מזבילי פגזים לתנורי חימום: מרכז המתנדבים שממציא לחיילי צה"ל פתרונות יצירתיים
בבית מלאכה ענק בהאנגר בחיפה עשרות מתנדבים של ארגון החמ"ל האזרחי פועלים כדי לתת מענה לצרכים המגוונים של חיילי צה"ל - ממקלחות ופינות ישיבה ועד תנורים ומרקייה צה"לית. את הכל הם עושים בידיים - עם הרבה יצירתיות. אייל מאירוביץ', מנהל המרכז: "אנחנו נותנים מענה קצה לבעיה נקודתית - זה נותן פתרון זמני עד שהצבא יספק או עד שהיחידה תרכוש"
"עד היום בנינו יותר מ-2,500 כיפות ברזנט, מעל 2,000 רשתות צל, למעלה מ-300 תנורי חימום מחביות פגזים וכ-200 ספריות", כך מתאר אייל מאירוביץ', מנהל חמ"ל חיילים ומרלו"ג ארצי בארגון אחים ואחיות לישראל, את היקף הפעילות של המרכז הלוגיסטי של החמ"ל האזרחי.
הארגון, שקם בשבת השחורה, מפעיל בהאנגר ענק במפרץ חיפה בית מלאכה יוצא דופן שמוקדש לצרכים המפתיעים של חיילי צה"ל בשטח.
המטרה: להיענות בצורה המהירה והיעילה ביותר לכל בקשה שעולה מהיחידות הצבאיות. האמצעים: עשרות מתנדבים שמגיעים למקום כמה פעמים בשבוע, ולא מעט יצירתיות.
"החמ"ל האזרחי הוא ארגון שהוקם כארגון סיוע ב-7 באוקטובר, שעוסק בשינוי חברתי עמוק בישראל על ידי מעורבות אזרחית", מסביר מאירוביץ'. "כאן בחמ"ל החיילים אנחנו נותנים מענה קצה לבעיה נקודתית, וזה בעצם נותן פתרון זמני עד שהצבא יספק או עד שהיחידה תרכוש. במקרים אחרים אנחנו עושים דברים שהצבא לא עוסק בהם, דברים העוסקים בתנאי השירות כמו פינות ישיבה שבנינו כאן בנגריה עבור כ400 יחידות שונות או הספריות שציינתי. הדברים הקטנים האלה עושים הבדל גדול בתנאי השירות של היחידות ובמוטיבציה של החיילים להגיע לעוד סבב ועוד סבב".
הדס דניאלי ילין, מנכ"לית הארגון, מתארת את האבולוציה שעבר המרכז: "בהתחלה זה היה ציוד יותר צבאי וטקטי, ולאט לאט זה הפך לכל מיני דברים כאלה שבאמת עושים לחיילים את החיים יותר נעימים".
ליבת העשייה נמצאת בדסק הלוגיסטי. "כאן יושבים הדסקאים שנמצאים בקשר עם היחידות הצבאיות ומטפלים במשימות", מסביר מאירוביץ'. "מפה זה כבר יוצא לייצור או ליקוט שעושים במחסנים, עובר לחטיבת השינוע שלנו ומשונע ליחידות, או מתואם לאיסוף עצמי, אנחנו נותנים מענה שהוא מעין מעטפת לחיילים ולחיילות, זה יכול להיות מוצרים או תכשירים אישיים לאותם חיילים ביחידה שחסר להם, זה יכול להיות ציוד יחידתי כמו תאורה, כבל מאריך ומפצל, שולחנות, מאווררים או מכשירי חימום בחורף ועוד, יש דברים שאנחנו מייצרים במקום ויש דברים חדשים או יד שניה שמגיעים בתרומה, יש כאן צוות לכל פונקציה, רוב המוצרים והתכשירים נרכשים מכספי תרומות שאנו מגייסים לטובת החיילים והחיילות. יש במגוון באמת חשיבה מה הדברים שחייבים והם חסרים, ויש כאן פרוייקטים שנולדו עקב דרישות גוברות מהיחידות הצבאיות. אנחנו יודעים לאמר בוודאות שהעשייה הזאת עוזרת מאוד ומשפיעה מאוד על איכות חיי החיילים בשטח".
אחד החידושים הבולטים של המקום הם תנורי החימום שמיוצרים מחביות וזבילי פגזים. "ייצרנו כבר ללמעלה מ-300 יחידות צבאיות תנורים שמבוססים על החביות והזבילים של הפגזים", אומר מאירוביץ' בגאווה, כל תנור כזה מסופק עם ארגז עצים להדלקה הראשונית ומשור כדי שיוכלו להמשיך לחתוך משטחי עץ לבערה.
אבל לא רק תנורים – המרכז מייצר גם ריהוט שלם ליחידות הצבאיות: "ייצרנו כבר מעל ל-2,000 פריטים. אנחנו מייצרים פינות ישיבה. כל פינת ישיבה מורכבת משלושה פריטים – שולחן ושני ספסלים. אנחנו מייצרים פה ספריות, ריהוט ייעודי לבקשות ספציפיות של יחידות, כל מה שהחבר'ה יודעים לעשות. לוקחים משימה בודקים אם אפשר ומייצרים, זה סיפוק אדיר עבור המתנדבים"
"יותר מספק לעבוד כאן מבהייטק"
אבל הסיפור האמיתי של המקום הוא האנשים. יוסי ירדני, בן 73, מנהל מכירות לשעבר בטבע, מגיע למקום שלוש פעמים בשבוע ליום מלא. "איך שהתחילה המלחמה הצטרפתי לאייל, ואני כבר שנתיים וחצי, שלוש פעמים בשבוע פה, יום מלא, לפעמים יותר, והמקום הזה זה בית שני שלי", הוא מספר. יוסי ניהל כבר כמה פרוייקטים, "כיפת רוח", "עובדים ולומדים במדים", הוביל את מעבר המרלו"ג האחרון, את הצוות הטכני בהתקנות ומוביל בגאווה את פרוייקט הקמינים מתחילת דרכו. יש כאן שיטה, עולה הצעה או רעיון חדש, היישום שלו נבחן, מגייסים משאבים, ממונה פרוייקטור וצוות ומתחילים לרוץ, ברגע שזה עובד ורץ עוברים למייזם הבא.
שלמה לבקוביץ', שמגיע מעולם המכשור הרפואי, אחראי על הייצור. "כאן אני עושה פרויקט, מתחיל בבוקר, ובערב יש כך וכך ספסלים", הוא מתאר. "בהייטק אני עובד לפעמים שנים, ובסוף הפרויקט נזרק לפח, או לא מצליח, או נגמר הכסף. זה די כיף לעבוד עם מתנדבים, שכל אחד רוצה לעזור, ואכפת לו, ועושה את המיטב שהוא יכול. ויחסית אליי, יש פה שניים בני 90 וקצת, אז אני מרגיש פה בתור ינוקא".
משה אשכנזי, מתנדב נוסף, מספר על אחד הרגעים המרגשים: "אנחנו נוסעים לחיילים בשטח, ואנחנו מגיעים לחיילים שלא התקלחו בין שבועיים לשבועיים וחצי בחום הגדול של הקיץ. אחרי המקלחת הם היו מחבקים אותנו ואומרים לנו, עשיתם לנו את השבת. וכזה דבר שווה את כל הכסף שבעולם, החיבוק שלהם והתודה, אין יותר טוב מזה".
מאירוביץ' מספר שהיום פועלים במקום כ-200 מתנדבים פעילים, אבל מאז ההתחלה עברו דרך המרכז סדר גודל של 500 מתנדבים, "רק בפרוייקט שלי, ובאופרציה הצפונית מתחילת המלחמה יותר מ-1000 מתנדבים וזה עוד לפני שספרנו המון שיתופי פעולה עם קבוצות מחברות וארגונים, מתנדבים חד פעמיים וקשר עם תורמים. יש הרבה אנשים טובים בסיפור הזה, זה הדבר הכי יפה בעם שלנו. אנחנו תמיד שמחים לקלוט כאן מתנדבים נוספים, להגדיל את הצוות ולהרחיב את הפעילות. עם המתנדבים", אומר מאירוביץ, "מגיעים גם הרעיונות, הקשרים ולפעמים גם תרומות חדשות שמאפשרות לנו להמשיך בפעילות הזאת".
"זו הערבות ההדדית שלנו, זו המחויבות שלנו לחיילים ובכלל", מסכמת דניאלי ילין. "ואנחנו ב-7 באוקטובר ראינו אותם, הערבות ההדדית, האחריות, המנהיגות, ההבנה שזה עלינו, שאנחנו צריכים לקחת את האחריות ולפעול, וזה ממשיך עד היום עם באמת אלפי מתנדבים שלנו, שחלקם מגיעים כל שבוע, באים לתת את מה שיש להם".
