בנק ישראל: חרם בינלאומי יגרור הפסד של 40 מיליארד שקל לבנקים

בשנה שעברה בדקו בפיקוח מה יקרה אם מצבה הגאופוליטי של ישראל ידרדר במהירות תוך פגיעה קשה ביכולת לייצא ולייבא מוצרים. חוץ ממיתון ואינפלציה, צפויה במקרה כזה גם פגיעה קשה בערך הנכסים השונים של הציבור ושל הבנקים, אם זה נכסים פיננסים כמו אג"ח ומניות (ירידה של 40% במדד תא 100 עד 2018), ואם זה נדל"ן (ירידה של 25% בשווי דירה ממוצעת עד 2018). במקרה קיצון שכזה בוודאי שתהיה פגיעה משמעותית במשק כולו, ומכאן במערכת הבנקאית והתוצאות הדרמטיות של התרחיש.

לפי התסריט של הפיקוח על הבנקים, משקי הבית ובעלי העסקים – במיוחד קטנים ובינוניים – יתקשו להחזיר את ההלוואות שלקחו מהבנקים. בנוסף, אם בשנה הראשונה למיתון הבנקים עוד יחזיקו מעמד בזכות יחס ההון הגבוה שלהם, בשנה השנייה הלחץ יגבר ובסך כל שלוש השנים שבדק הפיקוח הבנקים יפסידו כ-40 מיליארד שקל באשראי. באופן יותר ספציפי זה מה שיקרה בענף הדיור: עלייה של כחמש נקודות האחוז בשיעור האבטלה ל-9.8% שתקשה על לוקחי משכנתאות לעמוד בהחזרים, יחד עם ירידה בשווי דירה ממוצעת בשיעור של 25%, מה שיהפוך חלק מהדירות לבעלות שווי נמוך יותר מהמשכנתאות עליהן, יגרום להפסד של כ-16 מיליארד שקל לתיק המשכנתאות של הבנקים.

שירות התעסוקה. כולם מפחדים מאבטלה צילום: שאול גולן

לשם ההמחשה אפשר להשוות את מה שיקרה בתסריט שכזה למה שקרה בארה"ב ב-2008, בשיאו של משבר הסאב-פריים, רגע לפני שענקיות הפיננסים בוול סטריט החלו ליפול כמו דומינו. ברבעון השני של 2008 שיעור המשכנתאות שנחשבו לפגומות, כלומר היה בהן עיכוב של מעל ל-90 יום בתשלום או שכבר נחשבו לחדלות פרעון, עמד על 4.5% מכלל המשכנתאות בארה"ב. במקרה של תסריט הקיצון שמתאר בנק ישראל מדובר על 5% מהמשכנתאות הישראליות שמקבלות דירוג דומה. אז מה יקרה לשוק המשכנתאות בתסריט של מיתון רגיל שבו שיעור האבטלה יעלה רק בשתי נקודות האחוז, ל-7%? בפיקוח על הבנקים טוענים כי שורה של מהלכים רגולטוריים שביצעו בשנים האחרונות נועדו להגן על קריסה של המערכת הבנקאית במקרה של פגיעה בהחזרי המשכנתא, אבל לכולם ברור שעדיף שתרחיש עלייה באבטלה, שהוא במידת מה סביר, לא יגיע מלכתחילה.

האיום של הורדת הריבית על לאומי

דוח הפיקוח על הבנקים חושף גם את המספרים שבכירי הבנק בוודאי מכירים: שחיקת ההון של הבנקים הגדולים כאשר הריבית תעלה, כאשר לפי הצפי הנוכחי העלאה אמורה להתרחש במחצית הראשונה של 2017. במקרה של עלייה של אחוז בריבית, לעומת 0.1% כיום, השחיקה בשווי ההוגן נטו של הבנקים (סך כל הנכסים פחות סך כל ההתחייבויות) תהיה בטווח של 2.8%-8.4%, כלומר שווי ההתחייבויות יעלה בצורה ניכרת.

מעניין לראות כי החריג הוא בנק לאומי, שבשל האופן בו בנויות ההתחייבויות שלו לעובדיו, במקרה של ירידה של אחוז בריבית השחיקה בשווי ההוגן שלו תרד ב-12.7%, כלומר כמעט שביעית. זה אמנם עדיין בגדר תיאוריה, אך לא מן הנמנע שסוגיה זו גם עלתה בחדרי ההנהלה של הבנק כאשר החליט מוקדם יותר החודש להתחיל בתכנית פרישה מרצון ל-700 מעובדיו, וכך למעשה להקטין משמעותית את ההתחייבויות שלו ומכאן את החשיפה לאפשרות של שינוי ריבית.