"אנחנו עומדים בפני שינוי משמעותי בשוק התעסוקה, וכרגע אף אחד לא יכול להגיד כמה גדול הוא יהיה"
ברק בנסקי, משנה למנכ"ל מנהל חטיבת ההשקעות של כלל ביטוח ופיננסים, מנהל 420 מיליארד שקל ורואה את הכלכלה מבפנים. בפרק החדש של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, הוא מסביר למה ה-AI מאיים על שוק העבודה, איפה כדאי להשקיע היום, ולמה הוא לא נוגע בנדל"ן מניב מחוץ לתל-אביב
במי ישקיע ה-AI?
הבינה המלאכותית כבר מזמן אינה רק עניין של עמק הסיליקון. בשנתיים האחרונות היא הפכה לכוח שמעצב מחדש שווקים, ענפי תעשייה נרחבים ולמעשה את שוק העבודה בכללותו. בעוד חברות הטכנולוגיה הגדולות ממשיכות לשפוך מאות מיליארדי דולרים בהשקעות תשתית, השאלה האמיתית שמטרידה את עולם הפיננסים היא אחרת לגמרי: מי ייהנה מהגל הזה, מי ייפגע ממנו, ומה יעלה בגורלו של שוק העבודה כשסוכני AI יתחילו לבצע משימות שהיו עד לאחרונה נחלתם הבלעדית של בני אדם.
"אנחנו עומדים בפני שינוי משמעותי בשוק התעסוקה. כמה הוא יהיה גדול, מה יהיה הקצב שלו ומה תהיה העוצמה שלו, זו השאלה הגדולה שכרגע אף אחד לא יכול לענות עליה", אומר ברק בנסקי, מנהל ההשקעות הראשי של כלל ביטוח ופיננסים, בפרק החדש של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, שנערך רגע לפני פרוץ המלחמה מול איראן.
בנסקי, מנהל השקעות בהיקף של כ-420 מיליארד שקלים באחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, רואה מדי יום את השינויים שמביאה איתה הקדמה הטכנולוגית. עד לפני כמה חודשים, הוא מספר, השוק הריע לכל מי שהשקיע ב-AI. "חברות הטכנולוגיה הגדולות היו המנצחות הגדולות, ככל שהן הגדילו את השקעותיהן השוק העלה את מחיר מניותיהן. אבל הסיפור השתנה, ועכשיו השוק מתחיל להסתכל על הסיכונים. חברות התוכנה שאמורות היו להיות בגל השני הן החברות המאוימות היום". לדבריו, ה-AI הוא בו-זמנית הזדמנות עצומה לחברות בצד התשתית, וסיכון ממשי לחברות שמשלמות מאות מיליארדי דולרים בלי שברור מה תהיה התשואה שלהן על ההשקעה. "ברור לכולנו שיהיה פה שינוי. אי אפשר לדעת כמה גדול הוא יהיה ומה יהיה הקצב, ולכן ה-AI הוא גם הזדמנות לחברות מסוימות וגם איום ממשי על שוק התעסוקה".
כלל משחקת בשני הצדדים של המהפכה
כלל עצמה נקטה גישה פרואקטיבית. לפני כחצי שנה השקיעה בחברת אנטרופי, אחת מחברות ה-AI המובילות בעולם, ומחזיקה גם בחברות המאפשרות למפתחים לעבוד עם מודלי AI. במקביל בנתה כלל עמדות גדולות בתחום האנרגיה ותחנות הכוח. "מחירי הזמינות של חשמל בארצות הברית עלו פי עשרה בשנתיים האחרונות באזורים מסוימים", מסביר בנסקי. "כל יצרני החשמל, אם זה בתחנות כוח ואם זה בעולם הסולארי, נהנים מביקוש מאוד גבוה. השקענו שם הרבה, בישראל ובחו"ל". בין ההשקעות הספציפיות הוא מונה השקעה במבטח שמיר אנרגיה, בקסם, ובפרויקטים סולאריים עם אלומה ואשטרום.
כשהקרקע רועדת, בנסקי חוזר לעיקרון אחד: פיזור. "ככל שאי-הוודאות יותר גדולה, צריך מאוד להיזהר ולא לנסות לתפוס פינה כזו או אחרת. התשובה לסיכון מערכתי כזה היא פיזור, ללכת למקומות שנראה ששם הקרקע יותר בטוחה". 420 המיליארד שקל שכלל מנהלת מתחלקים לשני תיקים עיקריים: כ-370 מיליארד כספי עמיתים וכ-50 מיליארד כספי נוסטרו. החשיפה נטו למט"ח, לאחר גידורים, עומדת על בין 19 ל-20 אחוז, מה שמאפשר לבנסקי לנוע בגמישות בין הזדמנויות בארץ ובעולם.
עליות המניות החדות בישראל אינן מפתיעות את בנסקי. הוא מסביר שבתחילת 2024 מחירי המניות בישראל היו נמוכים באופן יוצא דופן ביחס לרווחים של החברות, הרבה מתחת לממוצע ההיסטורי. "השוק היה כל כך זול שאמרנו: זה הזמן לקנות, וקנינו הרבה". מאז, כך לדבריו, המחירים עלו והפער נסגר, ובחלק מהסקטורים המניות כבר לא זולות. עם זאת, בנסקי עדיין מזהה תחומים שכדאי להשקיע בהם. "אנרגיה, תחנות כוח ושדות סולאריים, זה מקום שמעניין", הוא אומר. "בסקטור הפיננסים, כל עוד הרווחיות תמשיך להיות גבוהה, אפשר לראות תשואה של סביב עשרה אחוז בשנה. וחברות ביטחוניות, מחירי המניות גבוהים אבל הצמיחה הצפויה תצדיק אותם".
לפי בנסקי, ישראל היא, עדיין, יעד השקעה שקוסם למשקיעים זרים. "משק שצומח שלושה וחצי עד ארבעה אחוז לאורך זמן", הוא מסביר, "אינפלציה לא גבוהה, דמוגרפיה חיובית, מטבע חזק, יתרות מט"ח גבוהות, וחוב ממשלתי נמוך ביחס לתמ"ג. כשמשווים לאירופה ולארצות הברית, זה נראה פשוט שוק אטרקטיבי".
"זה צריך להיות פריים לוקיישן"
לבנסקי עמדה נחרצת ככל שמדובר בהשקעות נדל"ן מניב למשרדים. לשיטתו, קשה לדעת איפה בדיוק ה-AI יפגע ומתי, אבל מצד שני, השוק לא מחכה. "אם אני שוקל לבנות בניין משרדים", הוא מבהיר, "אני יודע שמחוץ למרכז תל-אביב אני לא עושה. ובניינים ישנים או באיכות נמוכה, אותו דבר. אם בונים, זה צריך להיות מיקום מרכזי, בניין חדש ואיכותי, ורצוי שיהיו כבר שוכרים חתומים כדי להוריד את הסיכון".
לדבריו, ככל שיותר עובדים בחברה מבצעים משימות שגרתיות, כך גדל הסיכוי שה-AI יצמצם את מספרם ואיתו את הצורך בשטחי משרדים. "משרדי עריכת דין, חברות ראיית חשבון, ייעוץ פיננסי, אנליסטים, אפשר כבר היום לדמיין איך כלי AI יחליפו חלק גדול מהמשרות האלה".
בנסקי לא מדבר רק בתיאוריה. בכלל כבר משתמשים ב-AI לאוטומציה של תהליכים חוזרים, כמו מילוי טפסי בדיקת לקוחות שחוזרים על עצמם מדי יום. "אלה מסוג הדברים שאפשר לייעל בצורה מאוד מהירה". בנוסף, הצוות בוחן שימוש ב-AI לניתוח פיננסי מעמיק של חברות. "האפשרות לנתח הרבה יותר חברות ממה שאנחנו מסוגלים לעשות היום עם כוח האדם, זה שינוי של ממש. זה חובה להשתמש בכלים האלה".
כשנשאל מה הוא ממליץ לאנליסט צעיר שמוטרד מהעתיד, בנסקי משיב כך: "הייתי ממליץ להתמקצע עמוק בהבנת חברות, לא רק בהרצת מספרים, אלא להבין מה באמת מניע את העסק, מה הסיכונים ומה ההזדמנויות. זה מה שנותן לך את היכולת לקבל החלטות ולהגיע לתובנות שה-AI לא יגיע אליהן". היכולת לחשוב יצירתית ולחבר בין דברים שאינם נראים קשורים על פניהם היא מה שה-AI מתקשה עדיין להחליף, "לפחות כרגע", הוא מוסיף בזהירות.
