קרנות האג"ח הקצרות מנצחות בתשואה ברבעון הראשון של 2011

סביבת האינפלציה הגואה בישראל בחודשים האחרונים גרמה למנהלי השקעות רבים לקרוא לקיצור המח"מ בתיק האג"ח של המשקיעים. מבט על ביצועי קרנות הנאמנות בקטגוריית האג"ח הממשלתיות ברבעון הראשון של 2011 מוכיח כי מנהלי ההשקעות צדקו בקביעתם, כשמרבית הקרנות בקטגוריית האג"ח הצמודות והשקליות במח"מ של עד שנתיים הניבו למשקיעים תשואה חיובית, בעוד שבקטגוריות הארוכות נרשמו למשקיעים הפסדי הון.

שני גורמים עיקריים מהווים הסבר לתופעה זו: הראשון הוא סביבת האינפלציה הגבוהה, כשמדד המחירים ב־12 החודשים האחרונים (עד מרץ) עמד על 4.3% - גבוה מטווח היעד הממשלתי. הגורם השני הוא הריבית במשק שהועלתה במרץ ב־0.5% לשיעור של 3%, בניסיון של בנק ישראל לבלום את האינפלציה הדוהרת. הציפיות בשוק להעלאות ריבית נוספות בהמשך השנה העלו את רמת אי־הוודאות באשר לריבית העתידית והביאו לנסיגת המשקיעים מאיגרות החוב במח"מ ארוך.

בסביבה שכזו, המשקיעים מחפשים דרך להגן על כספם מפני ירידת ערך, והדבר ניכר בגיוסים בקטגוריית הקרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות קצרות, לעומת פדיונות בקרנות השקליות הקצרות, וכן בקרנות האג"ח הארוכות, שקליות וצמודות כאחת.

קטגוריית קרנות האג"ח הממשלתיות הצמודות במח"מ קצר גייסה ברבעון הראשון של 2011 כ־191 מיליון שקל. לנתון זה תרמה בעיקר קרן מגדל אינפלציה שגייסה 404 מיליון שקל לבדה. מנגד, נפדו 604 מיליון שקל בשלושה חודשים מקטגוריית האג"ח הצמודות הארוכות, וכן 627 מיליון שקל מהקרנות השקליות הקצרות, ו־132 מיליון שקל מהקרנות השקליות הארוכות.

רק שש קרנות בקטגוריה

במקביל להתבצרות בקרנות צמודות קצרות, ולפדיונות בקרנות סולידיות מיתר הקטגוריות, ניכרה בתחילת 2011 גם זרימה של כספים אל הקרנות המסוכנות יותר, בחיפוש אחר תשואות גבוהות מאלה שמקנות הקרנות הממשלתיות. כך, קרנות אג"ח חברות והמרה גייסו 362 מיליון שקל בשלושת החודשים האחרונים, וקרנות אג"ח בסיכון גבוה גייסו 307 מיליון שקל.

קטגוריית הקרנות הישראליות המשקיעות באג"ח קצרות וצמודות כוללת בסך הכל שש קרנות, המנהלות יחד כמיליארד שקל וגובות דמי ניהול נמוכים יחסית של 0.65% בממוצע, כשרק שתיים מתוכן קיימות מעל שלוש שנים. אחת מהקרנות הללו היא פסגות אינפלציה, שספגה פדיונות של 245 מיליון שקל מתחילת השנה, ונחשבת ליקרה ביותר בקטגוריה עם דמי ניהול של 1.3%. פסגות הניבה למשקיעים תשואה של 1.95% ב־18 החודשים האחרונים וממוקמת במקום השלישי בדירוג "כלכליסט" ומורנינגסטאר.

מי שמובילה את הקטגוריה היא קרן מגדל אינפלציה, שהניבה בשנה וחצי את התשואה הגבוהה ביותר בקבוצה, 5.72%, בעוד שמדד היחס של אג"ח ממשלתיות צמודות עד שנתיים עלה ב־2.06% בלבד.

"הנגיד לא יוכל להעלות עוד את הריבית מחשש להתרסקות הדולר, ובסביבה האינפלציונית שעלולה להתפתח המשקיעים מחפשים את המסלולים צמודי המדד", מסביר שגיא שטיין, מנכ"ל מגדל קרנות נאמנות. לדבריו, "הצריכה הפרטית בארץ גבוהה, יש אינפלציה של ביקושים, ונראה כי הוצאות הממשלה יגדלו עקב דרישות השכר. בסביבה כלכלית כזו לא סביר שהאינפלציה תרד בשנתיים הבאות". קרן מגדל אינפלציה משקיעה, לדברי שטיין, 50% באג"ח מדינה צמודות ועוד "ברכיב קונצרני צמוד לא מבוטל".

השקליות במבחן הזמן

עבור משקיעי הקרנות השקליות נציין כי אף לא קרן אחת מבין הקרנות הקצרות הצליחה להכות את מדד היחס בטווח של שלוש שנים. 23 הקרנות בקטגוריה, המנהלות 3.9 מיליארד שקל, הניבו בממוצע 6.1% בשלוש שנים לעומת 8.3% של מדד השקליות 0–2 שנים. לעומת זאת, הקרנות השקליות במח"מ של יותר משנתיים הניבו 18% בשלוש שנים, והיכו את מדד היחס שעלה ב־15.3%.

IFO מפיצת מוצרי מורנינגסטאר בישראל

השורה התחתונה

קרנות האג"ח הארוכות בולטות בתשואות השליליות שרשמו מתחילת השנה. רוב הקרנות המשקיעות באג"ח מדינה ספגו פדיונות בינואר־מרץ 2011, מלבד קבוצת הקרנות הצמודות הקצרות שגייסה 191 מיליון שקל.

המתודולוגיה / כך דורגו הקרנות

דירוג קרנות הנאמנות של "כלכליסט" ומורנינגסטאר בוחן קרנות המנהלות לפחות 10 מיליון שקל וקיימות במתכונתן הנוכחית לפחות 18 חודשים, בשני טווחי זמן: 18 ו־36‬ חודשים. הציון ל־18 החודשים האחרונים ניתן על בסיס תשואה מתואמת סיכון (65%), ממוצע חבטות (15%), ביצועים (15%) ודמי ניהול (5%).

ממוצע החבטות הוא מספר החודשים שבהם היכתה הקרן את המדד, או השיגה תשואה שווה לו. תשואה מתואמת סיכון מתייחסת לתנודתיות בביצועי הקרן, תוך הדגשת התנהגותה בתקופות הקשות בשוק.

דירוג הכוכבים של מורנינגסטאר לשלוש שנים מחושב על פי תשואה מתואמת סיכון בהתאם לקטגוריה.