פודקאסט
ממשרדים במפעל נקניקים, לניהול ספריות התוכנה של החברות הגדולות בעולם - המסע המופלא של ג'ייפרוג
שלומי בן חיים, מנכ"ל JFrog, לא הגיע מ-8200 ולא כתב שורת קוד מעולם, אבל בנה אימפריה של 8 מיליארד דולר ביחד עם שותפיו לדרך. בשיחה פתוחה בפודקאסט Scale Up Nation, הוא מסביר למה יזמות בלי חוסן היא רק תחביב, איך מגייסים הון כשאיש לא מבין את הטכנולוגיה והמוצר, ומדוע מהפכת ה-AI יכולה להפוך להזדמנות הגדולה בתולדות החברה
שלומי בן חיים הוא אנומליה בנוף ההייטק הישראלי. הוא לא שירת ביחידה טכנולוגית, לא למד מדעי המחשב, ובגיל שלושים, כשחבריו כבר חגגו אקזיטים ראשונים, הוא בכלל השתחרר משירות קבע בחיל האוויר. שמונה שנים לאחר מכן, הקים יחד עם פרד סימון ויואב לנדמן את JFrog – חברה שגם ביום הקמתה, איש לא באמת ידע להסביר מה היא עושה.
היום, שש שנים לאחר ההנפקה בנאסד"ק, JFrog נסחרת בשווי של למעלה מ-8 מיליארד דולר, מעסיקה כ-1,900 עובדים (כאלף מהם בישראל) רוכשת חברות, ממשיכה לצמוח תוך ש 80% מחברות ה- Fortune 100 כבר אינן יכולות לנהל את מחזור הפיתוח שלהן בלעדיה.
"יזם בלי חוסן הוא רעיוניסט מגניב"
בן חיים גדל בפתח תקווה ועבר להוד השרון בגיל 12, רגע לפני גירושי הוריו. בגיל 13 כבר שייף מיטות תינוק בנגרייה, ובגיל 14 ניהל "אימפריה" של ניקיון בניינים. בחיוך, הוא אומר "אני חושב שהייתי מנקה הבניינים הכי טוב בהוד השרון".
מוסר עבודה, התמדה, וחוסן נולדו מתוך צורך, אבל נצרבו בזהותו – תכונות שהוא מחשיב כקריטיות יותר מכל רעיון טכנולוגי. בהתייחס לשירות הצבאי הוא מציין "הדבר המאוד מיוחד בצבא שלנו הוא שהוא מעצב בך משהו שבלעדיו יזמות היא לא יותר מסתם תחביב. יזם שמגיע ללא חוסן הוא רעיוניסט מגניב, כשבונים חברה אין ארוחות חינם".
בשנת 2000 השתחרר בן חיים משירות קבע בחיל האוויר לטובת ניהול משאבי אנוש בחברת היי טק של ארבעה עובדים, שם הכיר את שותפיו לעתיד, אשר יחד הקימו את ג'ייפרוג 8 שנים לאחר מכן. עשרות פגישות עם אנשי הון סיכון בחמש השנים הראשונות להיווסדה - הובילו אותו להפסיק להתנצל על חוסר הרקע הטכנולוגי. בפגישה המכרעת לגיוס הסבב הראשון של החברה הפך החסרון ליתרון "שם הפסקתי להתנצל על זה שאני לא תוכניתן. זה הוידוי, פעם ראשונה שאני אומר את זה. הבנתי שזה יתרון ולא חסרון, בזכות זה שיש לי שני שותפים אלופי עולם בתחומם".
הבניין הגבוה או המעלית האיטית בעולם: למעלה מ-100 סירובים בדרך לסבב הגיוס הראשון
ב-2008 יצאו השלושה לדרך עם המוצר הראשון, Artifactory, שפתר בעיה קריטית למפתחים: ניהול רכיבי קוד פתוח חיצוניים. ובעוד שקהילת הקוד הפתוח מאמצת את הפתרון, עולם ההון סיכון והמשקיעים לא הבינו מילה והמשיכו לדחות את נסיונותיו של בן חיים לגייס סבב הון ראשוני. יוסי סלע השותף המייסד מקרן ג'ימיני, מהראשונים שהאמינו בחברה , אמר להם בכנות אחרי מספר פגישות: "'אין לכם Elevator Pitch - זה או שאתם צריכים לטפס בבניין מאוד גבוה או מעלית מאוד איטית".
אחרי למעלה ממאה פגישות עם קרנות הון סיכון במקומות שונים בעולם, שנגמרו בדחיה, התסכול של בן חיים הגיע לשיאו "תחושת הכישלון שאתה מקבל מקרנות הון סיכון גורמת לכך שאתה שואל את עצמך שאלות הזויות. אתה אומר: לא קוראים לכם קרן הון סיכון? איפה הסיכון? איך חוזרים הביתה? איך מסתכלים לעובדים בעיניים אחרי כל כך הרבה סירובים?"
השינוי הגיע מתוך ייאוש כשכל ההסברים הטכנולוגיים המתוחכמים לא עבדו. בן חיים זנח את המונחים הטכניים לטובת משל "איש המערות המפתח". במצגת המכרעת בקרן ההון סיכון ג'ימיני מספר בן חיים "הצגתי משל על פיו תוכניתנים משולים לאנשי מערות, וכל פעם שהם צריכים לצאת לאינטרנט ולהביא קבצי קוד פתוח, דומה היציאה לציד. אנחנו פיתחנו מוצר שהוא מאוד דומה למקרר במערה, רק אחד צריך לצאת לצוד ולשים את הציד שלו במקרר, וכל שאר תושבי המערה יכולים לאכול מזה בבטחון. הסתכלתי על פרד ויואב וראיתי את הבושה בעיניהם" המקרר הזה גייס לבסוף 3.5 מיליון דולר שהצילו את החברה. בן חיים מוסיף "את השלושה מיליון הראשונים לקח לי לגייס חמש שנים. את המאה שישים וחמש מיליון האחרונים לפני ההנפקה – שלושה שבועות".
ה-DNA של הצפרדע: זכות וטו למשאבי אנוש
כמי שהגיע מעולם ניהול ההון האנושי, בן חיים מאמין שהצלחת החברה תלויה בתרבות הארגונית לפני כל דבר אחר וזו נקבעת לשנים קדימה על ידי הערכים והתרבות שהוטמעו על ידי צוות ההקמה. "הצלחה של חברה תלויה בעשרים האיש הראשונים שלה. זה מספר בדוק. אני יכול ללכת איתך לחברות הכי גדולות בעולם, עשרים האנשים הראשונים קובעים את ה-DNA של החברה. אני אומר את זה באחריות וגאווה: גם ב-JFrog, רובם עדיין נמצאים בחברה".
לצד זה, ב-JFrog, לצוות ה-HR יש זכות וטו על גיוסים, גם מול מנהלי פיתוח ומנהלים בכירים אם יש צורך. בן חיים מדגיש "יום אחרי שתגייס את הבן אדם הלא נכון, הוא יכול להרוס לך את הצוות." התפיסה הזו הובילה לחותם גנטי מיוחד בחברה על אף שזו התקשתה לגייס הון בתחילת דרכה, עברה מס' משברים כלכליים עולמיים, מלחמות, התרחבות גיאוגרפית, מוצרית, הנפקה בנסד"ק ועוד אתגרים לצד הצלחות. בן חיים משתף איך DNA של חברה מעצב את ומאפשר צמיחה נכונה, ובעיקר חסינות ארגונית לאתגרים שכל מיזם חווה.
המעבר לפלטפורמה, הרכישה המשמעותית הראשונה ואסטרטגיה של חברה ציבורית
ב-2019 במהלך מפגש הנהלה קיבל בן חיים יחד עם הנהלת החברה החלטה גורלית שתזעזע את הארגון מחד, ותסלול את הדרך לחברה ציבורית בשווי מילארדי דולרים, מאידך. באותו מפגש בחר הצוות להפוך מחברת מוצר מוכר, מוביל ובעיקר פופולארי בקרב מפתחים בשוק לחברה המספקת פלטפורמה. תוך כדי הטמעת השינוי עזבו את החברה למעלה מ 15% מצוות הפיתוח תוך הסתייגות מהתפיסה ה"תאגידית" והשאיפה לבנות "פלטפורמה" פתרון טכנולוגי שבאותם ימים היה בשימוש של חברות תוכנה ותיקות ואפורות, כאלו שלא מגיעות מרקע של קוד פתוח, לא מתמקדות בתוכניתן ובעיקר לא חדשניות. אותה החלטה והמהלך הנחוש, הציב לא מעט אתגרים טכנולוגיים ועיסקיים אבל הפך את JFrog לתשתית קריטית בארגוני ענק בעולם, ולימים (עד היום) השוק הוביל לכך שכל חברה ולו הקטנה והחדשנית ביותר עברה להציג את עצמה כיצרנית "פלטפורמה". השינוי מיקם את ג'ייפרוג כחלוצה ופתח בפניה את האפשרות להתרחב משמעותית,לשנות את אופן המכירה ולצמוח במקומות שבהם פתרונות מבוססי מוצר בודד נתקלו בתקרת זכוכית.
המעבר לפלטפורמה פתח בפני החברה את היכולת לפתח פתרון רחב ומשמעותי הרבה מעבר ל-DevOps וסלל את הדרך לכניסתה לתחום הסקיוריטי שם בלטה הרכישה של VDOO הישראלית בשנת 2021. גם כשמדובר ברכישות, בן חיים לא מהסס להמר בגדול והעדיף לרכוש חברה שטרם הוכיחה יכולות שוק ומכרה כ 2 מיליון דולר בלבד. JFROG בחרה ב-VDOO על פני הצעה זהה בהיקף הרכישה מחברה מתחרה שהציגה הכנסות של למעלה מ-30 מיליון דולר רק כי הצוות של VDOO היה נכון יותר תרבותית ובנה טכנולוגיה טובה יותר. "לא באנו לשחק, באנו לנצח את השוק." מוסיף בן חיים ומספר על השיחות עם הפאונדרים של החברה הנרכשת, על כיבוש השוק והמיקוד בפתיחת הפער מול המתחרים.
דגלי ישראל בנאסד"ק והחלום של אמא
ג'ייפרוג חברה גלובלית אבל מתגאה בכל הזדמנות בשורשיה הישראליים. גם ביום ההנפקה, בספטמבר 2020, באחד מרגעי השיא של החברה, בעיצומו של משבר הקורונה, התעקש בן חיים להניף את דגלה של מדינת ישראל על במת נאסד"ק, בזמן פתיחת המסחר העולמי. הבעיה היחידה הייתה שהנהלת נאסד"ק לא אישרה זאת מעולם לאף חברה, באף הנפקה, מתוך תפיסה מוצדקת כי פתיחת מסחר עולמי לא יכול להיות אירוע לאום. גם פה בלטה התרבות הארגונית והחוצפה הישראלית "אמרתי לצוות - לא קיבלנו אישור, אבל אנחנו הולכים לצאת עם דגלי ישראל ואתם תמקמו אותם על הבמה לצד הפודיום." ההתעקשות השתלמה והאישור הגיע מנשיא נסדא"ק רגעים לפני הצלצול בפעמון ו-JFrog הפכה כנראה לחברה היחידה בעולם שפתחה את המסחר העולמי כשדגל ישראל מתנוסס לצד הפודיום. בחגיגות 5 השנים להנפקה בשנת 2025 בשלהי המלחמה בישראל שמרה החברה על המסורת והפעם בחרה להטיס לניו יורק את משרתי המילואים לפתוח את המסחר במשרדי נאסד"ק.
אבל עבור בן חיים, ההישג לא נמדד רק בדולרים וגאווה לאומית ."החלום שלי היה שאמא שלי תראה את זה בחדשות. אמא ראתה, לצערי, לא פיזית, אבל ראתה את ההנפקה בשידור לייב. אני לא בטוח שהיא הבינה מה זה אומר ש-JFrog ציבורית, אבל היא ראתה את השידור".
מהפכת ה AI וההזדמנות הגדולה של הצפרדעים
בן חיים,שעדיין מחזיק בכ 15% ממניות החברה, מה שממקם אותו בראש טבלאות האחזקות בחברה לצד שותפיו ובעלי מניות בשוק הציבורי, לא חושש להמר שוב ומסתכל כעת על "גל הצונאמי" שמתגבר כל יום בעקבות הטמעת כלי ה-AI ורואה בו את ההזדמנות הגדולה ביותר של JFROG ומנוע הצמיחה הבא. בעוד חברות ופתרונות תוכנה בעולם נרמסים תחת גלגלי המהפכה, ניכר כי התוצר היחידי והברור של מוצרי הבינה המלאכותית הוא הקוד בינארי. מיום היווסדה ג'ייפרוג ניהלה רק קבצים מהסוג הזה ובנתה במשך שנים פתרון שמאפשר אחסון, אבטחה והפצה בטוחה של בדיוק אותן חבילות תוכנה המיוצרות היום גם ע"י AI CODING AGENTS. ההזדמנות לצד האתגר ברורים לבן חיים ולשוק המשקיעים, מדובר בכמויות אחרות של קוד בינארי ואין חברה בעולם שמזוהה יותר עם ניהול התחום מג'ייפרוג.
אחרי 13 שנים על הקו שבין קליפורניה לישראל, עם השריר של רב תרבותיות ורעב שלא דועך, הוא מסכם באופטימיות: "כמנכ"ל של חברה ציבורית, אתה מתעורר כל בוקר כשאתה מאותגר על ידי כל העולם, ואתה גם מתעורר כל בוקר, כשאתה מאוהב במה שיצרת. הצוות שלי מדהים, אין לו תמרורי עצור, יש לו רק רעב בעיניים. אולי בעזרת השם, ג'ייפרוג תהיה חברת ה-100 מיליארד דולר הראשונה בישראל".
