פתחתי קמפיין ב-ChatGPT - וזה מה שגיליתי על הפרסום החדש
רוב אנשי השיווק כבר מכירים את המסלול: רוצים להגיע ללקוחות, פותחים קמפיין בגוגל או ברשתות החברתיות ומנסים לתפוס את תשומת הלב של האדם הנכון. כמי שעוסק בשיווק ובבינה מלאכותית, רציתי לבדוק מה קורה כשהפרסום נכנס למקום נוסף: השיחה שבה אנשים מתייעצים, משווים אפשרויות ומגבשים החלטות. כשנחשפתי למערכת הפרסום החדשה של OpenAI החלטתי להיכנס ולהתנסות בעצמי.
פתחתי את מערכת הפרסומות של OpenAI והתחלתי לבחון את תהליך הקמת הקמפיין. בחרתי מטרה של הקלקות והגדרתי תקציב יומי של 60 שקל לצורך הניסוי. הממשק היה מוכר למדי: קמפיינים, קבוצות מודעות וטבלת ביצועים. המערכת גם הציעה גרסאות של מודעות המבוססות על האתר שהזנתי, עם תמונה, כותרת ותיאור. ההצעות נתנו נקודת פתיחה, אבל דרשו מחשבה ועריכה. גם כשהבינה המלאכותית מנסחת, מישהו עדיין צריך לבדוק שהיא מדגישה את השירות הנכון ומסבירה אותו היטב. הופתעתי לטובה לראות שישראל כבר מופיעה ברשימת המדינות שבהן המערכת זמינה בשירות עצמי.
אחרי ההקמה הופיע ליד הקמפיין סטטוס ירוק Serving - אלא שבטבלת הביצועים עדיין לא הופיעו נתוני חשיפות או הקלקות, ואני נשארתי עם שאלה פשוטה: איך כל זה נראה מהצד של הגולש? פתחתי שיחות וביקשתי המלצות על אותו עסק שהקמתי. קיבלתי תשובות, שמות וקישורים, אבל לא ראיתי את המודעה שהקמתי. זו הייתה הבחנה ראשונה וחשובה: סטטוס פעיל אינו הוכחה לחשיפות, ושיחה שאני פותח בעצמי אינה דרך שמבטיחה לצפות בקמפיין.
ואז, במהלך חיפוש מלון לחג, קיבלתי המחשה הרבה יותר ברורה. מתחת לתשובה של ChatGPT הופיעה מודעה של רשת מלונות בראון: תמונה, שם המפרסם, טקסט בעברית וסימון Ad , לחיצה הובילה לאתר המלונות. פתאום ראיתי את המסלול כולו מהצד השני - מההתייעצות על חופשה ועד להצעה מסחרית שאפשר לבדוק. במקרה הזה, ההצעה השתלבה באופן טבעי במה שניסיתי למצוא.
בחיפוש אחר מסעדת בשרים באזור, החיבור היה קצת פחות צפוי. בזמן ש-ChatGPT ניסה לברר אם אני מחפש סטייק, המבורגר או מקום לערב מיוחד, מתחת לתשובה הופיעה מודעה של Compass Grill לגרילי Napoleon , ואני חיפשתי מקום שיכין לי את הבשר. המודעה הציעה לי לקנות את הציוד ולהכין אותו בעצמי. היה בזה משהו משעשע, אבל גם שיעור קטן בשיווק: הקשר לנושא השיחה היה ברור, ההתאמה לצורך שלי פחות. אי אפשר לדעת מצילום המסך מדוע דווקא המודעה הזאת נבחרה, אבל ההבדל בין חיפוש המלון לחיפוש המסעדה המחיש לי עד כמה חשוב להבין מה האדם מנסה לעשות, מעבר לנושא שעליו הוא מדבר.
כאן נמצא בעיניי הפוטנציאל המעניין, וגם האתגר. בשיחה עם AI המשתמש יכול להסביר מה הוא מחפש, כמה הוא רוצה להוציא ומה חשוב לו. הצורך מתחדד לאורך השיחה, והפרסום יכול להופיע לצד התהליך הזה. לפי OpenAI בחירת המודעות מתחשבת בין היתר בהקשר ובכוונה בשיחה, לצד תוכן המודעה ודף הנחיתה. החברה מדגישה שהמודעות מופרדות מהתשובות ואינן משפיעות עליהן, ושהשיחות אינן נמסרות למפרסמים. ההבחנה הזאת חיונית: תשלום על מודעה אינו קונה המלצה של ChatGPT על העסק. כך מסבירה החברה את המנגנון.
ההתנסות הראשונית עדיין לא מאפשרת לי לקבוע שמדובר בערוץ יעיל יותר או זול יותר מהחלופות. בזמן הבדיקה לא היו לי תוצאות שעליהן אפשר לבסס טענה כזאת. כדי להעריך את הערך העסקי, צריך למדוד ביקורים באתר, פניות ולבסוף עסקאות. גם החשיפה אינה לכל משתמש: מבדיקה שעשיתי המודעות מופיעות למשתמשי Free בעוד שמנויי Plus ותוכניות נוספות אינם רואים אותן. עבור אנשי שיווק, המשמעות היא שצריך ללמוד גם את מגבלות הערוץ, לצד האפשרויות שהוא פותח.
נכנסתי למערכת מתוך סקרנות מקצועית, ויצאתי עם שאלה רחבה יותר: איך צריך להיראות פרסום שפוגש אדם בזמן שהוא עדיין מברר מה הוא צריך? לצד החיפוש בגוגל והגלילה ברשתות, השיחה עם AI הופכת למקום נוסף שבו אפשר לפגוש הצעה מסחרית. עבור עסקים, זו הזדמנות שדורשת דיוק: להבין באיזה רגע השירות שלהם רלוונטי, להסביר מה הוא פותר ולהוביל לעמוד שמקיים את ההבטחה. את האפשרות כבר ראיתי על המסך. את התוצאות עוד צריך למדוד.
מתן אדרי הוא ראש תחום B2B, קבוצת זאפ
