישאר מחוץ למשחק. מייסדיו בחרו כבר עם הקמתו לתמוך במיזמים יצירתיים ולא לעשות עסקים.

 

 

החברות הישראליות יעדיפו להירשם בארה"ב

 

"מדובר במהפכה בעולם מימון הסטארט־אפים", אומר ל"כלכליסט" עו"ד איתי פרישמן, שותף וראש משותף של מחלקת טכנולוגיה במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'. "לראשונה, מתיר הסנאט בארה"ב לגייס הון דרך האינטרנט, תוך שהחברות המגייסות מספקות מידע מינימלי, שלא כמו בבורסה הרגילה. אלה חברות קטנות, שכל אחד מאיתנו יכול להקים מחר בבוקר, ושלא חייבות בדיווחים ציבוריים". עם זאת, מדגיש פרישמן, חברות שיגייסו כסף על פי התקנות החדשות יחויבו להגיש דו"חות כספיים שנתיים לבעלי המניות באופן פרטי.

 

עד כמה ייהנו מהתקנות החדשות חברות ישראליות? "התקנות רלבנטיות אך ורק לחברות ישראליות שיתאגדו בארה"ב", מסביר פרישמן. "סטארט־אפים ישראליים מוקמים בצורה זו ומקיימים פעילות בישראל באמצעות חברה־בת מקומית, והחוק האמריקאי החדש יהיה תקף עבורם. אין ספק שהתקנות הללו יעודדו רישום מלכתחילה של חברה ישראלית בארה"ב".

 

בנוסף, חברה ישראלית שתהיה מעוניינת לגייס לפי החוקים החדשים תוכל לעשות זאת רק ממשקיעים אמריקאים. החוק בישראל מגביל את מספר בעלי המניות בחברה שאינה נסחרת ל־35. "עכשיו יש לראות כיצד תגיב רשות ני"ע בישראל לחוק החדש", אומר פרישמן.

 

עו"ד איתי פרישמן. "התקנות רלבנטיות לחברות ישראליות שיתאגדו בארה"ב. יש כבר חברות כאלה, שמקיימות פעילות בישראל באמצעות חברה-בת מקומית" עו"ד איתי פרישמן. "התקנות רלבנטיות לחברות ישראליות שיתאגדו בארה"ב. יש כבר חברות כאלה, שמקיימות פעילות בישראל באמצעות חברה-בת מקומית" צילום: עמית שעל

 

ניצול לרעה הוא רק עניין של זמן

 

אריק מרמורשטיין, שייסד יחד עם חברו נדב טרנטר־מוזר את אתר גיוס ההמונים הישראלי מימונה, סבור שתיקון דומה לחוק הישראלי יוכל לאפשר לחברות ישראליות רבות יותר לגייס כסף ואולי אף להינצל מחידלון.

 

"אין סיבה שישראלים יוכלו לעמוד בתור למפעל הפיס או לקזינו בלאס וגאס, אבל לא יוכלו להשקיע חלק מכספם בחברות פרטיות שיפתחו את הטכנולוגיה של המחר", הוא אומר ל"כלכליסט". "הגיע הזמן לאפשר לעסקים קטנים להתרומם על ידי אמון הציבור, כי הרי מרביתו של הכסף הציבורי מושקע בחברות ציבוריות, אף שרבים מהמשקיעים אינם טורחים לבדוק את מצבן הפיננסי. יש כאן פוטנציאל ליצירת מחויבות ועניין אמיתי שבין המשקיע לבין החברה הקטנה שבה הוא מושקע".

 

"רשות ני"ע האמריקאית, ה־SEC, אינה אוהבת את החוק החדש, כצפוי", אומר פרישמן. "המטרה של ה־SEC היא לשמור על המשקיעים ולעודד דיווח אמין ושקיפות, והיא משמשת כמסננת של חברות שכדאי לציבור לשים את כספו בהן. מה שקורה כאן הוא לקחת אזרח פשוט, שמרוויח 30 אלף דולר בשנה, ולעודד אותו להשקיע בחברות קטנות, ללא דו"חות בורסאיים אמיתיים, שכל שני יזמים עם מצגת יכולים להקים. אין ספק שאנשים ינצלו את החוקים החדשים לרעה".

 

לדבריו, "הפורטלים שיאפשרו את גיוס ההון הזה לא ייקחו אחריות על טיב החברה, אלא ישמשו כלוח מודעות בלבד. גם מבחינת החברות כלל לא בטוח שמדובר בכלי טוב: לא תמיד דיווח ל־100 בעלי מניות שונים הוא חיובי. הנתונים הכספיים הכי סודיים שלך כמנהל של חברה צעירה נמצאים בידם של כל כך הרבה בעלי מניות, ולך תדע מי באמת עומד מאחוריהם, והאם אחד מהם משקיע גם במתחרים. זה חוק מצוין לחברות, השאלה היא עד כמה הוא טוב עבור המשקיעים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x