תורת הפערים עפ"י שופרסל: היקף הפעילות הצטמצם, גם פערי השכר בחברה
החברה פיטרה עובדים במהלך 2014, סגרה סניפים גדולים ופתחה קטנים יותר אבל מספר המועסקים הכללי גדל. שופרסל נקבה לראשונה בדו"חותיה בשכר הממוצע של עובדיה, אך לא ספרה בחישוב את העובדים במשרות חלקיות
הפער בין עלות שכרו של מנכ”ל שופרסל איציק אברכהן לבין עלות השכר של העובד הממוצע ברשת נחתך בחדות ב־2014 ועמד על פי 28 בלבד. זאת לעומת פער של פי 57 בשנת 2013 ופער של פי 50 ב־2012. הירידה נובעת מכך שעלות שכרו של אברכהן הצטמצמה בכ־50% ועמדה על 1.98 מיליון שקל בשנה החולפת לעומת 3.8 מיליון שקל ב־2013.
עוד בסדרת תורת הפערים:
- שכר העובדים באגוד ירד, לבכירים הוא ירד יותר
- גולף: השכר קפא, מספר עובדי שכר המינימום בחברה גדל
- דלתא: מענק של 4.4 מיליון שקל למנכ"ל, עוד 2% בשכר לעובד
ב־2013 עלות שכרו של אברכהן הורכבה משכר שנתי בגובה 2.2 מיליון שקל וממענק של 1.6 מיליון שקל, ואילו ב־2014 היא הורכבה משכר בלבד, ללא מענק או תגמולים נוספים לאחר שהחברה סיימה את השנה בהפסד.
הפערים הצטמצו אבל החברה פיטרה עובדים
ביוני שעבר אושרה בדירקטוריון החברה תוכנית עסקית שבמסגרתה סגרה שופרסל כ־12 סניפים, במקביל לפתיחת 14 סניפים חדשים והקטנת שטח של סניפים קיימים. במקביל פיטרה שופרסל עובדים, בהם עשרות עובדי מטה, וסגרה סניפים גדולים, תחתם פתחה סניפים קטנים יותר. חלק מהעובדים יצאו מהחברה במסגרת תוכנית פרישה מרצון. ב־2014 רשמה שופרסל הוצאות פיטורין בגובה 29 מיליון שקל בגלל המהלך.
צילום: עמית שעל שופרסל מציינת בדו”חותיה כי העלאת שכר המינימום תגדיל את הוצאות השכר ב־55 מיליון שקל ב־2015, בהתחשב בכמות העובדים המועסקים בשכר מינימום נכון למועד הדו”ח. בשנת 2016 יגדלו הוצאות השכר ב־85 מיליון שקל וב־2017 הן יגדלו ב־140 מיליון שקל. החברה לא מציינת בדו"חות כמה עובדי שכר מינימום היא מעסיקה.
למרות הפיטורים, פערי השכר בחברה קטנו בעיקר בגלל הירידה בשכר הבכירים. עלות השכר הכוללת של חמשת נושאי המשרה עם השכר הגבוה ביותר (כולל אברכהן) ירדה ב־32% - מ־10.8 מיליון שקל ב־2013 ל־7.3 מיליון שקל ב־2014. גם אצל ארבעת מקבלי השכר הגבוה שמדורגים אחרי אברכהן עלות השכר ב־2014 מורכבת מהוצאות שכר בלבד, ללא מענק או תגמולים אחרים.
צילום: סיון פרג' בכירי החברה לא קיבלו תגמולים נוספים מאחר שתנאי הסף לתשלום מענקים היה שיעור רווח תפעולי מסוים, ואילו החברה סיימה את 2014 בהפסד. בנוסף, במסגרת תוכנית ההתייעלות בחברה ויתרו חברי ההנהלה על 10% ממשכורתם מיולי.
ב־2014 העסיקה שופרסל יותר עובדים ששכרם הממוצע עלה, כאשר היקף המשרות המלאות גדל. בשנה שעברה השכר הממוצע עמד על 5,961 שקל לעומת 5,660 שקל ב־2013.
נכון לסוף 2014, העסיקה שופרסל 13,518 עובדים - תוספת של 290 עובדים ביחס לשנה שלפניה. היקף המשרות המלאות עלה בין אותן שנים ב־650 משרות ל־9,000 משרות מלאות, ובהתאמה היקף המשרות החלקיות הצטמצם ב־360 משרות.
מדיניות התגמול של שופרסל ל־2014 פורסמה כבר באוגוסט 2013. שופרסל בחנה את פערי השכר בין המנכ”ל לעובדים הזוטרים, ועל סמך התחשיב שערכה נקבע כי הפער בין עלות השכר של המנכ”ל לבין עלות השכר של העובד הממוצע בשנת 2014 יעמוד על 31.8.
בדיקת “כלכליסט” מראה כי החברה עמדה ביעד זה וכאמור בשנת 2014 היתה עלות שכרו של מנכ”ל החברה גבוהה פי 28 מעלות שכרו של עובד ממוצע בחברה.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
“כלכליסט” בדק את יחס השכר בין המנכ”ל לבין עובד ממוצע גם בהתאם לנתון זה ולפיו שכרו החודשי של המנכ”ל אברכהן היה גבוה פי 20 מעלות שכרו של עובד ממוצע בחברה ב־2014. החישוב מתבסס על כמות העובדים, ולא על כמות המשרות המלאות שבחברה, כלומר שופרסל לא כללה בנתון הזה את מספר העובדים שמועסקים במשרה חלקית.
שופרסל פרסמה כי השכר הממוצע בחברה עמד על 9,600 שקל לפי חישוב של כ־12,100 משרות. “כלכליסט” חישב את היחס בהתייחס לכלל 13,518 העובדים, כולל אלו שבמשרה חלקית.
במסגרת הבדיקה התבקש משופרסל פירוט של עלויות השכר הכוללות כפי שהם מפרסמים אותן בדו"ח תיאור עסקי התאגיד אך החברה סירבה למסור את הנתונים. יחד עם זאת, מדובר בשנה הראשונה שבה הם מפרסמים בדו”חות שלהם נתונים בדבר היקף הוצאות השכר והשכר הממוצע בחברה, בעקבות בדיקת פערי השכר השנתית שמבצע “כלכליסט”.
האתגר לעבור לרווח
מכיוון שבשנת 2014 עמד ההפסד התפעולי של החברה על 47 מיליון שקל, פירוש הדבר ששופרסל תצטרך לעבור השנה מהפסד לרווח ולשפר את ביצועיה התפעוליים בהיקף הכנסות נטו של לפחות 103 מיליון שקל כדי להצליח לסיים את השנה ברווח חיובי מינימלי.
שופרסל סיימה את שנת 2014 עם הפסד שנתי של 107 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 210 מיליון שקל בשנת 2013.
החברה מציינת בדו”חותיה כי חוק קידום התחרות בענף המזון, המסדיר את הפעילות של ספקים וקמעונאים ואת שקיפות המחירים, “עלול להשפיע לרעה על תוצאותיה העסקיות". היא מציין כי נכון למועד פרסום הדו”ח לא ניתן להעריך את מידת ההשפעה של השינוי על תוצאות החברה.
בשורה התחתונה: הפער בין עלות שכר המנכ"ל לעלות השכר הממוצעת בחברה ירד מפי 57 לפי 28, כתוצאה מביטול הבונוס לבכירים והעלייה בעלויות שכר העובדים בשל פיצויים למפוטרים.
