עצמאות תזונתית: העתיד הבטחוני של ישראל מתחיל בצלחת
הביטחון התזונתי של ישראל עולה לסדר היום בעיקר בעתות חירום, אך למעשה מדובר באחד האתגרים התשתיתיים הבוערים של העידן החדש. שינויי אקלים, שרשראות אספקה פגיעות, מגפות, לצד מחסור בקרקע פורייה ובמים, מציבים איום מתמשך על היכולת לייצר מזון איכותי, יציב ונגיש. זהו אתגר תשתיתי עולמי - ודווקא טכנולוגיה ישראלית מציעה תשתית חקלאית מהדור הבא, כפתרון לישראל ולעולם
יש רגעים שבהם המציאות מטלטלת בעוצמה כזו שהיא מחייבת חשיבה מחדש על מהות הביטחון. המלחמה המתמשכת היא רגע כזה. בו מתחדדת תחושה עמוקה - הצורך בהגנה רחבה, כוללת, כזו שלא מסתיימת במערכות הביטחון, אלא נוגעת ביכולת להבטיח באופן רציף את יסודות שגרת קיומנו: אנרגיה, תשתיות, ומזון.
האם ישראל באמת בסכנת מחסור במזון?
דו"ח מבקר המדינה, שפורסם באוקטובר 2025, מזהיר כי הביטחון התזונתי של ישראל מצוי בסיכון, במיוחד בעת חירום - ביטחונית, בריאותית או אחרת, בין היתר בשל ההסתמכות הגבוהה על יבוא מזון מחו"ל. הדו"ח אף מדגיש כי ישראל היא למעשה ״מדינת אי״ בהקשר זה, בשל יכולתה המוגבלת להישען על מדינות שכנות בעת משבר.
הציבור בארץ כבר פוגש את הפגיעוּת הזאת בחיי היומיום: מחסורים נקודתיים במוצרים בסיסיים, מגבלות רכישה ועליות מחירים הם ביטוי מוחשי לשבריריותה של מערכת המזון שעליה אנו נשענים. זוהי מערכת שנבנתה במשך עשרות שנים על בסיס הגלובליזציה, יעילות ועלויות נמוכות של שרשראות אספקה והרבה פחות על עמידות, עצמאות ויכולת תגובה למצבי משבר המגיעים מבחוץ.
לכן, הצורך בעצמאות תזונתית ובייצור מקומי של מזון אינו רק עניין כלכלי. זהו נדבך מרכזי בביטחון הלאומי והאישי גם יחד, וחלק בלתי נפרד מיכולתה של המדינה להבטיח רציפות תפקודית, יציבות אזרחית וחוסן לאורך זמן - ומכאן גם מרכיב מרכזי בעצמאותה ובביטחונה של ישראל.
אם בארץ האיום מורגש כיום ביתר שאת, בפועל מדובר באתגר עולמי רחב הרבה יותר.
הצורך בהגנה תזונתית הוא גלובלי
בעשור האחרון הולכת ומתחזקת ההבנה שמזון אינו רק מוצר צריכה, אלא תשתית חיונית, בדיוק כמו אנרגיה, מים או תקשורת. היכולת להבטיח אספקה רציפה של מזון טרי, איכותי ונגיש הפכה לסוגיה אסטרטגית עבור מדינות רבות.
אם בעבר שלטה התפיסה של שוק גלובלי פתוח, יעיל וזול, המציאות המשתנה מחייבת חשיבה חדשה. יותר ויותר מדינות, מארה"ב ועד סין, מבינות כיום כי לצד סחר בינלאומי, יש צורך אמיתי גם ביכולת ייצור מקומית, אמינה ורציפה.
השאלה המתבקשת היא מהו הפתרון - ואיך בונים שכבת הגנה חדשה, שתבטיח לא רק ביטחון בגבולות, אלא גם ביטחון בצלחת.
הטכנולוגיה שמציעה מענה חדש לצורך קיומי
בלב בניין מסחרי בדרום תל אביב, הרחק מהשדות ומהחממות המסורתיות, נבנית כבר היום תשתית לאומית חדשה לעצמאות תזונתית. בקומה החמישית, ללא אור שמש, או צורך בקרקע חקלאית, מגדלת חברת GreenOnyx את הירק הקטן בעולם, Wolffia, ובשמו המסחרי ®Wanna greens. מזון טבעי, טרי, מהעשירים ביותר תזונתית, ובעל קצב גידול יוצא דופן.
מה שנראה במבט ראשון כמו חוות שרתים, הוא למעשה תשתית חקלאית מהדור הבא - סביבת גידול נקייה, מנוטרת ומבוקרת, ללא חומרי הדברה וללא חשיפה למזיקים, המדמה את תנאי הגידול הטבעיים ומאפשרת ייצור מקומי עקבי, איכותי ורציף לאורך כל השנה.
אחרי עשר שנות מחקר מעמיק ופיתוח דיפ-טק, הציגה GreenOnyx לעולם את ®QFarming, טכנולוגיה עטורת הפרסים, שמגדירה מחדש את גבולות החקלאות הסגורה והמבוקרת (CEA). בעוד שחקלאות CEA סומנה זה שנים כאחד הכיוונים המבטיחים וההכרחיים לעתיד ייצור המזון, היא התקשתה עד כה לממש את הפוטנציאל שלה בקנה מידה רחב, בשל חסמים כלכליים ותפעוליים ובהם עלויות אנרגיה גבוהות.
כאן בדיוק נכנסת GreenOnyx ומשנה את כללי המשחק. הפלטפורמה שפיתחה מביאה לעולם החקלאות רמות חדשות של שליטה, דיוק ואופטימיזציה, בדומה לפסי ייצור תעשייתיים אוטומטיים. טכנולוגיית ה- ®QFarming מאפשרת הפחתה דרמטית של צריכת האנרגיה, שימוש מינימלי במים, ייצור מקומי אינטנסיבי עם תפוקה גבוהה משמעותית ליחידת שטח ורווחיות גבוהה.
התוצאה היא הרבה יותר מהישג טכנולוגי. זהו מודל חדש של חקלאות, כזה שמאבטח ומבטיח ייצור מקומי של מזון טרי, איכותי, בטיחותי ובר קיימא. זו תשתית ממשית לעצמאות תזונתית ותפיסה חדשה של ביטחון וחוסן לעתיד.
מאחורי הטכנולוגיה הזו עומד מסע אישי מדעי יוצא דופן, שהחל בחקר הסרטן והוביל לפיתוח פתרון חדש לביטחון תזונתי.
מעולם חקר הסרטן אל חזון של עצמאות תזונתית
את הרעיון שמאחורי GreenOnyx הגתה ד"ר ציפי שהם, מנכ"לית ומייסדת שותפה של החברה, לשעבר חוקרת סרטן בכירה. לאחר למעלה מ 20 שנות מחקר בתחום הסרטן והתמחות באימונותרפיה, (במכון וייצמן, בסטנפורד, ובתל השומר), היא הגיעה לתובנה עמוקה: לצד הפיתוח ההכרחי של טיפולים מתקדמים, לתזונה טרייה, נכונה וזמינה יש כח משמעותי במניעה, ומניעה זו עוצמה.
מתוך כך התחדדה אצלה ההבנה כי מזון טרי, ובפרט ירקות ירוקים טריים, הינו מרכיב חיוני והכרחי בתזונה היומיומית של כל אחד ואחת, ובעל השפעה משמעותית על חיזוק מערכת החיסון, מניעת מחלות, ולאיכות החיים ואריכות ימים.
לצד זאת, התבהר גם פער מהותי: דווקא ירקות ירוקים טריים, שהם מהמרכיבים החשובים ביותר בתזונה בריאה, הם גם מהרגישים ביותר מבחינת חיי מדף, אספקה ורציפות ייצור וזמינות לצרכן. מתוך ההבנה הזו נולד החזון לפתח דרך חדשה להבטיח ייצור מקומי, רציף ואמין של מזון טרי להעצמת הפרט וכחלק מבניית עצמאות תזונתית ותשתית לאומית לעתיד.
רותי ברודו, עמירם לוין ושמעון אולמן: מתלכדים סביב חזון משותף
משקיעים בכירים ומובילים בתחומם מביעים אמון ב- GreenOnyx, מתוך הבנה שמשבר המזון הטרי כבר כאן, והוא רק ילך ויחריף. בעיניהם, הפתרונות דורשים חשיבה מערכתית חדשה.
אחת מהם היא רותי ברודו, מהדמויות הבולטות בעולם הקולינריה ומובילת מגמת איכות האוכל הטרי האמיתי. מוצרי GreenOnyx נמכרים זה כשנתיים בסניפי רשתות דליקטסן ובייקרי שבראשותה: "זה העתיד, זה הדבר הנכון, ואנחנו חייבים להיות חלק מזה. אנחנו הולכים יחד עם ציפי וחושבים שזה העתיד של התזונה בעולם", אמרה ברודו עם השקת השותפות. בקרוב צפויים המוצרים להגיע גם לשוק הרחב, ברשתות שיווק בישראל ובארה"ב.
אלוף(במיל') עמירם לוין, ממשקיעי נקסטויז'ן רואה בחברה חלק מתשתית העתיד של ישראל: "בדיוק כפי שישראל מובילה בתחומי הסייבר, הביטחון והטכנולוגיה, כך היא חייבת להוביל גם בביטחון המזון ואיכות המזון - למען עתיד בריא לילדינו ונכדינו, כאן ובכל העולם. GreenOnyx היא דוגמא מצוינת לתשתית קריטית", אמר לוין.
משקיע נוסף הוא פרופ' שמעון אולמן ממכון ויצמן, חתן פרס ישראל למתמטיקה ומדעי המחשב, ממייסדי אורבוטק ומהמובילים בעולם בתחומי הראייה הממוחשבת, עיבוד התמונה והבינה המלאכותית (AI). "תמיכתו של פרופ' אולמן בחברה מהווה חיזוק משמעותי לעומק המדעי והטכנולוגי של GreenOnyx. היא משקפת את החזון והחדשנות שביכולת לנהל ולבקר מערכת ביולוגית מורכבת באמצעות עיבוד תמונה, אלגוריתמיקה ו-AI, כבסיס לדור חדש של חקלאות מדויקת, יעילה ומתקדמת״, אמרה ד"ר ציפי שהם.
עצמאות תזונתית אינה עוד חזון לעתיד, אלא צורך מובהק ותשתית לאומית חיונית. בעולם של שינויים תכופים ורצף משברים, הגנה רחבה חייבת לכלול גם את היכולת שלנו להאכיל את עצמנו. לישראל, בזכות היכולות הטכנולוגיות, המדעיות והיזמיות שלה, יש הזדמנות ייחודית לא רק לחזק את עצמה, אלא גם להוביל בשורה עולמית. הלקח הברור מהשנים האחרונות הוא שהעתיד שייך למי שיודע להיערך אליו מראש - והעתיד הזה מתחיל ביכולת להבטיח ייצור מקומי של מזון טרי, איכותי ובריא.
