Ximusnxt
"תתאהבו בבעיה ולא בטכנולוגיה כי היא תשתנה כל 6 חודשים"
כך אמרה ד"ר אירית אידן, יועצת ל-KPMG, לשעבר סמנכ"ל מו"פ של רפאל, במסגרת פרויקט מובילי השינוי של אקסימוס נקסט בשיתוף KPMG. לדבריה, "לא בונים מבנה ארגוני ואז מחפשים את הבעיה, אלא בונים את המבנה הארגוני בהתאם לבעיה"
"תתאהבו בבעיה. אל תתאהבו בטכנולוגיה שלכם". כך אמרה ד"ר אירית אידן, יועצת ל-KPMG ולשעבר סמנכ"לית המו"פ של רפאל, במפגש הראשון של פרויקט מובילי השינוי של אקסימוס נקסט בשיתוף KPMG. במסגרת הפרויקט מתקיימת אחת לרבעון סדנה ייעודית עם מומחים ובכירים מטעם KPMG הנפגשים עם חברי הפורום הנמצאים כיום בחזית החדשנות בארגונים שלהם. הסדנאות מתמקדות בהקניית כלים פרקטיים להובלת קדמה ושינוי ארגוני בעידן של התפתחויות טכנולוגיות מואצות.
פורום XimusNxt מאגד את דור המנהיגות הבא של ישראל וכולל מנהלים, יזמים, אנשי השקעות ובכירים בתחומי המוצר, השיווק, הפיננסים והטכנולוגיה. לצד פיתוח אישי ומקצועי, הפורום מהווה פלטפורמה לנטוורקינג איכותי, להחלפת ידע וליצירת שיתופי פעולה בעלי השפעה במשק הישראלי.
ד"ר אידן, אסטרופיזיקאית בהכשרתה ויועצת לחברות וקרנות הון סיכון בארץ ובעולם, היא הראשונה לפרוש את משנתה והרצתה אתמול (רביעי) במשרדי KPMG בתל אביב על ניווט בעולם משתנה.
דינה פסקא רז, שותפה וראש מחלקת טכנולוגיה ב-KPMG פתחה את האירוע ואמרה לחברים "אני למעלה מ-25 שנה יועצת ופועלת במגזר העסקי ואני לא זוכרת אירוע כזה בו רמות אי הוודאות וקצב השינוי הם חסרי תקדים, מתנהלים במקביל בכמה מישורים ומייצרים מציאות מורכבת. אתם דור העתיד שמקים מיזמים שאמורים להיות פורצי דרך בסביבה משתנה ומורכבת, ולכן בחרנו לשתף אתכם בגורמים המשפיעים בצורה הדרמטית ביותר על מיזמים ולייעץ מה אתם צריכים לקחת בחשבון כשמתכננים קדימה בסביבה מורכבת ומשתנה".
ד"ר אידן התייחסה בדבריה למהפכת ה-AI, ואמרה כי מאז פריצתן של OpenAI ו־ChatGPT - בשנים 2022–2023, קצב ההתפתחות בתחום נכנס למסלול אקספוננציאלי שמשפיע על כמעט כל שכבת פעילות במשק – מתעשייה וסטארט־אפים ועד משאבי אנוש, קרנות הון סיכון והכלכלה הישראלית והעולמית. לדבריה, האתגר המרכזי כיום הוא היכולת לנווט בסביבה שבה השינויים מואצים, ולבנות חברות ומוצרים שיישארו רלוונטיים לא רק בהווה אלא גם בטווח של חמש שנים קדימה. "איך מנווטים בעולם כזה? איך בונים משהו שיהיה רלוונטי היום, אבל לדאוג שיהיה רלוונטי מחר ובעוד חמש שנים".
בהמשך הדגישה כי ה־AI אינו עומד לבדו, אלא משמש ככוח מאיץ למגמות טכנולוגיות נוספות, בהן רובוטיקה, אוטונומיה ומחשוב קוונטי. לדבריה, קצב השינוי הפך כה מהיר עד שכמעט מדי חצי שנה מופיעים מודלים וכלים חדשים, המשנים את כללי המשחק. היא הזכירה את המודל החדש של Anthropic, וכן מודלים ייעודיים לתעשיות ביטחוניות, וציינה כי גם אם חלקם עדיין אינם בשימוש רחב, הם מצביעים על שינוי עמוק באופי הטכנולוגיה וביישומיה. בתוך כך התייחסה גם להשלכות המאקרו־כלכליות, ובהן הנפקות עתידיות של חברות כמו SpaceX, Anthropic ו־OpenAI שלדבריה עשויות לשנות את מבנה השוק הגלובלי.
(צילום: שמוליק דודפור צילום סטילס: נמרוד גליקמן)
ד"ר אידן הוסיפה כי לצד ההתפתחויות הטכנולוגיות מתקיים גם שינוי גיאופוליטי רחב היקף, הכולל מעבר של אירופה להשקעות בתחומים שבעבר הוזנחו, לצד התמקדות גוברת ב־AI, דיפנס, רובוטיקה ואוטונומיה. לדבריה, מדובר בשינוי תפיסתי עמוק שמחייב סטארט־אפים וקרנות הון סיכון "להרגיש את השטח" ולכוון את ההשקעות והפיתוח בהתאם למגמות החדשות. "אם אתם סטארט אפים שרוצים לכבוש את עולם או קרנות הון סיכון שרוצות להשקיע במקומות הנכונים אתם צריכים להרגיש את הדברים האלה". לדברי אידן הדבר הכי חשוב הוא המונח אג'יליות – "היכולת להשתנות ולהתאים את עצמך במהירות לנסיבות המשתנות. העולם אינו קבוע והדרך היחידה לנווט בו הוא לבנות דברים גמישים ולהסתכל איך אני משתנה לאורך הזמן".
ד"ר אידן סקרה את התפתחות תחום הבינה המלאכותית מאז 2022, מהופעת ה־LLMs וה־Generative AI ועד המעבר לשלב של designing next-gen AI systems והגדירה את התקופה הנוכחית ככזו שבה מערכות הבינה המלאכותית מתחילות לייצר את הדור הבא של עצמן. "מי שאימן את המודלים האחרונים שיצאו זה המודל עצמו. אנחנו נכנסים ללופ שבו AI בונה את המודל הבא שבונה את המודל הבא". כמו כן סקרה את התפתחות תחום הבינה המלאכותית מ-2022 ועד היום, אז נולדו ה-LLM והג'נרטיב AI ועד designing next-gen AI AI. "מי שאימן את המודלים האחרונים שיצאו זה המודל עצמו. אנחנו נכנסים ללופ ש-AI בונה את המודל הבא שבונה את המודל הבא".
בהתייחסות לשימוש הארגוני ב־AI אמרה כי במקרים רבים הוא מונע פחות מאסטרטגיה ויותר מלחצי שוק. לדבריה, בחברות רבות היא שואלת מה הבעיה שה־AI אמור לפתור, אך מקבלת תשובות שמצביעות על FOMO ארגוני — דרישה של הנהלות ועובדים לאמץ את הטכנולוגיה משום ש"כולם משתמשים בזה". כדוגמה ציינה כי ב־Salesforce כ־95% מהמהנדסים משתמשים ב־AI, לצד הוצאה של מאות מיליוני דולרים על טוקנים, אך ללא עלייה מקבילה בקצב פיתוח הפיצ’רים. ב־Uber הוסיפה דוגמה, כל תקציב ה-AI של 2026 נגמר בארבעה חודשים כאשר השימוש מתרחב גם למשימות בסיסיות כמו כתיבת קוד. "החוכמה היא לא להגיד שאנחנו צריכים AI אלא להבין מה עושים איתו ולנהל את האירוע".
היא הדגישה כי ארגונים נדרשים לנהל את שילוב ה־AI באופן אקטיבי ומבוסס מטרות, ולא להיגרר לאימוץ טכנולוגי חסר כיוון. לדבריה, מנהלים, משקיעים וחברות צריכים להגדיר מראש מדדי ביצוע ברורים (KPI) ולוודא שהטכנולוגיה משרתת בעיה מוגדרת, אחרת מתקבל מצב של השקעות גבוהות ללא שיפור בפרודוקטיביות. בהמשך ציינה כי קצב השינוי מחייב חשיבה ארגונית גמישה הרבה יותר, ולעיתים אף עדכון אסטרטגי תכוף — אחת לחצי שנה. לדבריה, "כשאתה מאוהב בבעיה, מבין אותה, מפרק אותה לגורמים ועוקב אחריה, הטכנולוגיה מגיעה אחר כך. היא רק הדרך לפתור את הבעיה אבל היא לא העיקר. ואז הלקוחות יודעים להעריך אותך כי אתה מדבר את הכאב שלהם".
לדבריה, גם ברמת הארכיטקטורה המוצרית יש צורך במבנה מודולרי וגמיש, המאפשר החלפה מהירה של רכיבים בהתאם להתפתחויות. עוד אמרה, כי יש לבנות מערכות “כמו לגו” - כך שכל שינוי טכנולוגי עתידי ידרוש החלפת רכיב ולא בנייה מחדש של המערכת, וכי ארגונים צריכים להיבנות סביב בעיות ולא סביב פתרונות קיימים.
ד"ר אידן מדברת על שתי אפשרויות בהן ניתן להפסיד: "הראשונה לרוץ מהר אבל לא בכיוון הנכון: אף אחד לא משתמש, או ש AI-יכול לפתור את הבעיה. מצד שני יש חברות שמהססות לעשות את הצעד הזה, יושבות על הגדר ורואות איך המתחרים רצים קדימה".
פסקא רז התייחסה לשילוב הכוחות שמעצבים כיום את הכלכלה והטכנולוגיה הגלובלית, ואמרה כי החיבור בין השינוי הגיאופוליטי, מהפכת ה־AI והסטת ההון לעבר תחומים כמו חלל ודיפנס מייצר שינוי עומק מהותי בשווקים. לדבריה, “זה לא עוד גל גדול, אנחנו בצונאמי” – אירוע שמטלטל את כללי המשחק ומגדיר מחדש את האופן שבו תעשיות והון זזים בעולם.
בהמשך תיארה כיצד גם עולם ההון סיכון עצמו משתנה במהירות, וציינה כי משקיעים מספרים שבעבר עיקר הדאגה היה סביב איכות הצוות או היתכנות הרעיון, אולם כיום ישנם מקרים שבהם חברות עם צוותים חזקים ורעיון טוב שנמחקו כי ה-AI הפך אותן ללא רלוונטיות. "גם לעולם ההון סיכון, שמתנהל לפי מודלים מסוימים כבר 20 שנה, הזיזו את הגבינה", אמרה.
לשאלה כיצד נשארים ממוקדים בעידן של שינוי מהיר, הדגישה פסקא רז כי “השאלה שמנכ"ל או יזם צריך לשאול את עצמו היא האם אני עדיין פותר את הבעיה או שאני רק מגן על הפתרון שלי. מנהל פיתוח צריך לשאול האם אני מוסיף עוד כלי או בונה יכולת? ומשקיע צריך לשאול האם הצוות אוהב את הבעיה יותר מאשר את המוצר שלו”.
לסיכום אמרה: "תתאהבו בבעיה ולא בטכנולוגיה כי היא תשתנה כל 6 חודשים, תבנו את זה כמו לגו בצורה מודולרית וגמישה ותנועו ומהירות בכיוון הנכון. The fastest way to build the wrong thing is to never stop and ask why".
פסקא רז סיכמה את המפגש ואמרה, כי ההזדמנויות בעידן הנוכחי הן חסרות תקדים, וכי בעוד שבעבר נדרשה השקעה רבה בבניית צוותים ובהנעתם, כיום ה־AI מאפשר קצב פיתוח מהיר יותר ויכולת “לרוץ לשטח” כמעט באופן מיידי. עם זאת הדגישה כי היתרון הזה מחייב הסתגלות מתמדת ושינויים תכופים באסטרטגיה ובכיווני הפעולה: “היום ה־AI מאפשר פיתוח מאוד מהיר וריצה לשטח, אבל כל הזמן צריך להתאים את עצמך ולעשות פיבוטים מתמידים”.
בהתייחסה לפערים בין העולם הדיגיטלי לפיזי אמרה כי קיים חוסר איזון ברור בין הקלות שבה ניתן לפתח תוכנה לבין המחסור ביכולות בעולם הפיזי: “זה לא הגיוני שהיום תוכנה עולה מעט אבל אי אפשר למצוא טכנאי מזגנים”. לדבריה, הפער הזה מייצר הזדמנות משמעותית לחיבור בין עולמות - בין המרחב הפיזי לבין כוח החישוב, האנליטיקה והיכולות של ה־AI ומהווה את הגל הבא של החדשנות, שבו תעשיות פיזיות יעברו דיגיטציה מואצת.
"אנחנו עומדים על סיפו של צונאמי טכנולוגי וצריכים לחשוש, אבל יותר צריכים להנות מהאירוע הזה. הפוטנציאל הוא מטורף".
