חוברה לה יחדיו: ירושלים בדרך להיות בירת ההתחדשות העירונית
חוברה לה יחדיו: ירושלים בדרך להיות בירת ההתחדשות העירונית
תנופת העשייה מתורגמת לעשרות אלפי דירות ולגידול בהיקף המיזמים. "התחדשות העירונית היא כלי משמעותי להגדלת היצע הדיור", אומר ראש העיר, משה ליאון. במשפחת ישראל, המלווה את הבנייה בבירה למעלה מיובל, מיישרים קו: "חשוב לנו להיות מעורבים בעיצובה של ירושלים"
בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן
בירת ישראל ממשיכה לחתור בכל הכוח להפיכתה גם לבירת ההתחדשות העירונית. בצנרת מקודמים עשרות אלפי יחידות דיור בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38 - המעידים על השקפת עולמה של עיריית ירושלים, לפיה התחדשות עירונית ובנייה לגובה מייצרים מענה אידיאלי למצוקת הדיור בעיר.
במסגרת המדיניות, מאפשרת העירייה בינוי של מגדלים באזורי מסחר ומגורים הממוקמים על ציר הרכבת הקלה, כשהשאיפה היא לנצל את מערך הסעות ההמונים גם כדי למתן את השימוש ברכב הפרטי ולהפחית את עומסי התנועה בכבישים. בעירייה אף נערכים לסוף דרכה של תמ"א 38 באוקטובר 2022, כשהוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה באפריל האחרון תוכנית חדשה מכוח סעיף 23 לתמ"א. התוכנית כבר הוגשה לוועדה המחוזית וממתינה כעת לאישור עמידה בתנאי הסף.
קראו עוד בזירת הנדל"ן:
העלייה בהיקף מיזמי התחדשות עירונית מתורגמת גם למספרים: לפי נתוני העירייה, בבירה מקודמות כיום 34,257 יחידות דיור המצויות בשלבי תכנון שונים ב-94 פרויקטים - נתון המהווה גידול של 13% לעומת שנת 2020 ו-32% לעומת שנת 2019.
"עיריית ירושלים רואה בהתחדשות העירונית כלי משמעותי להגדלת היצע הדיור. פתרון זה מאפשר לנצל את משאב הקרקע המצומצם באופן מיטבי. הדרך היחידה בה ניתן לשמור על השטחים הירוקים בעיר היא באמצעות התחדשות עירונית", אומר ראש העירייה, משה ליאון. "לצד הגדלת היצע הדיור, אנו פועלים לפיתוח ולבינוי מבני ציבור, תוספת של מיליון מ"ר לתעסוקה תוך מתן דגש על תעשייה עתירת ידע, וקידום מהפכה בנראות המרחב הציבורי, קידום מערכת החינוך העירונית ופיתוח חיי התרבות, ספורט ופנאי לטובת כלל תושבי העיר".
"תהליכי ההתחדשות העירונית מלווים בשדרוג תשתיות ובינוי ציבורי לרווחת התושבים, לרבות העצמת שטחים חומים בתכנון חדשני ומאיר עיניים, והקמת תשתיות מתקדמות וירוקות, דוגמת רכבות קלות ורכבות כבדות", מוסיף מהנדס עיריית ירושלים, יואל אבן. "כמו כן מוקמים מרכזי תעסוקה מגוונים המתאימים לאוכלוסיות ההטרוגניות בעיר, לצד מרכזי מסחר במקומות אסטרטגיים".
הדחף לחדש
עם האג'נדה העולה מכיכר ספרא מיישרות קו גם שחקניות הנדל"ן הפועלות בעיר, המכירות בחשיבותן של מיזמי פינוי-בינוי ותמ"א 38 להתחדשות הבירה ולהגדלת היצע מגורים בתחומה. דוגמה מובהקת מהווה משפחת ישראל - משפחה ירושלמית שורשית, המלווה את הבנייה בעיר עוד משנות ה-60 וחתומה על פרויקטים רבים שהפכו עם הזמן לסממנים מובהקים של בירת ישראל.
מתוך הבנה כי התחדשות עירונית היא קריטית לעתידה של העיר, הקים בועז ישראל, מנכ"ל קבוצת האחים ישראל ויו"ר ארגון בוני ירושלים, את חברת יתד המנוהלת על ידי בני הדור השלישי במשפחה, יונתן ישראל ועומר גבאי. החברה אחראית על כ-25 פרויקטים בירושלים, כשבקנה כ-1,250 יחידות דיור בשלבי תכנון, בנייה, שיווק ואכלוס.
הקשר ההדוק בין המשפחה לתחום ההתחדשות העירונית לא נולד בחלל ריק. "הכל התחיל בעצם מהבניין של סבתא אסתר בשכונת המושבה הגרמנית", מספר יונתן ישראל. "זה בניין שנבנה בשנות ה-60, ובו ביליתי תקופת זמן משמעותית מהילדות שלי. כל דייר אני מכיר באופן אישי. בחלוף השנים כשהבניין החל להתפורר, היה לנו דחף גדול לחדש אותו, כדי לייצר לסבתי ולשכניה איכות חיים טובה יותר – עם מעלית, ממ"ד, וכל מה שצריך בניין מודרני".
בזכות פרויקט התמ"א במסלול חיזוק ועיבוי (38/1), שיצא לדרך ב-2016, קיבל הבניין חיים חדשים - וסיפק לדיירים הוותיקים רף מגורים התואם את המאה ה-21 ולחברת יתד את אקורד הפתיחה בדרך למיצובה כאחד מגופי ההתחדשות העירונית העסוקים בירושלים. "החיבור האישי לדיירים הוא המוטו שמנחה אותנו", מספר ישראל, "ללא התנהלות שקופה, רגישה וסבלנית אי אפשר יהיה להביא פרויקטים לידי מימוש. אנחנו רואים בדיירים שותפים, ומודעים לאחריות המונחת על כתפנו. זו הסיבה שעומר ואני מקפידים לחוות כל פרויקט מא' עד ת' – להגיע בתדירות גבוהה לשטח, לקחת חלק במפגשים עם גורמי התכנון בעירייה ולהיות מעורבים בכל הפרטים, גדולים כקטנים. הליווי לא מסתיים עם השלמת העבודות, אנחנו שם עבור הדיירים גם אחרי קבלת המפתחות".
"את תחום ההתחדשות העירונית למדנו ממש מהיסודות", משלים גבאי. "אנחנו מודעים למורכבות של התחום ולכן מקפידים שלא להתפזר בין יותר מדי מיזמים, כך שכל פרויקט יקבל את תשומת הלב המקסימלית. כל פרויקט שלנו מחויב בסטנדרט גבוה ובלתי מתפשר - כששדרוג חווית המגורים הוא הרבה מעבר לסיסמה".
ייעול המנגנון
פעילותה של יתד פזורה על שורה ארוכה של שכונות בירושלים – המושבה הגרמנית, טלביה, בקעה, קרית היובל, גילה, בית הכרם, ארנונה, רחביה וניות – הן רק רשימה חלקית. "אנחנו נטועים בעיר", מרחיב ישראל. "גדלנו פה וחשוב לנו להיות מעורבים בהתפתחותה ועיצובה של ירושלים המתחדשת".
כשמיזמי פינוי-בינוי מחזקים את אחיזתם בנוף ההתחדשות העירונית בירושלים, ביתד פועלים בהתאם למדיניות העירייה לספק פתרונות גם ברמת הבניין הבודד - כפי שממחיש פרויקט התמ"א 38/1 במפגש הרחובות רמב"ן ואוסישקין בשכונת רחביה. "הבניין שוכן בלב אזור לשימור מרקמי, ומחייב התנהלות בכללים קשוחים ובמרחב תמרון מצומצם", מסביר ישראל. "אנחנו מוסיפים קומה וחצי וארבע דירות חדשות, לשלוש קומות ועשר דירות קיימות – ובפועל משקמים וממגנים גם בניין נקודתי שאינו חלק ממקבץ פינוי-בינוי, ומייצרים אופק לדייריו".
בזכות ניסיון רב שנים וגב כלכלי מוצק, מסוגלת יתד לקחת תחת חסותה גם מיזמים בנפחים גדולים, כשאחד המסקרנים שבהם הוא הפינוי-בינוי ברחוב ברזיל בשכונת קרית היובל, ממש בסמוך לתוואי הרכבת הקלה. "הפרויקט יהווה עוגן מרכזי במתיחת הפנים שעוברת השכונה", מצהיר גבאי. "היעד הוא להרוס שישה מבני שיכונים ובהם 78 דירות ולהקים תחתם שני מגדלים עם כ-300 דירות הצופות על הירוק של עין כרם. הפרויקט משתרע על 7 דונם, ובשיתוף העירייה, יכלול גם מבני ציבור וריאות ירוקות – והוא ממחיש איזה אפקט מסוגלת התחדשות עירונית לחולל".
מפתח משמעותי בשדרוג ההתחדשות העירונית בבירה, מסכימים כל הגורמים, נעוץ בהבנה כי יש לייעל את הביורוקרטיה ולקצר את לוחות הזמנים בדרך להוצאת היתרי הבנייה. "אנו פועלים לשיפור ולייעול תהליכי הרישוי", מדגיש מהנדס העיר אבן. "בעירייה נעשית עבודת מטה רחבת היקף במטרה לשפר את ההליך, ולהקל הן על תושבים והן על מגישי הבקשות בבינוי ופיתוח העיר. כמו כן, מבוצעים תדיר ייעול וטיוב תהליכי הרישוי במטרה לסייע בקידום כלל הבקשות להיתר המוגשות בירושלים. קיצור לוחות הזמנים מרגע הגשת הבקשה ועד למתן ההיתר, יאפשר ליזמים לעלות על הקרקע, ובכך יינתן מענה מהיר יותר לביקושים הקיימים".
היבט משמעותי נוסף נוגע לדיאלוג בין העירייה לחברות היזמיות - כאשר השולחנות העגולים שמקיים מהנדס העיר מסייעים לחיזוק האינטראקציה. "סיעור המוחות מפרה את כולם", מסכם ישראל. "כשיש איזון במשולש הכולל דיירים-רשות מקומית-יזמים, נוצר מנגנון יעיל וענייני. כולנו שותפים לתפישה שמבניה הוותיקים של העיר זקוקים לריענון, ובזכות פרויקטים של התחדשות עירונית נוכל יחד להצעיד את ירושלים קדימה".
