בעקבות בחירת טראמפ: האם מהפכת הגיוון בתאגידי הענק מתפוררת?
תאגידי הענק ממהרים ליישר קו עם הרוח החדשה המנשבת מוושינגטון ומבטלים תוכניות גיוון והכלה במיליארדים. מהלך דרמטי של טראמפ לביטול תוכניות DEI בממשל מצטרף לגל חברות שכבר הודיעו על שינויים: וולמארט סוגרת מרכז שוויון ב-100 מיליון דולר, מטא ואמזון מקצצות בתוכניות גיוס מגוון. מנגד, Costco ואפל מתייצבות בחזית המאבק. האם זה סוף עידן או הזדמנות להגדיר מחדש גיוון תאגידי?
סופה חזקה מטלטלת את אחת המהפכות המשמעותיות ביותר בעולם התעסוקה של העשור האחרון. בתוך פחות מ-24 שעות מכניסתו לתפקיד, חתם הנשיא דונלד טראמפ על צו נשיאותי דרמטי המורה על ביטול מוחלט של תוכניות הגיוון, השוויון וההכלה (DEI) בממשל הפדרלי. טראמפ טוען שתוכניות אלה מנוגדות לעקרונות המריטוקרטיה - השיטה שלפיה אנשים מתקדמים אך ורק על בסיס כישוריהם האישיים.
המהלך משקף את המאבק האידיאולוגי הממושך בין שמרנים לליברלים בארה"ב - קרב של עשרות שנים בין שתי תפיסות עולם מנוגדות. אם ב-2020, בעקבות המחאה שפרצה בארה"ב לאחר מותו של ג'ורג' פלויד, נעה המטוטלת לכיוון הפרוגרסיבי, וחברות החלו לקדם ביתר שאת תוכניות גיוון והכלה, הרי שכעת היא נעה בחדות לכיוון ההפוך.
התפנית קיבלה תאוצה לאחר אירועי 7 באוקטובר, נוכח הביקורת שהוטחה באוניברסיטאות עילית אמריקאיות. בכסות של פרוגרסיביות וגיוון, נתנו האוניברסיטאות במה לביטויים קיצוניים של אנטישמיות ותמיכה במעשי הזוועה של החמאס. התגובות החריפות להתנהלות זו, שהוביל המיליארדר ביל אקמן לצד אחרים, יצרו גל מחאה שהוביל בין היתר להתפטרות של נשיאת הרווארד קלודין גיי.
מפייסבוק ועד אמזון: השמרנים שוב באופנה
אחד הביטויים הראשונים לרוחות החדשות בוושינגטון נראו עוד לפני הבחירות, כאשר בדצמבר האחרון הודיע ה-FBI על סגירת משרד הגיוון שלו. לאחר צעד זה, כמו באפקט דומינו, הודיעו ענקיות אמריקאיות בזו אחר זו על צמצום או ביטול מוחלט של תוכניות הגיוון שלהן.
וולמארט, מהקמעונאיות הגדולות בעולם, הודיעה על סגירת מרכז השוויון הגזעי שהקימה בשנת 2020 ב-100 מיליון דולר. בנוסף, החברה הודיעה כי תמנע מכירה של מוצרים בעלי זיקה לקהילת הלהט"ב באתר שלה, תפסיק להשתתף בסקרי גיוון חיצוניים ותמחק את המונח "גיוון, שוויון והכלה" ממסמכיה.
ענקיות הטכנולוגיה מובילות את המגמה: מטא הודיעה על הפסקת תוכניות שנועדו להגביר גיוס מועמדים מרקע מגוון, כולל תוכניות הכשרה בנושאי שוויון והכלה, ומייסדה מארק צוקרברג אף התבטא לפני מספר ימים בפודקאסט של ג'ו רוגן, וטען כי הגיע למסקנה שהחברה זקוקה ל"יותר אנרגיות של גבריות".
אמזון הצטרפה למגמה כשהודיעה על צמצום "תוכניות ומשאבים מיושנים". החברה הפעילה עד כה תוכניות תמיכה לעובדים מקבוצות שונות - כמו עובדים שחורים, להט"בים ונשים - שנועדו לספק להם רשת תמיכה וקידום בחברה. כעת החברה מתכננת לצמצם משמעותית תוכניות אלו, אם כי טרם הבהירה באיזה היקף.
חברת הייעוץ הבינלאומית Accenture הצטרפה אף היא למגמה והודיעה על ביטול יעדי הגיוון הגלובליים שהציבה לעצמה ב-2017. במזכר לעובדים הבהירה המנכ"לית ג'ולי סוויט כי החברה תפסיק להשתמש ביעדי DEI להערכת ביצועי עובדים, ותבטל תוכניות פיתוח קריירה ייעודיות לקבוצות מיעוט. "תמיד היינו ונהיה מריטוקרטיה", כתבה סוויט, "אנו מחויבים למקום עבודה מכליל המבוסס על הישגים וחף מהטיות".
הגל סוחף גם את תעשיית הרכב והמשקאות החריפים: פורד הודיעה כי תבטל את התוכניות לקידום עובדים מקבוצות מיעוט, והארלי דיווידסון הרחיקה לכת וסגרה לחלוטין את המחלקה שהייתה אחראית על קידום גיוון בחברה והפסיקה להציב יעדים למספר העובדים והספקים מקבוצות מיעוט. בראון-פורמן, בעלת ג'ק דניאלס, ביטלה את המדיניות שקשרה את בונוס המנהלים להצלחתם בגיוס וקידום עובדים מרקע מגוון.
על פי הערכות, חלק מהחברות שמודיעות כעת על בחינה של תוכניות לעידוד גיוון והכלה לא באמת זונחות אותן, אלא נאלצות ליישר קו עם הממשל החדש כדי לא לאבד חוזים במיליונים. "לרבות מהחברות פשוט אין ברירה אלא להצהיר על שינוי מדיניות", אומר יונתן פייטרה, בעלי Great Place To Work ישראל, "זה לא אומר שממחר בבוקר הן זונחות לגמרי את ה-DEI משום שבמקרים רבים הוא חלק מה-DNA שלהן".
"מפספסים שלא לכולם יש אותה נקודת פתיחה"
"חברה לא צריכה לשנות את התוכניות שלה בהתאם לרוח פוליטית כזאת או אחרת", ממשיך פייטרה. "אם יש לה ערכים מסוימים זה לא צריך להשתנות בהתאם למי שמגיע לשלטון. ערכים צריכים להיות מושרשים בתרבות הארגונית". "חברות מסוימות אימצו מדיניות של גיוון והכלה אך ורק לשם מראית עין, כי זה הצטייר טוב בדו"חות, אבל לאייש משרות רק כי חייבים לעמוד במכסה מסוימת של קבוצות מיעוט זה לא הנושא. גיוון והכלה משמעותם חיפוש אחר דעות שונות בארגון ומתן הזדמנות שווה והוגנת לכולם להישמע, להתקדם ולהתפתח".
"צריך להבין למה תוכניות הגיוון וההכלה הפכו לשנויות במחלוקת", ממשיך פייטרה. "מי שתומך בביטול התוכניות טוען שהוא מאמין במריטוקרטיה. כלומר, שצריך לקדם עובדים רק בזכות ההישגים שלהם, ולא בגלל שום דבר אחר. אבל הם מפספסים נקודה קריטית - לא לכולם יש את אותה נקודת פתיחה".
חשוב להדגיש שלא כל החברות נכנעו לרוח החדשה. ענקית הקמעונאות Costco מובילה קו של התנגדות נחרצת, והדירקטוריון שלה דחה פה אחד הצעה לבחינה מחדש של מדיניות ה-DEI של החברה".
"המחויבות שלנו לארגון המושתת על כבוד והכלה היא הכרחית", הצהירה החברה. גם אפל התייצבה בחזית המאבק, כשהאשימה את התומכים בשינוי הכיוון בניסיון "בלתי ראוי" להגביל את יכולתה לנהל את עסקיה. חברת התעופה דלתא איירליינס הצהירה כי תוכניות הגיוון שלה "קריטיות לעסקים".
2 צפייה בגלריה
בעקבות בחירת טראמפ: האם מהפכת הגיוון בתאגידי הענק מתפוררת?
(באדיבות: Great Place To Work)
"הזדמנות לייצר שכבה נוספת של גיוון והכלה בארגונים"
לפי מחקר של Great Place To Work, חברות המקדמות תרבות של גיוון והכלה מצליחות להגדיל את ההכנסות שלהן עד פי 5.5. "ארגונים המעודדים דעות שונות ומאפשרים שיח פתוח מציגים רמת חדשנות גבוהה באופן משמעותי", מדגיש פייטרה.
"מסיבה זו", מזהיר פייטרה, "הרוחות החדשות של שינוי מציבות איום כפול. ראשית, הן עלולות לגרום ליותר ויותר חברות אמריקאיות לחזור להיות הומוגנית – להיות מורכבות מגברים לבנים שולטים, כשכל השאר פשוט לא קיימים. שנית, מבחינה עסקית, האיום הוא חזרה לעולם של same gets you the same - כשלוקחים את אותם אנשים שחושבים אותו דבר, מקבלים אותו דבר. זה פוגע בחדשנות ובצמיחה".
פייטרה רואה במגמה החדשה לאו דווקא איום, אלא הזדמנות לבחינה מחודשת, עמוקה יותר, של הגישה כלפי גיוון והכלה: "יש חברות שמסתכלות רק על המדדים היבשים - כמה עובדים מגייסים מכל קהילה, כמה אחוזים מהמנהלים הם מקבוצות מיעוט וכו'. הן פחות עסוקות במהות של ה-DEI - לתת הכשרה שווה לכולם ולתת נקודת פתיחה שווה לכולם".
לדבריו, נדרשת כעת יציקה של שכבה נוספת בהבנת משמעות הגיוון וההכלה: "ארגון מגוון הוא כזה שבתרבות הארגונית שלו מאפשר לאנשים להביע את דעתם, למרות שהיא לא דעת הרוב. זו המהות, ופה התבלבלו - הלכו לעניין של בחינה מספרית בלבד שלא כמה אימהות יש, כמה שחורים יש וכו'. המהות בסופו של דבר היא לייצר מצב שבו יש מגוון דעות בחדר, והאם אנשים יכולים להשמיע את קולם או שהם מפחדים".
האם יש סיכוי שרוחות השינוי מארה"ב יגיעו גם לישראל? "אנחנו במצב אחר", אומר פייטרה. "על סדר היום שלנו ישנם נושאים אחרים, משמעותיים יותר - אנחנו מדינה במלחמה". עם זאת, הוא מזהיר: "דווקא בגלל המלחמה יש פה סיכון של קיטוב והקצנה של דעות, במיוחד כלפי ערבים. יש בקרבנו 20% מהאוכלוסייה שהם ערבים, ואסור שהמצב ישפיע על עולם העבודה".
"זו הזדמנות להסתכל מחדש על התוכניות הקיימות ולהבין האם הן משרתות את המהות או רק את מראית העין", מסכם פייטרה. "אני לא אומר שצריך לבטל את התוכניות, אבל חשוב לחדד את המטרות ולוודא שאנחנו באמת מקדמים את הייעוד שלהן, ולא רק יוצאים ידי חובה וממלאים תקנים כדי לצאת טוב מבחינה תדמיתית. יש פה הזדמנות לייצר שכבה נוספת שמקדמת את הנושא בצורה עוד יותר טובה, כזו שתשרת את המהות האמיתית של גיוון והכלה בארגונים".
