שלוש שנים עברו, והמצוקה החריפה

המשפחות שאליהן חזר "כלכליסט" מספרות את אותו סיפור: זוגות ויחידים שהולכים לעבודה - אבל מתקשים לעמוד בהוצאות הנדרשות כדי לספק קורת גג

נעמה סיקולר 07:0625.08.13

בשלושת השבועות האחרונים אירחנו בעמודים הקדמיים של "כלכליסט" משפחות שכבר התארחו אצלנו בנובמבר 2010 וסיפרו על הקושי למצוא לעצמן פתרון דיור שיהלום את צורכיהן. חשבנו שלאחר כמעט שלוש שנים, מחאה חברתית אחת ואינספור תוכניות ממשלתיות והבטחות שלטוניות שהנה, עוד מעט המחירים יירדו, הגיע הזמן לחזור למשפחות ולבדוק מה קרה להן מאז ועד היום.

קראו עוד בכלכליסט:

המשפחות שחזרנו אליהן סיפרו כולן סיפור דומה - לא סיפור של מצוקה או של מסכנות, סיפור של בעיה. זוגות ויחידים יצרניים שקמים בבוקר, הולכים לעבודה אבל מתקשים לעמוד בהוצאות הנדרשות כדי לספק קורת גג למשפחה.

גם המשפחות שהצליחו לשפר את מצבן בשנתיים וחצי שחלפו והגיעו כביכול ליעד הישראלי האולטימטיבי - דירה בבעלות - עשו זאת בדרך כלל תוך התפשרות דרמטית על המיקום, באמצעות סיוע מהמשפחה ותוך שעבוד חלק מהותי מההכנסה החודשית לטובת משכנתא שתממן את קורת הגג.

בשבועות האחרונים התפרסמו לא מעט נתונים התומכים בתמונה שעולה מסיפוריהן של המשפחות: הריצה למשכנתאות לא נבלמת ובנק ישראל החליט בשבוע שעבר להתערב שוב בשוק ולנסות לעצור את הטירוף, הפעם לא רק למען יציבות הבנקים.

בינתיים הממשלה ממשיכה להבטיח טיפול בבעיה אם רק נחכה עוד קצת בסבלנות. אבל הזמן שלנו הולך ומתקצר, כי בעיית הדיור מכרסמת בהכנסה הפנויה שלנו וגורמת לנו למנף את עצמנו לדעת ולהתחייב להחזיר כספים שאין לנו ולעולם גם לא יהיו לנו, כי במצב הנוכחי שוק הדיור גם מכרסם בחסכונות של דור ההורים וגם משפיע על העתיד הכלכלי שנוכל להעניק לילדים שלנו.

אנחנו מסכמים היום פרויקט שמסמן את בעיית הדיור כבעיה הכלכלית־חברתית מספר אחת בישראל. היא היתה כזו בנובמבר 2010 והיא כזו גם היום. אנחנו מסכמים היום פרויקט, אבל בבעיה, במשמעויות שלה ובפתרונות האפשריים לה נמשיך לעסוק בהרחבה.