מדריך כלכליסט: כך תשלם פחות מס על שנות העבודה בחו"ל
מפוטרים טריים בענף ההייטק יכולים להתנחם בגלגל הצלה שבדרך כלל אינם מודעים אליו - אלה מהם ששהו מחוץ לישראל ברילוקיישן, זכאים להטבות מס אטרקטיביות
09:21
02.02.09
בשני העשורים האחרונים היה ענף ההייטק ספינת הדגל של שוק העבודה הישראלי. עובדיו נהנו ממשכורות מצוינות, מתנאים חסרי תקדים, מבונוסים שמנים ומתוכניות פנסיוניות מבטיחות. אבל בימים אלה המשבר הפיננסי מטיל צל כבד על כל הענף, וכמעט כל החברות מקצצות בבשר החי - אם במשכורות ואם בעובדים. מאז אוגוסט 2008 פוטרו יותר מ־3,800 עובדי הייטק, והסוף לא נראה באופק.
נכון, רבים ממפוטרי ההייטק חסכו כסף שיסייע להם לצלוח את תקופת האבטלה - אבל גם לכיסים שלהם יש תחתית. קיפאון מתמשך בשווקים עלול להותיר אותם מובטלים לאורך זמן, ולשחוק את הרזרבות שלהם.
אבל לעובדי ההייטק יש עוד רזרבות, שלא כולם מודעים לקיומן. מתברר שרבים מהם זכאים להטבות מס אטרקטיביות עבור השנים שבילו ברילוקיישן מחוץ לישראל (מעבר לחו"ל במסגרת העבודה - פרקטיקה נפוצה בענף ההייטק). אלו אולי לא יפצו אותם על הפיטורים, אך יכולות בהחלט לשפר את המצב בחשבון הבנק.
עבדתם בחו"ל? קבלו פטור
כאשר אדם מקבל מענק פרישה, הוא מקבל שכר בגין כל שנה שבה עבד בחברה. אם בכמה מהשנים האלו שהה העובד ברילוקיישן, אזי מרגע שהוא נחשב לתושב חוץ (בתחילת השנה השנייה לרילוקיישן) אותו סכום מהשכר שקיבל על עבודתו מחוץ לישראל לא יהיה חייב במס.
"הגישה הזו יכולה לחסוך אלפי שקלים במס", מסביר עו"ד אודי שוסטק ממשרד אלתר ושות'. "בתי המשפט קבעו כי מענק פרישה כמוהו כתשלום שכר. עובד משלם מס על הכנסתו לפי בסיס מזומן: רשות המסים משווה את מיסוי מענקי הפרישה למיסוי אופציות, שחלק מתקופת ההבשלה שלהן היא בעת שהעובד נמצא מחוץ לישראל. לדעת רשות המסים, מענק הפרישה משולם לפי כל שנת עבודה בנפרד. לפיכך, התשלום המתייחס לשנים שבהן שהה העובד ברילוקיישן אינו חייב במס בישראל. "מצד שני, ובאופן סימטרי, התשלום עבור שנות העבודה בישראל יהיה חייב במס, גם אם המס משולם כשמקבל מענק הפרישה הוא תושב חוץ. זו עמדה שרבים אינם מודעים אליה והיא עוד לא נהפכה למקובלת, אף שיש לה אישורים מרשויות המס".
לדוגמה: עובד שעבד 20 שנה בחברת הייטק, שמונה מהן ברילוקיישן, יהיה חייב במס רק עבור 12 השנים שבהן עבד בישראל - בין אם הוא תושב ישראל ובין אם הוא תושב חוץ. כלומר חבות המס שלו במענק הפרישה תהיה רק עבור 60% מהסכום הכולל (שהם 12 שנה מ־20).
גם השנים בארץ שוות קיצוץ
עוד פטור ניתן על חלקו של מענק הפרישה, המתייחס לשנות העבודה שבוצעו בישראל. הפטור הזה מוגבל ל־10,500 שקל הראשונים לכל שנת עבודה. עו"ד שוסטק מסביר: "ניקח שוב את אותו עובד שעבד 12 שנים בארץ ועוד שמונה ברילוקיישן, ומקבל עתה מענק פרישה בסכום מיליון שקל. כיוון שהוא היה ברילוקיישן במשך שמונה מהשנים הללו, 400 אלף שקל יהיו פטורים ממס. כנגד השנים הנותרות, החייבות, הוא זכאי לפטור של 10,500 שקל לשנה, ובסך הכל - 126 אלף שקל. רק היתרה, 474 אלף שקל, היא סכום מענק הפרישה החייב במס".
לנצל את המדרגות
עובד שהחליט לקבל את מענק הפרישה בבת אחת ישלם את המס על פי גובה המענק, לפי מדרגת המס שאליה הוא שייך (ראו טבלה מצורפת). דרגת המס המקסימלית היא 47% מהמענק. דרך נוחה להימנע ממס בשיעורים גבוהים כל כך על הרכיב החייב היא לפרוס את תשלומי המענק, ולנצל את מדרגות המס לכל אחת משנות הפריסה.
רשות המסים מאפשרת לפרוס את המענקים עד שישה תשלומים, כך שאם לעובד לא תהיה עבודה אחרת בשש השנים הבאות, הוא ישלם מס מופחת מ־47%. גם אם תהיה לו עבודה אחרת, הוא לא יפסיד את הכסף, כי אז תיגבה ממנו את דרגת המס המקסימלית (שהיתה נגבית ממילא, אם העובד היה לוקח את הסכום בבת אחת). "אם לא תהיה לעובד הכנסה, הוא הרוויח מהפריסה", אומר שוסטק, "אבל גם במקרה הכי גרוע הוא לא הפסיד".
"פריסת תשלומים קדימה מועילה למי שנכנס עכשיו לתקופה שבה הוא אינו עובד", מסביר שרון שולמן, מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי בארנסט אנד יאנג. "נניח שהעובד פוטר בדצמבר 2008 ושמגיעים לו 500 אלף שקל. יש לו שתי חלופות: הראשונה, לשלם את מלוא סכום המס על 500 אלף שקל בשיעור של 47%. זוהי כמובן חלופה לא מוצלחת. חלופה טובה יותר, בהנחה שבשנים 2009–2010 הוא לא יעבוד, היא לפרוס את הסכום לתשלומים. במקרה כזה הוא יידרש לשלם 200 אלף שקל לשנים 2009–2010, ומכיוון ששיטת המס בישראל פועלת על פי מדרגות, חלק מהתמורה תיהנה ממדרגות המס הנמוכות יותר, של 34% במקום 47%".
אפשר לפרוס גם לאחור
מה שרוב האנשים אינם יודעים הוא שבמקום לפרוס את התשלומים קדימה לשנים שיבואו, אפשר לפרוס את תשלומי המענק גם אחורה, לשנים עברו. פריסה כזו יכולה להיטיב באופן ניכר עם עובדים שהיו ברילוקיישן בשנים האחרונות: באותן השנים לא היתה לעובד הכנסה חייבת בישראל, ולכן הוא יוכל לנצל את מלוא מדרגת המס לאותה שנה. פריסה שכזו עשויה לעזור גם למי שהיתה לו הכנסה נמוכה באותן שנים.
"אם בכמה מהשנים שבהן עבדתי בחברה לא היתה לי חבורת מס בישראל, אני יכול להגיד שתשלום הפרישה שייך לעבודה שבגינה מלכתחילה לא הייתי חייב מס בישראל", מסביר שולמן. "נניח שעבדתי בחברה חמש שנים, מהן ארבע הראשונות ברילוקיישן, ושמגיעים לי פיצויי פרישה של 500 אלף שקל. מבחינתי, כדאי יותר לפרוס את הפיצויים על פני חמש שנים, 100 אלף שקל בכל שנה, וכך לשלם מס רק על 100 אלף שקל מתוך הסכום".
אין עוד צורך בהשלמת מס לשנתיים הראשונות
"עד לאחרונה עבודה במסגרת רילוקיישן העמידה בפני העובדים בעיות קשות מול רשויות המס", מסבירה עו"ד ענת טנא ממשרד אלתר. "הרשויות דרשו מהעובדים להשלים מס בישראל בשנה הראשונה לעבודתם בחו"ל, ולעתים גם בשנה שאחריה. כך, עובד שעבר לעבוד בחו"ל ושילם שם מס על הכנסתו, למשל בשיעור 25% בממוצע, נחשב בשנה או בשנתיים הראשונות גם לתושב ישראל, ונדרש להשלים מס בישראל עד השיעור השולי (שעומד כיום על 47%).
"באחרונה שונתה הגדרת תושב חוץ במסגרת החקיקה החדשה של הקלות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים. הקריטריון החדש בחוק קובע כי בשנתיים הראשונות לרילוקשיין על העובד לשהות מחוץ לישראל 183 יום; כך, עד השנה השלישית אין הכרח שיתבצע מעבר מלא של כל מרכז חייו לחו"ל. המשמעות היא שרשויות המס לא ידרשו עוד השלמות מס לשנתיים הראשונות למעבר, שבהן פעמים רבות המשפחה עדיין חיה בארץ".
