מנגנוני ההגנה שיזם חייב להכניס להסכם כבר ביום הראשון
סביבת ריבית מאתגרת, שחיקה ברווחיות ופסיקות דרמטיות הציבו את ההתחדשות העירונית באחד הצמתים המורכבים שלה. עו"ד אלעד דני, שותף מייסד במשרד עו"ד GCB גרוס קולן ברנר, מפרט איך פותחים הסכם בלי לפרק את הפרויקט ואיך מנהלים את הסיכון המשפטי מראש
יזמים רבים חתמו לפני שנתיים ושלוש על פרויקטים שהריבית ועלויות הבנייה הפכו ללא כלכליים, ונדרשים להציע תמורה מחדש. דני מגדיר זאת כאירוע שמחייב טיפול כירורגי: על היזם להציג אסמכתאות לשינוי בתמורה, ואסור לו לפנות לדיירים לפני שעבר את מנגנון הביקורת של בעלי המקצוע מטעמם, עורך הדין, המפקח והשמאי.
את החמרת הרגולציה שמאפשרת לדיירים להשתחרר מהסכמים הוא דווקא מברך, כי היא מבליטה את היזמים המקצועיים. הסעיפים המאפשרים ביטול חד צדדי הם קוגנטיים והחוק גובר על כל נוסח, אך עדיין נכון להכניס סעיפי הקפאת לוחות זמנים לנסיבות שאינן תלויות ביזם, כמו שינוי מדיניות תכנונית או דרישה לצרף בניינים למתחם. עם זאת חשוב לשמור תכתובות ופרוטוקולים, כי תידרש הוכחת קשר סיבתי ישיר לעיכוב.
מול דרישות לתמורה מוגדלת בעקבות פסק דין קרן אור, שעליו הוגש ערעור לעליון, הוא ממליץ על סעיף התאמת תמורה מפורט שמסדיר מראש את חלוקת העוגה בין הבעלים.
איך עוד מגינים על השקעות ומנהלים סיכונים בשוק משתנה – התשובות בכתבה המלאה >>
