• תפריט
מחפשי עבודה

מי יציל את ההייטק הישראלי?

בעיה במתמטיקה: בישראל יש 1,129 תיכונים שמגישים לבגרות, ב-566 מתוכם יש כיתה של חמש יחידות מתמטיקה. 100% ממובילי ענף ההייטק בישראל הם בעלי ידע במתמטיקה ברמה גבוהה. כמה זמן ייקח עד שלא יהיה מי שיחליף אותם?

מעין מנלה 09:4928.11.14
אבי נתן (56) היה מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, והיום הוא מלמד מתמטיקה בחטיבת ביניים תוך כדי שהוא משלים תעודת הוראה במטרה להגיש לבגרות ברמה של חמש יחידות. הסיפור שלו אינו עוד סיפור על הסבת קריירה, או על מנהל מצליח שחיפש שליחות חברתית, הוא סיפור על עתידה של אומת הסטארט-אפ.
מתמטיקה היא הבסיס לכל לימודי המדעים וההנדסה המתקדמים, סוד ההצלחה של ההייטק בישראל. זהו בסיס הידע של המהנדסים והמדענים שפיתחו את כיפת ברזל, ווייז או הקופקסון. הבעיה היא שהדור הבא של המפתחים, של מובילי תעשיית ההייטק עליה נשענת הכלכלה הישראלית, גדל במערכת החינוך של היום. בישראל של 2014 רק במחצית מבתי הספר התיכוניים אשר מגישים לבגרות יש כיתה של חמש יחידות לימוד במתמטיקה. המשמעות היא שלמחצית מהתלמידים אין היום גישה ללימודי מתמטיקה ברמה גבוהה.

 

"במתמטיקה קל מאוד לראות שיש בעיה, התשובה היא נכונה או לא נכונה. יש בעיה עם איכות ההוראה, לא עם המורים. מכיוון שהשינוי הוא הדרגתי אפשר לעצום עיניים ולהגיד שזה לא כל כך נורא. הירידה המתמשכת, ההדרגתית באיכות יכולה להביא אותנו למצב רע מאוד - לא רק חוסר יכולת לפתח את כיפת ברזל הבאה אלא פגיעה משמעותית בחברה כולה", אומר נתן.

 

מפתח הזהב – הגישה מוגבלת

 

ממש השנה הכריז שר החינוך שי פירון על רפורמה שתאפשר להתקבל ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות על סמך ציוני הבגרות בלבד ללא פסיכומטרי. כדי להתקבל ללימודי הנדסה או מדעי הטבע ללא פסיכומטרי – תנאי הסף הוא מתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד בנוסף לאנגלית ומקצוע מדעי נוסף. הרפורמה הזאת מסמנת לתלמידים ולהורים שמשתלם להשקיע בלימודי חמש יחידות מתמטיקה בתיכון, אלא שלא רק שלמחצית מהתלמידים אין גישה ללימודים ברמה הזאת, גם במקומות שיש גישה, איכות ההוראה לא מספיקה. פשוט אין מספיק מורים עם הכשרה מתאימה.

 

מבחני בגרות במתמטיקה, למחצית מהתלמידים אין גישה לחמש יחידות מבחני בגרות במתמטיקה, למחצית מהתלמידים אין גישה לחמש יחידות צילום: אלעד גרשגורן

 

אלי הורוביץ אלי הורוביץ
אם לפני 25 שנה המפתח ללימודים אקדמיים והצלחה יחסית בחיים היה הזכאות לבגרות, הרי שהיום הדברים השתנו. היום ישראל נמצאת במקום השני בעולם בשיעור בוגרי תואר ראשון, אבל שוק העבודה לא צמח במקביל לצמיחה בהשכלה הגבוהה. התחרות על משרות גדולה, בגרות לא מספיקה ויש עדיפות לתואר ראשון ממוסדות מסוימים. "מה שנוצר בסיטואציה הזאת הוא שלמי שיש חמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית יש מפתח לדלת למאפשרת לו להיכנס קודם כל ליחידות הטכנולוגיות המתקדמות, לפקולטות היוקרתיות יותר ואחר כך לתעסוקה במשרות הנחשקות ביותר", אומר אלי הורוביץ, מנכ"ל קרן טראמפ הפועלת לשיפור הוראת המדעים בבתי הספר.

 

מתמטיקה היא מקצוע חובה בבגרות, לכן, מנהלי בתי ספר חייבים שיהיו מורים למתמטיקה בבית הספר. העניין הוא שאין מספיק מורים בעלי הכשרה מספיקה ללימוד ברמה של חמש יחידות. לפי פרופ' אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, בגלל שמתמטיקה זה מקצוע חובה, בתי ספר "לקחו כל מי שיכול ללמד ברמה סבירה, גם מורים שאין להם תואר ראשון או תעודת הוראה". מורה שיכול ללמד מתמטיקה ברמה של ארבע יחידות לא יכול ללמד ברמה של חמש יחידות, וחלק מהמורים אף חוששים ללמד ברמות הגבוהות. כך, גם במקומות שבהם כן מלמדים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות – איכות ההוראה יורדת.

פרופ' אורית חזן פרופ' אורית חזן

 

התלמידים שמגיעים היום מהתיכונים, אומר פרופ' קובי רובינשטיין מהפקולטה למתמטיקה בטכניון, מגיעים עם כישרון רב ומוטיבציה, אך יש אצלם ירידה בשני פרמטרים: האחד זה ידע במתמטיקה והשני זו יכולת לימוד עצמית. "אם היום אנחנו בטכניון צריכים להשקיע בשנה הראשונה המון שעות בסגירת פערים – יש לנו פחות זמן להשקיע בהשכלה של הסטודנטים", הוא אומר.

 

בטכניון, וגם במוסדות אקדמיים נוספים, הרבה מהסטודנטים נדרשים לעשות מכינות בהן הם לומדים מתמטיקה ופיסיקה כדי למנוע מצב שבו כל השנה הראשונה כוללת השלמת פערים. אבל החשיפה ללימודי מתמטיקה ולחשיבה מתמטית צריכה להיות מוקדמת הרבה יותר, אומרת חזן.

 

"המטרה העיקרית שלנו היא לייצר מהנדסים וחוקרים ברמה הטובה ביותר. זה הקטר שמניע את הכלכלה וההייטק. כדי לעשות את זה לא מספיק לתת ידע, אלא גם כלים כיצד ללמוד בהמשך חומר חדש. יכולות מתמטיות הן מהותיות בשביל מהנדס כדי להמשיך להתעדכן", אומר רובינשטיין. לדבריו, החשיבה המתמטית היא כלי מעבר לידע עצמו, ולכן חשוב שהתיכונים יקנו אותה. כשמגיעים לאוניברסיטה, זה כבר מאוחר.

 

האם מההייטק עצמו תבוא הישועה?

 

היום יותר מ-20% מהמורים למתמטיקה בתיכונים הם כאלו שעלו ממדינות חבר העמים בשנות ה-90 ועכשיו מתקרבים לגיל הפרישה. יותר מ-40% מהמורים למתמטיקה הם מעל גיל 50 ורק 5% מתחת לגיל 30. כלומר, כ-40% מהמורים למתמטיקה צפויים לצאת לגמלאות בשנים הקרובות. הוראת מתמטיקה דורשת הן הכשרה ברמה גבוהה והן ידע מתמטי מעמיק. כשבוחנים מי יכול למלא את המחסור הקיים ושצפוי להחריף בשנים הקרובות במורים למתמטיקה, מגלים שהפתרון טמון ככל הנראה באנשים בעלי תואר במדעים, חלקם הייטקיסטים, אשר עושים הסבה להוראה.

 

 מקור: קרן טראמפ

 

אם עד שנת 2012 מרבית המורים למתמטיקה הגיעו מהמכללות להוראה, הרי ששנה זו סימלה את המהפך שבו רוב המורים למתמטיקה הגיעו מהסבה להוראה. "האינטואיציה הייתה שהמורים למתמטיקה יהיו צעירים שיגיעו מהאקדמיה אבל צריך תואר ראשון במתמטיקה או הנדסה. מי שלומד את המקצועות האלה לא עושה את זה בשביל הוראה, אבל כשהם מגיעים לגיל 35-40 הם כבר הרבה יותר נכונים לעבור הסבה. הם רוצים לעשות משהו לא רק בשביל בעל המניות של החברה שלך אלא גם בשביל החברה שבה הם חיים", אומר הורוביץ.

 

אבי נתן אבי נתן
שכר המורים שהשתפר בשנים האחרונות והביטחון התעסוקתי שמציע משרד החינוך עוזר, אבל זהו לא השיקול העיקרי של מי שבוחר לעשות הסבה להוראה. במיוחד לא אם הוא בא מההייטק. אין לבן 25 שמסיים לימודי הנדסה או מתמטיקה בשביל מה ללכת להוראה, אומר נתן. "הסיטואציה בכיתה היא פחות מהנה ומקבלים בה פחות אתגר מאשר מקבל מהנדס בהייטק. אני לא יכול להגיד לבחור בן 25 שעדיף לו להיות מורה. אבל בגיל קצת יותר מאוחר מדובר בחוויה מאתגרת אבל יותר מתגמלת", הוא אומר.

 

התגמול, אינו מתבטא בשכר, שנשאר גבוה יותר בהייטק. "בכל מקום בעולם הוראה היא אף פעם לא תחרותית למשק מבחינת שכר. גם ביפן בה שכר המורים גבוה, עדיין מורה מרוויח 80% ממה שהיה מרוויח במקצוע אחר", אומר הורוביץ. השכר, אם כן, אינו הגורם שמושך אנשים לעשות הסבה להוראה, מה שכן מושך אותם זו השליחות, והסיפוק שהם מקבלים מהמקצוע.

 

שירה בקל, 35, עבדה בהייטק כמהנדסת תוכנה ומנהלת פרויקטים והיום היא מלמדת מתמטיקה בכיתות ט' עד י"א. היא מספרת שהשכר שלה ירד אבל שמבחינת יש משמעות בהוראה שהיא לא מצאה בתעשיית ההייטק. "לפני שעשיתי את השינוי התביישתי להגיד שזה מה שאני הולכת לעשות, פחדתי מהרמת גבה וכרגע זה משהו שאני מתגאה בו", היא אומרת.

 

בגרות באי-שיוויון

 

העובדה שיש היום מחסור במורים למתמטיקה ברמה גבוהה משמעה שלתלמידים רבים, בעיקר בפריפריה ובבתי ספר
פרופ' קובי רובינשטיין פרופ' קובי רובינשטיין
קטנים, פשוט אין גישה ללימודים כאלה. כאמור, הגישה ללימודי מתמטיקה היא מפתח לעתיד טוב יותר, להשכלה גבוהה, לעבודה בתעשיות עתירות הידע. "יש היום פרופסורים בטכניון שגדלו בסביבה שלא הייתה אקדמית במיוחד ובכל זאת קיבלנו את ההזדמנויות כי הייתה מערכת חינוך שנתנה הזדמנות לכולם. אם אין מספיק מורים להוראת מתמטיקה של חמש יחידות התלמיד שבמקרה לומד בתיכון הזה מתחיל ברמת נחיתות. תפקיד מערכת החינוך הוא לחזור למצב שיוויוני", אומר רובינשטיין.

 

ממשרד החינוך נמסר כי "קידום הוראת המצוינות והוראת המתמטיקה נקבעו כיעדים מרכזיים בתוכנית העבודה של המשרד לשנים הקרובות. בהתאם לזאת מוביל המשרד תכנית אסטרטגית בתחום המדעים והמתמטיקה שנועדה, בין היתר לחזק את הוראת התחום, לעודד מצוינות ולהגדיל את מספר התלמידים הניגשים ל-5 יחידות לימוד".

 

עוד מסר משרד החינוך ש-75% מהתלמידים לומדים בבתי ספר שמגישים ל-5 יחידות וזאת למרות שהנתונים שלפיהם רק במחצית מבתי הספר יש כיתה בה לומדים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות הם נתונים שלקוחים ממשרד החינוך. גם אם רק רבע מהתלמידים לומדים בבתי ספר בהם אין 5 יחידות, המשמעות היא שלרבע מהתלמידים בישראל פשוט אין פתרון. משרד החינוך מסר כי "המשרד בודק בימים אלו את פרופיל אותם בתי הספר שאינם מגישים ל-5 יחידות על מנת לתת מענה לתלמידים שיש להם פוטנציאל ללמוד 5 יחידות במתמטיקה".

בטל שלח
    לכל התגובות