הטרנד הירוק התברר כהשקעה מאכזבת

המדיניות

לפחות 50% מנכסי הקרן יושקעו במניות של חברות התורמות למניעה והפחתה של זיהום הסביבה, הקטנת השימוש במשאבים טבעיים או שיקום ביולוגי. החשיפה למניות מוגבלת לעד 120% מנכסי הקרן.

אחזקות בפועל

החשיפה המנייתית (95%) מתרכזת בחברות בתחום ייעול משאבים (מים, חשמל), לצד 15% החשופים לחברות בתחום האנרגיה החלופית. 7% מנכסי בקרן מושקעים בחברות בישראל, 45% בצפון אמריקה, 30% באירופה והשאר באסיה פסיפיק.

הקרן הושקה ב־2005 ובשיאה ניהלה יותר מחצי מיליארד שקל. לאחר המשבר הצטמק היקף הנכסים ל־72 מיליון שקל. הירידות של 2008 גרמו לכך שמי שהשקיע מאז הנפקת הקרן קיבל תשואה אפסית.

הסיכון העיקרי

מלבד הסיכון הגלום בקרן מנייתית, כדאי להביא בחשבון שמאז המשבר העולמי הורידו מדינות רבות את היקף הסובסידיות לפיתוח תחומי האנרגיה הירוקה, מה שפוגע בחברות הפועלות בתחום עד היום

השורה התחתונה: בטווח הארוך, המשקיעים בקרן של אלטשולר לא רוו נחת: בחמש שנים האחרונות הניבה הקרן תשואה שלילית של 18%, ותשואה אפסית מיום השקתה. מנגד, השקעה באלטרנטיבות הקיימות בחו"ל ובארץ הניבה תשואה גרועה הרבה יותר: קרן הסל הפופולרית PBW, המשקיעה בחברות אנרגיה ירוקה בצפון אמריקה, צנחה בחמש השנים האחרונות ב־54%, כאשר המתחרה הישראלית בניהולה של מיטב (היחידה שנותרה לאחר סגירת הקרנות של פריזמה, רמקו ואקסלנס) הניבה בתקופה זו תשואה שלילית של 40%. במילים אחרות, אלטשולר ירוקה מציגה אלטרנטיבה טובה יותר אל מול המתחרות, בדמי ניהול ממוצעים, אולם עצם ההשקעה בתחום עצמו התבררה כלא מוצלחת.