שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דרושים עובדים
דרושים עובדים קטן

"במגזר מעדיפים עבודה 'בשחור', אבל זה פחות משתלם בטווח הארוך"

עבודה מתחת לשולחן בשביל להמשיך לקבל קצבאות? תפגע בפנסיה של האברכים. עבודה עם חילונים משחיתה? תפיסה מיושנת. גורו התעסוקה החרדי שמואל פפנהיים מנפץ מיתוסים

הדס שפר 14:3515.02.11

אתמול נחשף ב"כלכליסט" סיפורה של חברת השמה המתקשה לאייש כ־1,500 משרות ייעודיות למגזר החרדי. לטענת החברה, ל.מ. כוח אדם, בחודשים האחרונים נמצאו רק מועמדים חרדים בודדים למאות המשרות בתחומי שירות לקוחות, הנהלת חשבונות והתעשיות השונות. "מהניסיון שלי למדתי שבדרך כלל חרדים פשוט מעדיפים לקבל קצבה מהמדינה, וללכת לעבוד 'בשחור' מבלי לשלם מסים", אמר מנכ"ל החברה המאוכזב, רפי אלימלך.

 

הטענות על כך שהציבור החרדי מעדיף לעבוד "בשחור" - בצורה לא רשמית ובלי לשלם מסים - עולות לא פעם מפי מעסיקים וארגונים הפועלים לעידוד תעסוקת החרדים. גם במגזר יש מי שמודה שהסטיגמה השלילית נכונה בחלקה ואף נלחמים לשנות אותה מבפנים. "המונח לעבוד 'בשחור' השתרש במגזר החרדי בתקופת קום המדינה, זה פשוט נתפס בתודעה כדרך מועדפת לעבוד, שההורים מעבירים לילדים". כך אומר שמואל חיים פפנהיים, דמות מוכרת בעדה החרדית ועיתונאי לשעבר, שעשה שינוי קריירה והפך למקדם תעסוקה במגזר. לדבריו, "לציבור החרדי קשה לשנות מהר תודעה. כמו שאומרים ש'קל יותר להוציא את היהודים מהגלות מאשר להוציא את הגלות מהלב היהודי'. חלק מהעבודה שלנו הוא להתמודד עם תפיסות ישנות שקשה לשנות אותן".

 

איך מתמודדים עם ההעדפה לעבודה "בשחור"? פפנהיים מפתיע ומסביר את חוסר הכדאיות הכלכלית שלה: "אני מסביר שזו טעות וזה פחות משתלם להם. אולי בטווח הקרוב זה שווה, אבל בטווח הרחוק הם יוצאים מופסדים, בלי פנסיה ובלי קרנות השתלמות. אנחנו רואים אנשים שמגיעים לגיל זקנה ואין להם ממה לחיות. אני מראה להם שזה ממש לא כלכלי למרות ההנחות ולמרות הקצבה".

 

עורך שהפך ליועץ תעסוקה

 

פפנהיים (41) הוא אב לחמישה, סב לנכד ומתגורר בקריה החרדית בבית שמש. הוא מוכר כעורך לשעבר בעיתון החרדי "העדה", אך גם הייחוס המשפחתי תורם לפרסומו - סבו, הרב שלמה פפנהיים, נחשב לאחד מראשי העדה החרדית ומשמש חבר דירקטוריון בבית החולים ביקור חולים. אביו של פפנהיים יושב ולומד, וכך גם אחיו וגיסיו. "סבא שלי עסק בעשייה ציבורית וזה נדבק לי ממנו", הוא מסביר את בחירתו ללכת לעבוד ולא ללמוד. לאחר שהתחתן למד 15 שנה בכולל, הוציא תעודה לרבנות ובמקביל עסק בעשייה ציבורית.

 

בשלוש השנים האחרונות, לאחר שפרש מעיתונאות, הוא עובד ב־70% משרה כאחראי השמה בארגון מפת"ח, מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים של הג'וינט. במקביל הוא מתנדב במד"א, משמש כמנהל שירות הלקוחות של קופת חולים מאוחדת בבית שמש, ועושה יחסי ציבור לכמה גופים חרדיים. "בדמי הפיצויים התחלתי ללמוד מינהל עסקים במכללת לומדה (מכללה חרדית - ה"ש), ויום אחד ראיתי פרסום לקורס מקצועי של מקדמי תעסוקה".

 

העבודה מחלחלת לקהילה

 

שמואל חיים פפנהיים שמואל חיים פפנהיים צילום: אוראל כהן

עבודת ההשמה במגזר החרדי מתמקדת יותר בהכנת המועמד לעולם התעסוקה ופחות בהיבטים הטכניים של שליחת קורות חיים. "לאחרונה הגיע אליי אברך, אב לחמישה, שביקש ללמוד תוכנות מחשב. הבעיה היתה שאשתו התנגדה לזה, היא שמעה שהאינטרנט מקלקל. הצעתי לו להדפיס את תוכנית הלימודים, מה נדרש ממנו ובאיזו אווירה ילמד, ולהראות לאשתו. אחרי שהיא קראה את הדברים היא הסכימה".

 

פפנהיים מסביר כי "החלום שלי הוא שיהיו לנו רופאים חרדים. כיום הציבור החרדי חי בפחד ומגננה מפני הפיתוים שבחוץ: מתירנות, חזות חיצונית וסלנג, ומרגיש שהוא צריך להעמיד חומות בצורות. אבל זו בעיה. הציבור החרדי מקים משפחות ודורות של אנשים שחיים בצמצום משווע. אם בדור הקודם ההורים והסבים עוד נשענו על כספים מגרמניה, עבדו ויכלו להחזיק את הילדים, היום אנחנו בנים להורים שהם תלמידי ישיבה, ואין להם יכולת להחזיק את הילדים והנכדים. גם למי שגומר ישיבה ורוצה לצאת לעבוד יש מחסומים רציניים כי אין לו ידע באנגלית, עברית נכונה, מתמטיקה. אי אפשר להמשיך כך".

 

השינוי בגישת החרדים לשוק העבודה, שמתאר פפנהיים, קורה בשנים האחרונות. "עד לפני עשור החרדים התאפיינו בכך שהם כמעט לא יצאו לעבודות כלליות או חופשיות אלא עסקו בעבודות מסורתיות בתוך הקהילה. הם יכולים לעבוד 10 שעות ובקושי לקבל מספיק כסף לכלכל את המשפחה", הוא מסביר. לדבריו, השינוי החל מתחום ההשכלה, "המועצה להשכלה גבוהה הבינה ודאגה למכללות מותאמות לחרדים. כיום כמעט לכל מכללה יש שלוחה חרדית, כיתות שלמות שלומדות יישומי מחשב, הנדסה, חשמלאות. המדינה גם עוזרת במימון הלימודים, עם מלגה או הלוואה, כדי שאברך לא יוכל להגיד, 'אין לי משאבים ללמוד ולכן אני לא יוצא לעבודה'".

 

איך מתחילים להכשיר לעבודה אברך בן 19 שמגיע אליך מהכולל?

"אני משוחח איתו, בודק איזו מיומנות מקצועית יש לו מהישיבה או מהבית, מה השאיפות שלו. לאחר מכן אני בודק אם עליו ללמוד את לימודי הליבה - מתמטיקה ואנגלית. אז אני מנתח את הדברים, ומנסה לכוון אותו לקחת את ההחלטה הנכונה עבורו".

 

פפנהיים מציין כי כיום יש מסלולים רבים לעבודה, ובמרכז ההשמה מנסים להביא אותם לתודעת הציבור החרדי. "בגלל הרגישויות, חלק מהציבור אומר שהתקלקלנו כשנפתחנו לציבור הרחב. אבל זה מחלחל לתוך הקהילה. כולם יודעים שהרבנים נותנים את ברכת הדרך, אבל הם לא יכולים לצאת ולהכריז על זה בקול רם ובאופן ברור, כי אף אחד לא יודע לאן זה יוביל את המגזר החרדי בעתיד".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x